מנהג דוחה הלכה
כרגע שמעתי שיעור שנושאו היה שמיעת כלי זמר בזמן הזה והובאה שם תשובה של רב שציין שעולה מהרמב"ם והשולחן ערוך שאסור, אבל בגדול האמירנ שלו היתה הנח להם לישראל, וכבר נהגו ישראל.. ורציתי לשאול את הרב מה דעתו על הטיעון הזה? האם על כל דבר שנראה שאסור, אבל לא נראה לי, והעם לא מקפידים אפשר לומר את זה?
כבר רבים אמרו וכתבו זאת על שמיעת כלי זמר בזמה"ז. נדמה לי שברקע האמירות הללו מונחת תפיסה שאכן ראוי לשנות את ההלכה, אלא שאין לנו סמכות. ואם הציבור כבר עושה זאת "מלמטה" מניחים להם. שים לב שהנוסח המלא של העיקרון הזה הוא" הנח להם לישראל שאם לא נביאים הם בני נביאים הם", שמשמעותו שיש בהנהגתם זו של ישראל איזו תובנה נכונה, ורק אז חל הכלל שמורה להניח להם. לכן לא בכל מצב נאמר זאת אלא אם אנחנו חשים שהציבור נוהג נכון (אלא שאין סמכות פורמלית להתיר ממש).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer