מה הטעם בקים ליה בדרבה מיניה ובדיני חושן משפט

שו"תקטגוריה: עיון תלמודימה הטעם בקים ליה בדרבה מיניה ובדיני חושן משפט
שואל שאל לפני 8 שנים

ישנה שאלה שעלתה לי במהלך הלימוד, והייתי שמח לשמוע את דעתך-
מה הסברה בקים ליה בדרבה מיניה? מדוע זה צודק שהניזק יפסיד רק משום שהמזיק איננו רק דג רקק אלא ארכי פושע?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

הסברא היחידה שאני מצליח למצוא בקלבדר"מ היא שיש כאן רצון לא להביא לזילות של העבירה החמורה. חשוב על אדם שרצח ואנחנו דורשים ממנו גם לשלם מאה ש"ח פיצוי. אנשים עלולים לחשוב שרצח ופיצוי ממוני הם מאותו סדר גודל. ההלכה רוצה לחדד את משמעותו הטוטלית של רצח ולכן אם אדם חייב מיתה אין עליו תשלומים או מלקות.
להתראות וכל טוב,
מיכי
——————————————————————————————
שואל:
תודה רבה! כיוון מעניין עם השלכות לגבי העדפת התורה את חינוך הציבור ע"פ ממון היחיד.
——————————————————————————————
הרב:
תחשוב על רוצח המונים שנדון בבית משפט, וגוזרים עליו עונש מוות או מאסר עולם כפול עשר, וכעת מוסיפים לו עוד חובת פיצוי של 100 ש"ח ליענקל.
——————————————————————————————
שואל (אחר):
אני חושב שקלבדר"מ זה רק דוגמא אחת מתוך רבות שבדיני חושן משפט שהן חסרות היגיון. אולי זה רק מוכיח את הרעיון שכל דיני חושן משפט הם מערכת משפטית מקבילה למערכת הרגילה שיש לכל אומות העולם, ובמערכת הזאת יש דינים "הלכתיים" שנובעים מגזרת הכתוב (חסרי הגיון), ולא מהיגיון אנושי כמו במערכת המשפט הרגילה. השאלה מה הטעם במערכת הזאת אם במילא כל חברה שפויה בדעתה (כולל חברה יהודית דתית) תתקן מערכת אחרת ממנה?
אורן
——————————————————————————————
הרב:
הצעתי כאן הסבר אפשרי. המערכת המשפטית הדתית לא מיועדת להסדיר את החיים בפועל אלא ללמד מהי האמת הדתית. לכן גם אם היא לא מיושמת בפועל זה לא נורא. לכן אבדה אחרי יאוש שייכת למוצא, וזוהי האמת הדתית. אבל בפועל חייבים להשיב למאבד ואף כופים על כך. זה הצדק והמוסר. חשוב לדעת מהי האמת גם אם לא מיישמים אותה בפועל. 
——————————————————————————————
שואל (אחר):
מה משמעות המושג "אמת דתית"? אם לא חייבים, ואולי אף אסור, לנהוג כך למעשה – באיזה מובן זו אמת?
אבי
——————————————————————————————
הרב:
שלום אבי. הבאתי את הדוגמה של אבדה אחרי יאוש שמן הדין היא של המוצא, אבל להלכה כופים אותו להשיב. אז מה המשמעות של ההלכה המקורית (הטהורה)? זוהי האמת ההלכתית (הדתית). האמת היא שהאבדה של המוצא, ואת זה ראוי לדעת. ועדיין המוסר אומר שיש להשיבה גם אחרי ייאוש (ראה את דבריי בטור 15 על מוסר והלכה), ולמעשה ראוי לקיים את המוסר. אדם יכול לוותר על ממונו וחכמים יכולים להפקיע ממון בשביל המוסר. זה לא משנה את האמת ההלכתית. החשיבות של האמת ההלכתית היא לדעת אותה בלבד ולא בהכרח ליישם (בעיקר בדיני ממונות), כחלק מתלמוד תורה. היישום למעשה הוא שילוב משוקלל של הלכה ומוסר. בדיני ממונות ניתן לנסח זאת כך: יש לאדם זכות ממונית על האבידה, וזו האמת ההלכתית/דתית. אבל על זכויות אפשר לוותר למען המוסר. ראה במאמרי כאן: http://asif.co.il/?wpfb_dl=101
——————————————————————————————
שואל:
תודה. אם כך יש כאן דמיון עקרוני למה שכתבת על האוקימתות, וכן לדרשת הר"ן על השילוב בין משפט התורה למשפט המלך, לא?
——————————————————————————————
הרב:
זה לא ממש דומה לאוקימתות. האוקימתות לא מדברות על עקרונות שאין ליישם אלא שהיישום הוא רק במצב היפותטי. לגבי הר"ן, בהחלט יש קשר. גם הוא מדבר על משפט תיאורטי ומשפט המלך שמיועד ליישום מעשי.
——————————————————————————————
שואל (אחר):
חשבתי על רעיון אפשרי לטעם בדיני חושן משפט מעבר לאמת דתית (מה שמזכיר קצת את דיני בן סורר ומורה). ייתכן שההלכה צריכה להשתמש בדיני קניין כלשהם כדי להעביר לנו רעיונות שלא נוגעים לדיני ממונות, למשל תקנת השבים שפוטרת את השבים מלהשיב את הגזילה עצמה אלא רק את ערכה הכספי (כלומר הרעיון מאחורי זה הוא שיש להימנע מנעילת דלת כלפי שבים בתשובה ולהקל עליהם עד כמה שניתן). גם בחברה שבה החוק אומר שהשבת גזלה היא רק ע"י השבת ערכה הכספי (גם לאלו שאינם שבים), עדיין יש פה רעיון שמועבר על גבי תווך מסוים שכולל את דיני הממונות התורניים. בלי דיני ממונות תורניים מוגדרים היטב, לא ניתן היה להעביר רעיונות מסוג זה בבהירות מספקת. 
אורן
——————————————————————————————
הרב:
בהחלט אפשרי שהדינים בחו"מ מעבירים מסרים תיאולוגיים או אחרים דרך התווך ההלכתי-משפטי. אני לא בטוח שזה חייב להיות המצב, שכן בהחלט אפשרי שהם מעבירים לנו עובדות משפטיות נכונות (בספירה המשפטית, בלי מטפיזיקה), אבל ביישום המעשי לא בהכרח פועלים רק על פיהן. כלומר הלכות שנוגעות לחו"מ אומרות משהו על חו"מ (ואולי גם על מטפיזיקה), אלא שחו"מ אינו בהכרח המערכת שאותה יש ליישם. ניתן לדמות זאת למתמטיקה טהורה שהיא תיאוריה נכונה למרות שבעולם במעשי היא לא באמת מיושמת כפי שהיא. יש תיקונים וקירובים והפרעות וכו'. ועדיין המתמטיקה מלמדת משהו על המבנה המתמטי של העולם עצמו. במאמר על האוקימתות טענתי שאפילו חוקי הפיסיקה לא ישימים בעולם שלנו כפי שהם, אבל ברור שהם מלמדים משהו על העולם (זו כנראה היתה כוונת ההערה של אבי כאן למעלה). 
——————————————————————————————
אבי:
תודה. אם כך יש כאן דמיון עקרוני למה שכתבת על האוקימתות, וכן לדרשת הר"ן על השילוב בין משפט התורה למשפט המלך, לא?

——————————————————————————————
הרב:

זה לא ממש דומה לאוקימתות. האוקימתות לא מדברות על עקרונות שאין ליישם אלא שהיישום הוא רק במצב היפותטי. לגבי הר"ן, בהחלט יש קשר. גם הוא מדבר על משפט תיאורטי ומשפט המלך שמיועד ליישום מעשי.

 

השאר תגובה

Back to top button