מקרא מגילה

חן חן
והנה לאחר התבוננות לא מבין את הדין הנ"ל, שבן עיר לא יכול להוציא את המוקף וכן להיפך. הן אמת שלכל אחד יש חיוב ביום אחר, אבל היכן נעלם דין ערבות ויצא מוציא, ואם כן יוכל בן העיר להתחייב בחיוב של המוקף מדין ערבות ויוציאו בקריאתו.

וראיתי בריטב"א הביאו הקה"י שם, שמיישב את שיטת רש"י, והוא משתמש עם הכלל של יצא מוציא על בן עיר בייחס לבן כפר. ואם כן, למה זה לא תופס גם בייחס לבן כרך המוקף.
ושם הוסיף משפט, שהרי גם בן עיר לפעמים קורא ביום הכניסה, אם אין עשרה בטלנים.
ולא הבנתי, הרי לשיטתו, גם בן כרך המוקף קורא ביום הכניסה אם אין שם עשרה בטלנים. ואם כן, שיוכל להוציא גם הוא את בן הכפר, ולא רק בן העיר. והרי הדין לא כן.
ועוד, הרי כל בן עיר יכול להתחייב ולקרוא בט"ו באם הוא יהי' שם בזמן שמחייבו כפרוז בן יומו, ואם כן, למה זה לא סיבה שיוכל להוציא את בן הכרך המוקף.
ולשם מה הוסיף זאת הריטב"א, מה רצה להרוויח, ומה הי' חסר בתירוצו ללא תוספת זו, וכמו שתירץ בקה"י, ששניהם בני חיוב של י"ד.

הנני מצפה לתשובת דעתו הרחבה של כת"ר שליט"א

יצא מוציא שייך במי שמחויב בדבר. ואם מוקף אינו מחויב במועד של בני עיר אינו יכול להוציאם יד"ח. ולא דמי מי שיצא למי שאינו מחויב. ובריטב"א, כנראה בגלל הקדמה ליום הכניסה חשיב כמחויב בדבר.
ואולי כשאין עשרה בטלנים זה לא ממהות הכרך ואינו נחשב כמצב של בן כרך. לשון אחר: כרך שאין בו עשרה בטלנים אינו כרך אלא עיר, ולכן בן הכרך חשיב כבן עיר וכשיש עשרה בטלנים הוא בן כרך ואינו יכול להוציא בן כפר ביום הכניסה. והוא הדין לגבי בן עיר שמתחייב כפרוז בן יומו.

תודה אבל עדיין לא עניתם למה הריטב"א לגבי בן עיר מוסיף שפעמים קורא בכניסה כשאין עשרה. הרי אז הוא לא עיר אלא כפר, ועתה שיש עשרה הוא בן עיר וכיצד מהני להוציא בן כפר

אכן. לצערי אין לי זמן כעת להיכנס יותר לעניין. מחילה.

חן חן אין עליך מודה ועוזב ירוחם
אני בכלל לא מבין איך יש לכם זמן וסבלנות להתייחס לכל השואלים בכל המדורים באתר