נהיגה ללא רשיון

אתה מתכוין לומר שיש לשמור על חוק גם כאשר להערכתך לא נשקפת סכנה [דהיינו שאם לנגד המחוקק היה עומד המקרה המיוחד שלך השיקול וההכרעה היו שונים]? אתה באמת מקפיד על קוצו של חוק כתורה מסיני?
שאלתי היא במקרה שאין לי אפשרות לקבל אישור מקצועי [אין טסטים], ולמיטב הערכתי אין סיכון סביר בנהיגתי, למה לא אוכל להכריע זאת כפי שאני מכריע בשאר הנהגותי, שחלקם כוללות גם אפשרות היזק לסביבה?
למה זה שההסדר הכללי קובע שצריך לקבל אישור מקצועי גורם שלא יוכל אדם לבחון את כישוריו בעצמו? [איך עושים במקומות שאין גוף מפקח (כמו בשטחים) האם גם שם לא מוסרי לאדם להחליט לנהוג מתי שהוא?

אני מתכוון לשני הדברים, בדיוק כפי שכתבתי. אתה לא יכול לקבל החלטות עבור הציבור. כשאתה נוהג זה נוגע גם לאחרים שמאוימים על ידך. כעין מה שכתבתי בטור על ר"ח קנייבסקי

ואם לא היו הסדרי תנועה מטעם הממשלה, הייתי יכול לקבל החלטה כזו?
וא"כ למה אחרי שקיים הסדר כזה מתבטלת אפשרות בחירתי.

כמו כן הייתי שואל כלפי כל חוקי התנועה, שכידוע נקבעים לפי מה שצריך להורות לכלל, אבל אפשרי מאוד שמבחינה פרטית במקרה ספציפי אין סכנה בהפרת חוק מסויים, והיות והחוקים אינם תורה מסיני אלא המלצה היאך ראוי וצריך לנהוג באופן כללי, כאשר יש לי סיבה פרטית להניח שכאן אין סכנה איני רואה מה הסיבה להימנע מכך.

בדבריך כאן, ובמאמר על הקורונה, משמע שאתה 'מחמיר' לקיים את כל החוקים ככתבם וכלשונם, בלא קולות ופשעטלך, בערך כמו מה שהחרדים נוהגים ביחס לחוקי הדת, אלא ששם המקור המחייב לפחות מובן, כאן אינני מבינו.

כבר עניתי על כך, ולמרות שלא הבנתי מה לא ברור אענה שוב.
אני ממש לא מחמיר בחוקי המדינה. כבר כתבתי זאת כמה פעמים בעבר שאין לנהוג כלפיהם כאילו היו הלכה במובנה המלא (אגב, ביחס להלכה, ההקפדה אינה עניין חרדי. שום קשר). למרות שיש דינא דמלכותא צריך ונכון להפעיל כאן שכל ישר.
אבל במקרה דנן מדובר בחוק שמטרתו הגנה על אנשים אחרים, ולכן כאן אין לך סמכות לקבל החלטה בעצמך. אתה לא יכול להחליט שלא נשקפת סכנה לאחרים אם הם עצמם חושבים שכן. זה כמו שמישהו יאכיל אותך נבלה בלי לגלות לך, כי לדעתו הקפדה על כשרות היא שטויות וכדומה. או לחילופין אח בקופ"ח שייתן לבנך זריקת מים במקום חיסון כי לדעתו חיסון הוא מזיק.
מעבר לזה, ההערכות שלך את עצמך הן מוטות, ולכן לא הייתי סומך עליהן גם כשלעצמן.
ולבסוף, נניח שהיינו מתירים לכל אחד לקבל החלטות כאלה בעצמו על עצמו. אתה מסכים ודאי שיהיו ביניהם כאלה שיקבלו החלטה לא נכונה. אם כן, הצו הקטגורי מחייב לא להרשות לאף אחד לקבל החלטות כאלה.