משפט עברי ושבת

שו"תקטגוריה: מטא הלכהמשפט עברי ושבת
אביתר עודד שאל לפני 5 שנים

שלום לרב, 
1 . האם נכון לומר שכל עוד המדינה לא מכירה במשפט העברי אזי דינה כערכאות ואסור הלכתית? 
והאם ניתן לומר שברגע שהמשפט העברי יוכר כלגיטימי אזי יהיה ניתן להתגבר על סוגיות "קים לי" ובעיות השבועה בשומרי חינם וכו ע"י זה שנהפוך את חוקי הכנסת לתקנת הקהל ?

  1. 2. האם פסיק רישא מדרבנן נחשב ככלי שמפעילים אותו רק לצורך מסויים ונחשב כקולא. למשל, במקרה ששכחתי משהו ברכב בשבת ואני רוצה להוציא אותו מהרכב וברגע שאני פותח את הדלת נדלק אור בלוח השעונים בלבד (תאורת לד– שמראה שיש דלת פתוחה), האם מותר לי להוציא כיוון שמדובר בפס"ר מדרבנן דלא ניחא לי או שאני חייב לצרף לזה איזשהו סיוע נוסף כמו צורך גדול , צורך מצווה, צורך רבים, הפסד  וכו'  ? אשמח אם הרב יציין מקורות כיוון ששאלתי כבר בעבר רב אחר שטען שמדובר בקולא ואסור לי סתם ככה להשתמש בכלל זה אך לא הפנה אותי למקור, ולעומת זאת רבנים אחרים אומרים שמותר…

תודה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

שתי שאלותיך הראשונות הורסות אחת את השנייה. אם נכיר בחוקי המדינה כתקנת הקהל, אז למה המדינה צריכה לאמץ את המפשט העברי? המשפט העברי יהיה חוקי המדינה עצמם.
ממליץ לך לקרוא שני מאמרים:
"ארון השקרים היהודי", של נדב שנרב (חפש ברשת).
ומאמר שלי על איסור ערכאות בימינו:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9/
 
איני יודע לתת קריטריונים. פסי"ר בדרבנן הוא קולא של המג"א (בשם תרומה"ד. או"ח סי' שיד סק"ה), אבל רוב הפוסקים לא מקבלים זאת. יש לי מאמר על היסוד של המחלוקת הזאת (לא  מופיע באתר. כנראה אין לי אותו בקובץ. פורסם ב'אורייתא').
כעת ראיתי מאמר כאן: https://asif.co.il/download/kitvey-et/tl/tl%20br%201/tl%20sh%201%203.pdf
אני חושב שלפחות במקום צורך יש מקום להקל.

אזרח הגיב לפני 5 שנים

הוא דיבר על פסי"ר *דלא ניחא ליה* בדרבנן, שלרוה"פ מותר. התוס' שחולקים על הערוץ לגבי פסיק רישא דלא ניחא ליה, מסכימים שבדרבנן מותר.

מה שכן יש לציין שהדלקת מנורה היא לא בהכרח רק דרבנן

אזרח הגיב לפני 5 שנים

התוס' שחולקים על הערוך*

בועז הגיב לפני 5 שנים

גם התרומת הדשן שהרב ציין לדבריו מדבר על פסיק רישיה שלא ניחא ליה בדרבנן, וכנראה שגם הרב כאן התכיון לזה.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

היכן ראיתם במג"א שם שמדובר על פסי"ר דלא ניחא ליה? הוא מדבר על פסי"ר רגיל באיסור דרבנן.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אכן לגבי הדלקת נורת לד יש לדון מצד בונה, אף שלרוב מוחלט של הפוסקים הוא רק איסור דרבנן אני לא בטוח בזה כלל.

ולגבי המשפט הגיב לפני 5 שנים

לגבי המשפט במדינה – ראו במאמרו של הרב ישראל רוזן (האם יש בבתי המשפט בישראל איסור ערכאות?', באתר 'מכון צמ"ת') ובמקורות אליהם ציין; במאמריהם של הרב יעקב אריאל ופרופ' יעקב בזק (תחומין א-ב) ובמאמרו של פרופ' אליאב שוחטמן (תחומין יג).

בברכה, ש"צ

אזרח הגיב לפני 5 שנים

לא אמרתי שהמג"א מדבר על פסי"ר דלא ניחא ליה. אמרתי ששואל השאלה שאל אם מותר לו לפתוח דלת מכונית שתגרום להדלקת נורת לד ושאל אם מותר לו מכיוון שזה פסי"ר דלא ניחא בדרבנן. על זה אמרתי שלרוה"פ מותר. גם החולקים על המג"א.

משה הגיב לפני 5 שנים

איני רב ואני ת"ח מאוד מאוד קטן, אבל הערה: ה"בונה" כאן חלש היות ואם הבנין הוא קבוע אזי נורת ההתראה מאבדת את ערכה ולכן אין ביטול החלקים (נימוק א של החזו"א?) וגם הבונה של ממוות לחיים (הנימוק השני שלו, החלש יותר, כדבריו) הוא זמני

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אה, לא הבנתי זאת.
אבל כאן לא ברור שאכן בזה מדובר. בפשטות זהו פסי"ר דלא איכפת ליה, ובזה נחלקו רש"י ותוס' (עה ע"א) ולהלכה מקובל שהוא כמו ניחא ליה (הפוסקים לא מחלקים). ואם זה בלילה אז זה ניחא ליה כמובן (כי הוא רוצה את האור). ובתוס' כתבו שפסי"ר דלא ניחא הוא כמו משאצל"ג, ובזה ודאי אסרו בדרבנן.
וגם לגבי פסי"ר דלא ניחא בדרבנן, כתבו כמה פוסקים שהוא מותר לפחות בשעת הצורך (מ"ב שטז, ה, שכא, נז).

משה,
לא הבנתי את הערותיך. מדובר בנורת לד שמבוססת על מעגל חשמלי, ובמעגל הזה מתקיים הכל.

משה הגיב לפני 5 שנים

אכן מתקיים בונה. אבל החזוא מנמק את הבונה במעגל בשתיים (ראה החזוא על הדף בסוגיא של מיטה של טרסיים) א. יש ביטול החלקים זל"ז [להבנתי – ביטול הוא ראייתם כאחד לזמן משמעותי, כמו בתקיעה בכח] ואין צורך בגמ' בתקיעה חזקה אלא רק בכדי להראות שהחלקים בטלים זל"ז בדעת התוקע ובמעגל גם בחבור רפוי יש ביטול. ב. ממוות לחיים היוצר משהו איכותי חדש (וזו סברא חלשה יותר לפי התבטאותו של החזו"א משהו בסגנון של קרוב הדבר להיות וכו')
א. אינו קיים בנורת חיווי על תקלה שכל ערכה הוא שאינה דולקת תמיד אלא רק בזמן תקלה וממילא אין ביטול כי בהגדרה כוונתו זמנית.
ב. אמנם קיים אבל לזמן קצר בלבד.

החזו"א באגרת לרשז"א הבחין בזאת לגבי איסור בונה בנורה חשמלית ונימק שבהדלקת נורת חשמל המגמה לכבותה לפעמים ולא להשאירה דולקת כל הזמן אינה "עניינית" אלא בגלל "חשבון תשלומים" אבל לולא הוא המגמה היתה סגירת מעגל קבועה (חושבני שהוא ידע שזו סברא דחוקה). אפילו זה אינו קיים בענייננו

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

כאמור, לדעתי מתקיים הכל. זו "תקיעה" למשך זמן פעולת המעגל כמו בכל מעגל חשמלי. וכן לגבי המעבר ממיתה לחיים. מה שכתבתי שאיני בטוח לגבי בונה – בעינו עומד.

משה הגיב לפני 5 שנים

לכשתתפנה תעיין

השאר תגובה

Back to top button