לשם מה נכתב התנ"ך

נניח ואתה צודק והוא באמת כזה שכל אחד רואה בו מה שהוא רוצה.
האם לא נובע מזה שזה מה שאלוהים רצה?

גם אם זה מה שהוא רצה, למה אני צריך לעסוק בתנ"ך. הרי את התוצאה אני יודע גם קודם, אז אעשה מה שאני חושב וזה מה שאלוקים רוצה.

לא יודע לגבי התוצאות אם ניתן לדעת אותן קודם.

נראה לי שהכפירה בתורה יכולה להגיע מהגישות האלו:
1)כל החכמה שיש בתורה כבר נתבארה.
2) התורה שיש בידינו היום היא לא התורה שמשה נתן אלא שיבוש ועריכה שלה עד שנחתם התנך.
3) מלכתחילה אין משמעות לתורה אלא כאבן דרך ראשונית לפיתוחים חדשים שיבואו בהמשך.

איזה עלוב לומר כאלו משפטים על הספר המדהים ביותר בעולם.
כל ספר מוסר חוזר על דברים ידועים שנשכחים מהלב [עי' הקדמת חוה"ל לר' בחיי].
אני חושב שכשיודעים על ספר שכותבו היה נביא, דבריו הרבה יותר חודרים ללב.
יתכן שאנשים יותר שכליים, פחות רגשיים, פחות יתחברו לזה, אבל לומר כאלו משפטים, זה להעליב את האינטלגנציה [הרגשית]

אם הבנת שכוונתי הייתה להעליב את האינטליגנציה הרגשית, אז כנראה התבטאתי באופן מאד בהיר. אני שמח שהובנתי. 🙂

תבטל את הפסיכולוגים.
תתכחש לרגש שקיים אצל רוב האנשים יותר חזק מהשכל. אולי גם אצלך.
תמחוק את הגמרא 'אין אדם חוטא אא"כ נכנסה בו רוח שטות'. הרי הכל מגיע מהשכל.
תתעלם מעובדות של דיכאון ועוד דברים שקיימים. ולא מהשכל! הם באים מהרגש!!

לחזק את השכל זה חשוב, אבל ספרים שמדברים לרגש שנכתבו ע"י נביאים, ומאות מליוני אנשים נהנים מקריאתם, מגיע אדם פיקח ואומר שאפשר לזרוק את אלו לאשפה זה מראה שהוא לא חשב אפילו חצי שניה לפני שהוא אמר את המשפט, או שיש לו החלטה ישנה שבאה בלי מחשבה, או שהוא מטומטם.
ולא, זה לא מצחיק.
סליחה על הנוסח, אני מעריך את הרב מאד ונעזרתי רבות ברב. אבל זה נקודה מרגיזה.
יש מתיקות בשכל. יש גם מתיקות ברגש. אפשר לומר לא התחברתי, אבל לא לבטל.

ציטוט מדברי הרב:
2. גם אם לומדים תחומים עליונים זה יכול לעשות משהו לנו. אבל אין זהה אומר שאנחנו לומדים על עצמנו. כשאנחנו לומדים על איינסופיותו שלך הקב”ה או שהוא ברא את העולם איננו עוסקים בעצמנו בשום צורה. יש לזה השלכות כאלה או אחרות עלינו ועל עולמנו. [על תורת הסוד]

דברי קבלה משפיעים על הנפש.
דברי מוסר- לא!!