סמכות
רב בשיעור על ניתוח מושגי אתה אומר ש״סמכות יש רק לגמרא ולא לגאונים לא לראשונים ולא לאחרונים״.
1) מאיפה ידעינן את זה, אולי יש להם גם סמכות כמו שיש לגמרא ?
2) האם זאת אומרת שמותר לחלוק על גאון או ראשון ?? הרי אני תמיד שמעתי (אולי לא בצדק לכן אני שואל) שכל דור אסור לו לחלוק על דור שקדם לו, ולכן אסור לראשון לחלוק על גאון, ועאכו״כ אסור לנו לחלוק על אחרון או ראשון ?
3) ואם תאמר שזה כן מותר, כתוב בגמרא שאם ראשונים כבני אדם אז אנחנו כחמורים, חמור יכול לחלוק על אדם ? פשוט שלא
4) בעצם למה אסור לדור לחלוק על דור שקדם לו, הרי כבר אמרת שירידת הדורות פשוט שזה לא בחכמה וק״ו שזה לא בהיקף הידיעה, א״כ היה צריך להיות שמותר לחלוק למה לא ?
1 Answers
- מי שאומר שיש סמכות עליו חובת הראיה. כל עוד לא הוכח שיש אז אין. לגופו של עניין, כך כותב הרא"ש סנהדרין פ"ד סי' ו באריכות, והובאו דבריו בשו"ע חו"מ סי' כה. אבל הסמכות בהלכה יונקת מ"לא תסור", וזה ודאי נאמר רק לסנהדרין ולא לשום בי"ד או חכם אחר (למעט שיטת החינוך התמוהה שזה לכל דור). ולכן קיום סמכות דורש הצדקה. למשל, הסמכות שיש לתלמוד, למרות שלא היו סמוכים ולא סנהדרין, מבוססת על שקיבלנו על עצמנו (ראה כס"מ פ"ב מממרים ה"א).
- נכון, אין שום מניעה לחלוק על כל מי שתרצה אחרי הגמרא. נכון שמדובר בת"ח גדומלים יש לשקול זאת בזהירות ולבחון היטב האם אכן אינך מסכים לדבריו. אבל זו סמכות מהותית ולא פורמלית (עשיתי את ההבחנה הזאת בטרילוגיה שללי, ואני מציע לך לקרוא אותה כי שאלותיך כאן באתר כולן נענות בה).
- אין לקחת משלים רחוק מדיי. וכי אחרונים לא חלקו על ראשונים? מעבר לזה, ההיתר לחלוק לא מבוסס על כל שאנחנו גדולים מהם או שאנחנו צודקים והם לא. היסוד הוא חובת האוטונומיה בפסיקה, שכל אדם חייב לנהוג כפי שהוא עצמו פוסק (אם הוא בר הכי). ראה מאמרי כאן על אוטונומיה וסמכות בפסיקת הלכה.
- לא הבנתי את השאלה. אמרתי שמותר לחלוק. אבל אתה לא מצטט אותי נכון. הירידה אינה בהיקף הידיעות ולא בחכמת הניתוח (חכמה אנליטית), אבל ייתכן שיש ירידה בחכמה סינתטית. הרחבתי בזה בספרי שתי עגלות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer