מה יתרון החכם מהכסיל

שו"תקטגוריה: תורה ומדעמה יתרון החכם מהכסיל
אלי שאל לפני 4 שנים

שלום הרב, 
קראתי לאחרונה את הטור שלך "מבט מתמטי על אתיקה תוצאתנית" (טורים 253-254), 
שם התחבטת בשאלות כגון האם עלי להצביע בבחירות, בעייתיות של זיהום אוויר, וכו', כאשר בכל המקרים הללו הנזק או התועלת שלי בכלל לא מורגש.
לכאורה, עצם הדיון או אפילו החשיבה על נושאים כאלה לא מועילה, ואף מזיקה. למצביעים ש(טועים ו)חושבים שההצבעה שלהם תשפיע, תהיה יותר ייצוג בכנסת. באופן דומה, לחברה שבו אנשיה חושבים שהזיהום שלהם מזיקה, תהיה אוויר יותר נקי.
בדילמת האסיר ובעוד הרבה מקרים בתורת המשחקים, עדיף ששני הצדדים דווקא לא יהיו כל כך חכמים, אלא יטעו ויחשבו שאם הם בוגדים, גם הצד השני יבגוד. 
שמעתי אותך גם אומר שלדעתך לימוד פיזיקה עיוני, ומתוך כך הגעה ליסודות של הפיזיקה, יותר חשובה מלימוד פיזיקה פרקטי, אותו לומד המהנדס. 
למה? מה כל כך חשוב בהגעה לאמת? האם לא עדיף ללמוד את הדברים שיביאו לי/לחברה את הכי הרבה תועלת?
תודה, 
אלי 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

אני לא פרגמטיסט. בעיניי בד"כ האמת חשובה מהכל. ואם אנשים בוחרים לעשות בה שימוש גרוע – בעייה שלהם (ושל כולנו). אולי יש מקרים קיצוניים של נזק מידי וחמור שבהם אנהג אחרת. בד"כ לא.

אלי הגיב לפני 4 שנים

לא התכוונתי לאנשים שבוחרים לעשות שימוש רע באמת/חכמה. טענתי היא שבמקרים מסוימים, ידע דווקא יכולה להזיק (למשל, בדילמת האסיר), גם אם לאדם יש את הכוונות הכי טובות.
האקסיומה שלי היא שמטרתנו בעולם היא להיטיב, כאשר אמת/חכמה יכולה לעזור לנו במטרה זו בהרבה מאוד מקרים.
נשמע מדברך שלשיטתך, החשיבות של חיפוש אחר אמת הוא בעצמו אקסיומה, שאפילו גובר על השאיפה להיטיב. למה יש ערך לאמת בפני עצמו, ולמה הוא גובר על המטרה להיטיב?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אתה כן התכוונת לזה. הרי כתבת שאנשים שיידעו את האמת יעשו בה שימוש רע.
בעיניי הטוב אינו דורש פחות הנמקה מהאמיתי. לערכים מעצם היותם כאלה אין הנמקות. אם היו להם הנמקות הם לא היו ערכים אלא אמצעים.

יאן הגיב לפני 4 שנים

א. זאת אומרת ששורש הערכים של האדם לא שכלי? ואנו מדברים על ערכים שלכאורה זה קונפליקט עבורם להיות שרירותיים ולא שכליים, כגון ערך האמת. מכוח הערך הזה עצמו אני צריך להגיע לאמת למרות שלא הגעתי לאמת בערך הזה עצמו? יוצא שאני לא מיישם את ההשלכה של הערך בערך עצמו.
{לעומת זאת אם הערכים שלי הם חתירה להטבה, אז עצם הערך מקיים את משמעותו של הערך. (אולי במקרים נדירים הוא לא מקיים. אל תתפוס אותי על המילה….) או לפחות יכול לקיים את המשמעות של הערך.}
או שהרב אוחז שאם ערכים עניינם שרירותי אז אין אפשרות לבוא ולפסול אותם מכוח אי אלו טענות.
ב. מה הרב חושב אם כן שמקור הערכים של האדם? פסיכולוגי? כאילו ודאי שזה פסיכולוגי, הרב מתכוון לומר שזה רק פסיכולוגי ולא שייך בזה שכל ונימוקים אפילו שהאדם יחשוב על זה כל היום.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

בהחלט שכלי. כל שיקול שכלי מבוסס על הנחות יסוד. אלו יוצאות מהתבוננות באינטואיציה. זה הבסיס לכל שיקול שכלי. ערכים הם תוצאה של התבוננות באינטואיציה האתית (=המצפון). הארכתי בזה באמת ולא יציב ובקוורטט.
שייכים כאן נימוקים אבל לא טיעונים לוגיים (כי הדיון הוא על הנחות היסוד של הטיעונים האתיים). זה התחום שקרוי רטוריקה (להבדיל מלוגיקה). עיין שם ושם.

אלי הגיב לפני 4 שנים

מסכים. נראה לי שנקודת המחלוקת כאן היא האם אמת היא ערך בפני עצמו, או אמצעי להגיע לטוב.

יאן הגיב לפני 4 שנים

אוקיי סבבה. "הבסיס לכל שיקול שכלי" אינו שכלי אלא מצפוני. אני הבנתי שבכדי להצדיק דבר מבחינה שכלית, יש להשתמש אך ורק בו. הוספת רכיב נוסף, ההכרעה כבר לא שכלית בלבד. היא מצפונית שעברה אבולוציה שכלית. הלזה ייקרא שיקול שכלי או שיכול שכלי?
אני התרשמתי שהנימוק הוא אמצעי להצדקת דבר. אם זו רק רטוריקה ולא לוגיקה, אז אין הצדקה אלא רק העברת מידע וייתכן והוא שגוי. אז הנמקה לא תסייע להגעה למקור אמין לערכים.

מיכי הגיב לפני 4 שנים

משום מה אני לא מצליח להבהיר את עצמי. כתבתי שזהו שיקול שכלי. בכל תחום יש בבסיס הלוגיקה הנחות שבאות מאינטואיציה. הנחות אלו הן חלק מהשכל. האינטואיציה בתחום האתי זה מה שקרוי מצפון. מה לא ברור כאן? אין שום דבר מיוחד בתחום הערכי מבחינה זו.

יאן הגיב לפני 4 שנים

מדוע אינטואיציה לגיטימית רק באקסיומות? מדוע שלא נרחיב את השימוש בה גם מעבר?
כאשר אני בוויכוח אוכל בפשטות להגיד שכל טענה שאטען היא לא זקוקה להצדקה היות והיא אקסיומה. מה משנה האם רק הבסיס אקסיומטי ואינטואיטיבי או שגם ה'מסקנה' היא אינטואיציה. הלגיטימציה שווה.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

איבדתי אותך. כל טענה שאתה מקבל מכוח אינטואיציה היא הנחה, מעצם הגדרתה. מסקנה היא טענה שיוצאת מהנחות על ידי טיעון/היסק לוגי.

יאן הגיב לפני 4 שנים

אני מתכוון שאני יכול לטעון כל האמריקאים שקרנים. בד"כ אנשים יאמתו את המימרא הזו על ידי טיעון/היסק לוגי. אני מצאתי מסלול עוקף טענות הניתנות להפרכה; האינטואיציה!!! ואז אני לא חייב דין וחשבון לאף אחד והנה כל האמריקאים שקרנים ואני לא צריך להוכיח זאת וזה לא ניתן להפרכה וזהו שיקול שכלי.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אתה יכול לטעון הכל. אם אכן האינטואיציה שלך אומרת זאת – אז זו הנחה ולא מסקנה. אבל זה לא אומר שאין לפרוך זאת. הנחה אינה משהו וודאי. אם תביא עובדות מנוגדות תצטרך לוותר על האינטואיציה הזאת. מה הבעיה כאן?

השאר תגובה

Back to top button