נישואים אצל א-מיניים

שו"תנישואים אצל א-מיניים
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום וברכה 
הרב כותב שמדינה דמוקרטית חייבת לאפשר לכל מי שרוצה להינשא עם מי שהוא רוצה כהבנתו אחרת יש כאן כפיה וזה לא דמוקרטי.  
מדוע אין למדינה זכות לא להכיר בקשר מסוים כנישואין/כמשפחה? מה לא דמוקרטי בזה? אם מחר כמה שותפים בדירה/כיתה בבית ספר/כל קבוצה אחרת ירצו שיכירו בזה כמשפחה אז צריך לאפשר את זה? שכל אחד יעשה בביתו מה שהוא רוצה אבל מי אמר שחייבים להכיר בזה ולתת לו זכויות של משפחה?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

בגלל שהמדינה נותנת לאנשים הטבות וזכויות עקב ההכרה הזאת, וזה לא ראוי להפלות אנשים שלא יקבלו את ההטבות הללו. מדינה גם יכולה להחליט שג'ינג'ים לא זכאים לרישיון נהיגה. ובכלל, מדינה לא אמורה להתערב בערכים של קבוצות באוכלוסייה (או לפחות למעט בזה ככל האפשר).

‫מגיב‬‎ הגיב לפני 3 שנים

לפי הקו מחשבה הזה גם חתונה עם ארון (להבדיל!!!) היא דבר שאסור להתערב בו וגם מי שרוצה לשאת 4 נשים צריך לאפשר לו

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

לגבי ארבע נשים אכן כן. וכך גם לגבי אח ואחות שרוצים להתחתן. לגבי ארון, אין כאן זוג אנשים ואין סיבה להעניק לו הטבות וזכויות מעבר למה שמקבל רווק.

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שנים

כל הקטע של מדינה דמוקרטית היא שלילת הזכויות מהמיעוט. למיעוט אין זכויות. רק לרוב.

ולכן אם הרוב מחליט משהו מסויים על קבוצת מיעוט, לדוגמה שצריך להכניס לא מתחסנים למחנות הסגר או לסרס אותם, אז זה מה שאמור לקרות במדינה דמוקרטית.

זה המשמעות של דמוקרטיה. ולכן, אם הרוב במדינהדמוקרטית טפשים ורעים, אז המדינה תהיה טפשה ורעה. בדיוק מה שקורה במדינת ישראל ובשאר המדינות.

מגיב‬‎ הגיב לפני 3 שנים

יש כאן בלבול מסוים. עיקר הדיון הוא לא ההטבות והזכויות (אם כי גם בזה איני מבין את דברי הרב- מדוע שלרווק יהיו פחות זכויות מזוג) אלא נושא ההכרה. האם מדינה חייבת להכיר בנישואים חד מיניים. אם יש כפיה בנושא הזה הרי שקבוצת הלהטב מנסה לכפות את המדינה להכיר בהם. זכותה של כל מדינה כל תרבות להכיר בנישואים לפי הערכים שנראה לה. למשל בחור בן 19 שרוצה לשאת בחורה בת 17 עובר על החוק בישראל.

לב הגיב לפני 3 שנים

הרוב ויכוח על המותג "נישואים".
זכויות והטבות אפשר לקבל באמצעות סטוטוס ידועים בציבור בתוספת חתימה על חוזה משפטי (ההבדלים בין המעמד המשפטי של נישואים מוכרים ובין חוזה משפטי הם הבדלים קטנים, ולאו דווקא לטובת הנשואים, ולא הם שנתונים בוויכוח הקשה).
הרוב ויכוח על מותג.
אבל מותג רשמי והשאלה מי זכאי לו, הם נושא חשוב מאוד לאנשים משני צידי המתרס.

