נדרים
שלום וברכה!
המשל"מ (מלכים, י, ז) מסתפק האם היה תוקף לשבועה אף לפני מתן תורה ונוטה לומר שכן. מה ההו"א שלא היה? אם כך מדוע הקב"ה נשבע לנו כאשר עוד לא הייתה לכך משמעות מבחינת דיני התורה ?
דיני שבועה התחדשו במתן תורה כחלק מההלכה. לכן הוא מסתפק האם היה לזה תוקף קודם לכן. מה שהוא עונה זה זה גופא שמצינו שבועות קודם לכן. וביאר האבנ"ז יו"ד סי' שו (שמביא את המל"מ הזה) שאין הכוונה בדיני שבועות הרגילים מן התורה אלא יש דיני שבועה שיסודם בסברא (שאדם צריך לקיים את שבועותיו), שאל"כ כיצד ניתןן לבסס את המחויבות שלנו לתורה על שבועה כששבועה היא חלק מדיני התורה עצמם?!
\הארכתי זה בכמה מקומות לגבי שבועה בכתב (שזה הנושא של האבנ"ז שם) ושבועת קטנים. ראה למשל במאמרי על הסברות.
הקב"ה אינו ראיה לכלום. הוא לא מחויב למתן תורה ושבועותיו אינן במסגרת ההלכה.
האם יש מקום לראות גם נדר כדבר המחייב מסברא ולכן גם יש לן תוקף לפני מתן תורה?
[אמנם האבנ"ז טוען שהסברא של שבועה היא בגלל שיש התחייבות לאחר, דבר שלא שייך בנדרים) אך ניתן לומכר שמוצא שפתיך תשמור, והוצורך להיות אמיתי (דבר השייך גם בנדר) אכן הספיק כדי לחייב אף לפני מתן תורה או לא?
לפי זה חשבתי להסביר את שיטות חלק מהראשונים הטוענים שישנו הבדל בין נדר עם התפסה ששם יש חלות לבין נדר ללא התפסה שהינו התחייבות בלבד( תשובת הרא"ש המפורסמת והמשל"מ בהלכות מעילה). הרי מניין שיש שני מסלולים בתורה עצמה? בתורה עצמה לכאורה יש מסלול אחד ואז ממה נפשך אם ללא התפסה עובד אזי יש בו ם חלות ואם התורה התכוונה ללא התפסה אז גם בזה יש חלות?
אלא שי"ל שהתורה אכן התככונה להתפסה ושם חידשה שיש גם חלות, אך היא לא ביטלה את הקומה שהייתה אצל בני נח שהיא התחייבות (ולא צריך התפסה כי לא מושכים קדושה) ולכן זה גם עובד.
בהחלט אפשרי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer