מרדכי מתגרה בהמן. מעשה פזיז או ראוי ?

האם היה עליו דין רודף?

בס"ד ח"י באדר תשא"ף

מרדכי היה בעל תפקיד בכיר בחצר המלך (כפי שנזכר בס' דניאל שהיושב בשער המלך היה הממונה על כל החכמים). בתוקף תפקידו ידע מרדכי היטב את החוק שפטר יהודים מהפולחנים האליליים שנעשו לכבוד המלך, וכ"ש שהיה פטור מפולחן אלילי לכבודו של משנהו.

תלונה של המן כנגד מרדכי היתה מובאת כמקובל לבית הדין הגדול של 'שבעת רואי פני המלך', והיתה נדחית על הסף כמנוגדת לחוק ולנוהל. המן ידע זאת ולכן לא העיז לתבוע את מרדכי לדין. גם דרישה להשמיד את העם היהודי, היתה אמורה להידון בפני בית הדין הגדול, אלא שהמן ואחשוורוש המציאו במשתה היין 'מסלול עוקף בג"ץ', כתמיהת חז"ל 'לחזורתא כדת ולאומה שלימה שלא כדת?

מהלך כזה, שהמלך עצמו 'יצפצף' על החוקים והנהלים המקובלים – מרדכי לא היה יכול לצפות, והוא מפרסם את מה שנעשה ברבים *), כדי לעורר גם את אצילי הפרסים למחות על שבירת סדרי החוק.

בברכה, ירון פיש"ל אורדנר

*) שכן גזירת ההשמדה לא פורסמה ברבים. 'פתשגן הכתב גלוי לכל העמים' אמר רק 'להיות עתידים ליום הזה'. רק בכירי הממלכה, ובהם מרדכי – ידעו על התכנית המפורטת, ומרדכי הדליף את הסוד ברבים, כדי לעורר אצילים פרסים הגונים להפעיל את השפעתם לביטול העוול. כמאמר השופט ברדדייס: 'אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר'

9

פיסקה 1, שורה 1
… בס' דניאל ב,מט שהיושב בשער…

הרב דסלר במכתב באליהו הקדיש מאמר לשאלה זו בענין סוגיית אמומת חכמים (אחרי השואה) . אינני זוכר אבל בתמצית; ברור שמרדכי עשה כהוגן למרות שלנו זה נראה שלא כהוגן. עיי"ש