עמנואל הגיב לפני 3 שנים

כל חברה – קולקטיב – רשאי להחליט על ערכים חשובים בעיניו ולתגמל את מי שמקדם את אותם ערכים. זה חלק מהחופש ההתאגדות שלה. מותר לחברה להחליט שהיא רוצה לקדם נישואין בין חבריה באמצעות הטבות כלכליות ( אף שאני מתנגד באופן אישי לזה. אבל זה סביר) . ומותר לה להחליט שלא כל הנישואין שווים . בין היתר שנישואי עריות או פוליגמיה ( אף שאינני מתנגד לפוליגמיה) ייאסרו בחוק או לא יוכרו ע"פ החוק. ושנישואי הומוסקסואליים בכלל לא ייחשבו נישואים וגם אם כן שלא יהיו באותו מעמד כמו נישואין רגילים בין גבר לאישה. לא כל הדברים בעולם שוויום – מדעי הרוח לא שווים למדעי הטבע ונישואי הומוסקסואליים לא שווים לנישואים הטרוסקסואליים. מותר לחשוב ככה ומותר גם להחליט לחיות ע"פ מחשבה זו. זה לא בהכרח נוגד את חופש הפרט וגם אם כן זה עדיין במסגרת האיזונים הרגילים בין חופש הפרט לחופש הכלל. ומי שלא חושב ככה וזה נראה לו לא צודק אז הוא יכול לעזוב את החברה או הקולקטיב.

טירגיץ הגיב לפני 3 שנים

אדון בדבריך שליט"א

א. אתה אומר שמגבילים זכות של אזרח אחד, כדי שזה לא ישפיע על האחרים. כלומר אתה לא מגביל את הזכות בגלל שלדעתך הדבר עצמו פסול מספיק עד כדי שיצדיק התערבות והגבלה של הפרט, אלא אתה מגביל את הזכות של הפרט בגלל שהוא יגרום לאחרים התרופפות בערך שהם רוצים לחיות בחברה שבה הוא נוכח.

א1. אבל ברור שאנשים עושים דברים כדי להשפיע על דברים שמקובלים כרגע בחברה. האם הפגנה שמאלנית היא לא עלולה לרופף את מחויבותם של ימניים לימין? גם אם בפועל זה לא קורה, זאת חלק מהמטרה המוצהרת של הפגנה. להגביל את הזכות להשפיע על דעת הקהל זאת הגבלה מאד מופרזת. אם מישהו חולק על אי-הכרת הומואים הוא רשאי לנסות לשכנע את האחרים או להציג להם איך נראה הדבר שהם כה שוללים אותו, ואז דעתם או התנהגותם תשתנה. לכן העמדת האפליה כנגד הומואים בתור כלי כדי לשמור על ערכי החברה הוא בעייתי, מה נשתנה משאר ערכים ועקרונות שכל אדם רשאי לנסות להשפיע לגביהם. [אם רואים רק את הדבר עצמו כאסור ולכן מגבילים את הפרט מלעשות אותו אז הסרת ההגבלה לא מנוגדת כלל לחופש הכלל כי הוא לא משתנה].

א2. אני רואה את יסוד הבעיה אחרת. כשמחפשים הצדקה להגבלה על זכות הפרט לא מחפשים הצדקה עקרונית טמירה שמאפשרת לנו לעבור על החוק הקדוש של אי הגבלת פרטים [ואז אתה אומר כאן יש הצדקה עקרונית]. יש הרבה מקרים שעל פניו היינו רוצים להגביל. מה טוב לנו בזה שיהיו מתנגדי חיסונים? שיהיו תומכים בפיקוח שכר דירה? בואו נגביל אותם.
לא עושים את זה, בגלל המדרון החלקלק שהוא חלקלק ומתחלקלק מאין כמוהו ושוחה עמוקה בסופו מלאה נחשים ועקרבים. משערים או יודעים שצריך לתת הרבה חופש כדי שלא יגיעו למצב שיפגעו גם בחופש ליבתי וחשוב ובסוף יסבלו כולם. לכן ניסיון להצדקת הגבלה צריך לבוא ולהסביר למה כאן ספציפית אין מספיק חלקלקות כי ההבדל הוא ניכר ובולט ולא יבואו להתבלבל, או להסביר שאמנם יש כאן חלקלקות ועלולים להגיע ברבות הימים לפגיעה ליבתית בחופש הפרט, אך עדיין המחיר של אי-ההגבלה כרגע הוא כה יקר עד שנשלם אותו ונישא בהשלכות.

ב. כל ויכוח אפשר להפוך לעקרוני ואז להציע למתלונן להגר. ויכוח על גובה העזרת נשים? אל תתווכח אם אתה לא רוצה לך. ויכוח על מאפיינים קפיטליסטים/סוציאליסטים בחברה – אל תתווכח אם אתה לא רוצה לך. הם לא מעוניינים ללכת אלא להישאר עם החברה שלהם על מכלול המאפיינים והקשרים שמיוחדים לה, ועדיין לקדם את מה שהם מתלוננים עליו. לא מתאים לך אז לך אתה.
[אי בעית אימא שזאת שמרנות מדרשית של 'השתנות החברה' שבכל פעם מתאימה את עצמו לחידושים העדכניים שהתגלו בתחום המוסר למשל, ודווקא מי שעוצר את ההשתנות הקבועה הוא המשנה]. ועובדה שדברים משתנים כמו הכרה בזכויות הומואים עצמה שהולכת ורווחת בציבורים השונים.

עמנואל הגיב לפני 3 שנים

אענה לך בחלקים :

א.1 מלכתחילה החברה התלכדה עבור מטרות מסוימות ( שענייננו נקרא להם ערך). כל הויכוח הוא על ערכים שנמצאים מחוץ לקבוצת המטרות הללו. חופש הפרט ( או כל חופש בכלל) הוא לא ערך אלא אמצעי להשיג ערכים( תאר לך מישהוא שנלחם בכל כוחו וליבו עבור החופש והחירות שלו וכשהשיג אותם לא יודע מה לעשות עם חייו ושוקע בדיכאון סמים ובסוף מתאבד מחוסר משמעות לקיומו) . ימין ושמאל ( לפחות בעבר ) לא חותרים תחת המטרה של החברה הישראאלית לקיום עצמאי בכבוד של העם היהודי ( גם לא בדיוק ערך אבל נניח. לפחות לא ערך סופי) . אז אפשר לשכנע מה כן ערך ומה לא במסגרת הזו. מי שכמובן ינסה לשכנע נגד ערך שמלכתחילה עבורו התלכדה ונוצרה החברה החברה הוא מנסה בעצם לפרק את החברה ( או לבנות אחת חדשה סביב ערך אחר ) . זה מותר לו אלא אם כן כל השאר אכן עדיין מעוניינים להתחבר תחת הערך שליכדם מלכתחילה. תמיד אפשר לשכנע ללא קשר לשום דבר אבל אם חברה מעוניינת בקיומה כחברה סביב אותו ערך החל משלב מסויים זה כמו לנסות לשכנע בנאדם שהוא צריך להפסיק להתקיים ( להתאבד. שגם זה לגיטימי אלא אם כן החליט שכבר לו ואז זה גובל בהטרדה וסיכון ) ולכן לחברה מותר לנדות אותו מתוכה אם היא חפצה בכך

נמשיך מחר

עמנואל הגיב לפני 3 שנים

תיקונים : "( שלענייננו נקרא להם ערך)"

"אז אפשר לשכנע מה כן ערך ומה לא במסגרת הזו ( כלומר במסגרת הערכים שמחוץ לקבוצת הערכים סביבה התלכדה החברה מלכתחילה). "

"( להתאבד. שגם זה לגיטימי אלא אם כן החליט שכבר לא ( שהוא רוצה להתקיים) ואז זה כבר גובל בהטרדה וסיכון והוא צריך לנתק מגע עם המשכנע )"

השאר תגובה

Back to top button