מהות לימוד תורה
אני עוסק הרבה בשאלת לימוד גמרא בעיון (למה ללמוד גמרא, למה דווקא כמו שנוהגים בישיבות ההסדר וכדו׳) שהביא אותי לתהות לגביי לימוד תורה בכלל- רוב ההסברים לענין לימוד התורה, מסבירים שעצם לימוד התורה והמפגש עם התורה, שהיא חכמת הקב״ה ויצירה עליונה שלו, היא המטרה. ולשיטה זו, זו המשמעות של המושג ׳לימוד תורה לשמה׳- ללמוד כדי ללמוד ולהיפגש עם הקב״ה, והמפגש וידיעת התורה היא זו שמשפיעה על העולם ועל מושגים כמו ׳כנסת ישראל׳.נתקלתי בגמרא שמדבר על כך שיש תורה של ׳סם חיים׳ ויש תורה של ׳סם מוות׳. ז״א שלא כל לימוד שבו אני נפגש עם דבר ה׳ משפיע על העולם, אלא אפילו להיפך. מה לדעתך מטרת לימוד התורה ואיך זה אמור להתבטא בלימוד העיון?
אני לגמרי מזדהה עם הכיוון שהבאת. לדעתי כל הסבר אחר אינו נכון. והרחיב בזה נפה"ח בשער ד, כידוע.
העובדה שהיא יכולה להיעשות לפעמים גם סם המוות לא סותרת מאומה. המפגש מקבל ערך אם אתה בא בכוונת מפגש ולא אם תבוא בכוונות זרות. למה יש כאן בעיה לדעתך?
לדעתי זה לא אמור לבוא לידי ביטוי בצורת הלימוד. אתה לומד כמיטב הבנתך ויכולתך ומנסה להבין. אולי זה מקרין על מטרות הלימוד: המטרה אינה לדעת שורה תחתונה אלא להיפך: השורות התחתונות (ההלכות) הן רק נפ"מ ללמדנות שהיא המטרה העיקרית. להבין את הראש התורני ולא את ההוראות בשורה התחתונה.
והספרדים חולקים וסוברים שעיקר המטרה של הלמדנות להבין את ההוראות בשורה התחתונה.
אז איך ללמוד את המחלוקת של האשכנזים והספרדים – באופן למדני או כדי להגיע לשורה התחתונה?
תלוי אם אתה אשכנזי או ספרדי? 🙂
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer