ספקנות – וודאות

שו"תקטגוריה: אמונהספקנות – וודאות
ישראל שאל לפני שנה 1

ס"ד
 
שלום רב!, הרב מיכאל אברהם,

רציתי לשאול אותך שאלה בנוגע לספקנות-וודאות, לאור קריאה בטרילוגיה שלך והן במאמרים 

וסרטונים אחרים שלך, אבל ראשית רציתי לומר שאני מאוד מעריך את הכנות שלך והדיון הענייני

שלך בנושאים רבים ומגוונים וכן באופן הייסודי בו אתה אומר את הדברים.

אבל דווקא מתוך הערכה זו – כאשר אני קורא משהו בסגנון הזה – 

"כפי שאני מבהיר שם וגם הבהרתי לא פעם בעבר, המטרה אינה להגיע לוודאות. למיטב הבנתי אין לאדם אפשרות להגיע לוודאות בשום תחום, כולל לא אמונה בקיומו של אלוהים, ובוודאי לא מעמד הר סיני וכל דבר אחר (אולי פרט לעיקרון הזה עצמו: ששום דבר לא וודאי, וגם בזה צל”ע). המטרה היא להגיע לכך שמדובר במסקנות סבירות ורציונליות לגמרי, ולדעתי הגיוניות הרבה יותר מהאלטרנטיבות. מי שמחפש משהו מעבר לזה, חבל על זמנו. שלא יקרא ושבכלל יפסיק לחפש. אם הוא מצא דרך להגיע לוודאות כזאת הוא כנראה טעה (בוודאות! 🙂)"

אז לפי זה נראה שהגענו לשורש, שאין אפשרות לרדת יותר עמוק ממנו. כלומר אם תנסה 
 
להגיע לוודאות לא תוכל כי הספקנות לא פתירה עד הסוף, אפשר לכל היותר להגיע לסבירות וכו'

אבל נראה לי שהדיון בנושא הזה, משום מה בשונה מנושאים אחרים בהם אתה דן, לא מקבל

מספיק ההעמקה ודיון ממצה. 
 
שהרי בפילוסופיה יש כר נרחב לספקנות אמיתית – אפילו עוד יותר קיצונית משל דקראט, שהרי הוא לא 
 
הסתפק בעקרונות הלוגיקה, ואילו פילוסופיים אחרים (כמו נגוורנה ההודי) כן הסתפקו גם באמיתות 
 
הלוגיקה עצמה. ולמען האמת זה לא משנה מי הסתפק במה, למה לא להטיל ספק בלוגיקה עצמה 
 
ובכל היוכלת השכלית שלנו – כולל הכללים "הפשוטים" ביותר כמו: 
 
כלל הנביעה, חוק הזהות, חוק אי הסתירה, השלישי המוצא וכו'

"נכון" שברגע שאנחנו מטילים ספק מהסגנון הזה – בעצם שברנו את כלי המשחק של עצמנו

כלומר אין לנו יכולת להשיב – כי אין לנו כלי (ולמעשה גם משפט זה עצמו מסופק 🙂) ואגב בספקנות
 
מעין זו גם המושג "סבירות" לא רלוונטי באותה המידה – כי אין שום אמת מידה כלשהיא!  (וכמובן 
 
הדברים חלים אף על משפט זה עצמו)

אבל איך אפשר לצאת מזה ? הרי אין לנו כל הכרח להניח שהלוגיקה נכונה ושהמשפטים 
 
שאני כותב עכשיו ברי משמעות בכלל, ואם התשובה היא – פשוט אנחנו מניחים שהלוגיקה נכונה 
 
וממשיכים משם הלאה – נראה הדבר שהדיון חסר מאוד – שהרי זה כאילו לומר כך:
 
או שתשתמש בשכל שלך – קרי לוגיקה – ע"י שתניח שהלוגיקה אמת ומשם תתקדם 
או שאל תניח את הלוגיקה – ותתקע בספקנות נצחית. 
 
אבל למה לצמצם את כל האדם ל – האם הוא משתמש בשכלו או לא משתמש בשכלו – 
 
אם יש באדם יותר מאשר רק שכל / רגש אולי יש מקור אחר ממנו הוודאות יכולה לנבוע 
 
והשכל אינו הכלי הרלוונטי לוודאות / סבירות. 
 
ההצעה שאני אוחז בה – ואני מניח בירור שהיא ידועה לך – שיש באדם מעבר לשכל ורגש 
 
גם נפש – דבר שאין יכולת להגדיר במילים – דבר שכל מילה לגביו היא מילה שאולה – אפשר לומר 
 
עליו שאנחנו חווים אותו בצורה בלתי אמצעית – אך אלו הם רק מילים והם לא יכולות להוות 
 
הגדרה לדבר עצמו שאנו מכנים – נפש. וחוויה זו היא (על כל פנים אצלי) אמיתית וודאית מאין כמותה
 
ואין אני חווה בתוכה ספק כלשהוא, אף בבואי להטיל עליה ספק, הרי אני מיד חוזר מטיל 
 
ספק על הספק עצמו – משהו מנוסח – מניין שאני יכול להסתפק בכלל ? שהרי אם אין את חוק 
 
אי הסתירה – כל הקיום של ספקות או מחשבות בכלל נופל (וכן משפט זה עצמו 🙂
 
במילים אחרות אני מנסה להגיד את מה שהרב הנזיר אמר בפירוש שלו לאמונות ודעות 
 
"כל הכפירה כל הריחוק בא מזה, שנתרחקנו מההגיון העברי, השמעי, ונשתעבדנו להגיון 
 
היווני, אלילי, מערבי"  (הספר לא לפני כעת אבל הציטוט הוא ממש כמעט מילה במילה) 
 
ואין מדובר כאן באדם שלא ידע פילוסופיה, ושלא היה לו הערכה אל השכל, אבל ישנם דברים 
 
אחרים באדם מעבר לשכל / לוגיקה שלו, ומקור האמת והוודאות ייתכן ושונה ממה שהמתודה 
 
המדעית מכתיבה זה כבר 2000 שנה מאז ימות יוון עד היום ??
 
אשמח לשמוע את דעת הרב בנושא 
תודה רבה! 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

ביקשתי להעביר לאתר וגם לקצר. טוב, אין אדם מת וחצי תאוותו בידו.
כפי שכתבת בעצמך, אי אפשר לדון בספקנות ולא לענות לספקן. לכן אני גם לא עשיתי ולא עושה זאת. מה שאני טוען הוא שגם הספקנות היא הנחה ככל הנחה אחרת, וגם לה אין הצדקה. לכן כל אדם צריך לבדוק את עצמו אם הוא ספקן או לא. אם הוא ספקן, עליו לשתוק מכאן והלאה (ובטח לא לבלבל את המוח עם כלים שמעל השכל ושאר הבלים). ואם אינו ספקן אז אין סיבה להיות מוטרד מתהיות ספקניות.
כל מה שאני מנסה לעשות בנושא הזה הוא להראות לאנשים שהם אינם באמת ספקנים, ולהסביר להם שאם כך אין צורך להיטרד מהתהיות. אם מישהו ספקן באמת אין מה לדבר איתו.
הנה, עניתי לך גם על שאלתך וגם על התהייה מדוע לא מצאת אצלי דיון מפורט בנקודה הזאת. פשוט אי אפשר ולא צריך לנהל אותו.

ישראל הגיב לפני שנה 1

ראשית "איני מבלבל את המוח" ואין טעם בדיבור שהוא אד-הומיניום
שנית – לא ענית לשום דבר שהרי פשוט אמרת – אני משתמש עם השכל נקודה. ועוד יותר גרוע שהכנסת אותי
גם ל- "או-או" שכלי כלומר – "אם אתה ספקן – אז עלייך לשתוק מכאן והלאה ואם לא אז אין בעיה"
למה אתה כופה אותי (הספקן) לעקרון השלישי המוצא, וכן לחוק אי הסתירה, איני מחויב לזה – שהרי אני כספקן לא מקבל את חוק אי הסתירה
(וכן גם לא הפיזיקה המודרנית עם הגל-קיק שלה, ואני מדבר על הפרשנות המקובלת לתורת הקוואנטים ולא
לפרשנויות פחות מקובלות, כמו משתנים חבויים וכדומה)
שלישית – איך אתה יודע שספקנות היא הנחה, רק אם אתה מחייב אותי למוכסמות השכליות ולמה שאהיה מחויב לאותם מושגים ו/או מוסכמות שאתה מניח לעצמך, אני יכול להיות ספקן ולא להניח הנחה כלשהיא
כאמור לעיל בספקנות מסוג זה אין בעיה לומר דבר והיפוכו – "מי מחייב אותנו לחוק אי הסתירה" כאמור לעיל

רביעית וזה העיקר – אתה מתעלם מחלקים אחרים שיש במציאות כמו נפש, ומשתמש בלעג למי שטוען
שיש דברים אחרים לבחון בהם את המציאות מלבד השכל / רגש וזאת ללא נימוק כלל (אלא רק אד הומניום)
והרי לפי שיטתך לפחות לזה צריך להיות לך נימוק, שהרי מניין לך "שאין כלים למעלה מן השכל"?

ואם אתה ישר כמו שאני רואה משטחים אחרים שבהם אתה כותב למה להשתמש בלעג? וכשלים לוגיים
כדי לדחות טיעון? גם אם הטיעון מבוסס על ספקנות קיצונית אשר פילוסופים רבים מהעבר והווה מעלים אותה
ודנים בה עד שיש מפלוסופי זמננו "שמכריעים" שהלוגיקה היא תוצר של הסביבה שלנו הפיזית, החברתית וכו'

ד"ר יובל שטייניץ בבואו להגן על הרציונליזם מפני המכות שניחתו עליו עקב הפיזיקה המודרנית, ואני לחלוטין מתכוון לחוק אי הסתירה אשר צומצם השימוש בו רק למאקרו ולא בעולם המיקרו, טוען שטייניץ אם אנחנו מצמצים את החוק הזה מידי פעם מי ערב לנו שהוא בכלל תקף אי פעם ? והוא מנסה בספר עץ הדעת להוכיח את זה שהלוגיקה חייבת להיות נכונה – אבל אותם הספקות ניתן להטיל גם שם

לכן עניין אותי דעתך, העניינית!
1. למה לאחוז שיש רק דברים שכליים ותו לא ? הרי כמו שאתה מאמין שיש ה' שהוא מעל האדם
ומימלא מעל השכל האנושי – שהרי אין סיבה "סבירה" להניח שהשכל שלנו הוא העליון ביותר האפשרי ושה'
צריך להיות מוגבל אליו – הרי אפילו בעולם בני האדם השכל משתנה ומתעצב לרמות מחודדות יותר, אם כך למה לא לומר שאף באדם עצמו ישנם רכיבים שונים אשר אינם שכליים ? מהיכן נובעת הבחירה לדעתך ?

גם אם אין לדעתך שום יכולת לברר דברים מלבד ע"י השכל, ואין שום דבר אחר, עדיין אין לי לא וודאות
ולא סבירות לכלום, שהרי הכל מונח במה שאנחנו מניחים בהנחות הייסוד, ואין הנחת יסוד אחת טובה מחברתה, אז לא שייך לדבר לא על וודאות ולא על סבירות, הכל שווה לפי זה, הלא כך ?
ורק כדי לחדד את סעיף 2 הרי מושגי הייסוד בכל תחום אינם ברי הגדרה (הם יהיו מעגליים או אינסופיים)
ולכן אנחנו מסתמכים על אינטואציה – לא פחות ולא יותר – היכן מושג זה נכנס בהגדרות של השכל ???
(אני מניח שאתה יודע שאני מתכוון לתורת הקבוצות ולכך שלמושגי הייסוד כמו – קבוצה ואיבר בקבוצה, אין הגדרה ועילנו להבין מושגים אלו באופן אינטואטיבי! ה' ירחם :)) )

יישר כוח!

2.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

באמת הודעה משעשעת. כל הפגמים שהצבעת עליהם בדבריי מופיעים אצלך. אמנם אינך כפוף ללוגיקה ולכן אין בזה שום בעיה כמובן. אז אפרט וניפרד כידידים.
1. לא השתמשתי בשום מקום בלעג. כתבתי שדיבורים על השגות מעל השכל הם בלבול מוח חסר פשר כי זה מה שזה. זה לא נאמר כדי לרדת עליך.
2. אם יש כאן אד הומינם הרי זו הודעתך שלך. העובדה שיש בלבלני מוח עם שמות ידועים לא אומרת שזה לא בלבול מוח.
3. אתה עצמך משתמש בעקרונות השלישי המוצא ואי הסתירה, ואז טוען כלפיי שאסור לי לעשות בהם שימוש. שאם לא כן, אין בעיה לטעון כלפיך משהו גם אם אתה חושב ההיפך. שכחת שסתירות לא מטרידות אותך?
4. תורת הקוונטים לא קשורה לכל זה אפילו בחוט תפירה. למרות שאכן יש בלבלני מוח שחושבים שהיא כן קשורה לזה. אם הייתה סתירה בתורת הקוונטים ניתן היה להסיק ממנה כל מסקנה. ואם היא הייתה מפריכה את עקרון השלישי המוצא אז היא עצמה נופלת כי הדרך אליה השתמשה בעיקרון הזה.
5. אתה שואל אותי שאלה ושולל את הלוגיקה כבסיס לתשובות. אז לאלו תשובות בדיוק אתה מצפה? ואם אתה מצפה לתשובות מסוג X מדוע מפריע לך שאתן תשובות מסוג Y. אנחנו לא מוטרדים מחוק הסתירה, שכחת?
6. בקיצור, אם אתה לא מקבל תשובות לוגיות איני רואה טעם בדיון. כתבתי שעם ספקנים איני רואה טעם לדבר. זה כמו לשאול אותי שאלות ולומר לי שאינך מבין שום שפה ולכן אין דרך לענות לך. שיהיה לכולנו בהצלחה.

ישראל הגיב לפני שנה 1

בס"ד

כל שאלותיי בסוף ההודעה היו לפי הנחותיך שיש לוגיקה ולא לפי הנחותיי,

לכן:
1. הרי בבסיס המתמטקיה עומדת האינטואציה, היכן זה נמצא במישור השכלי לוגי ?
2. היכן הבחירה של האדם נמצאת ?
3. למה ה' יכול להיות מעל האדם ושכלו ואילו לא יכול להיות באדם משהו שהוא מעל שכלו ?

— ולגבי האד הומיניום — כל מי שלא סובר כדעתך הם "למרות שאכן יש בלבלני מוח שחושבים שהיא כן"

איני חושב שצריך לדבר כמבקר מסעדות נוסח ריצארד דוקינס

ישראל הגיב לפני שנה 1

ולגבי תורת הקוואנטים, אם יש לך הסבר שלא מהווה סתירה לחוק אי הסתירה בבקשה הצג אותו
הפרשנות המקובלת, כן מהווה הפרה של עקרון זה. ואכן פיזיקאים שלא מעניין אותם אלא פיזיקה מתעלמים
מהמסקנות הפילוסופיות של תורת הקוואנטים, ופיזיקאים שכן נכנסים לחלק הפילוסופי אכן מטרידות אותם השאלות האלו, שמגיעים לתורת הקוואנטים ע"י לוגיקה וברגע שמגיעים לשם מבינים שלוגיקה לא תקפה שם 🙂
עד כמה שזה מוזר לשכל האנושי, אבל מי ערב לנו שהוא השכל האולטמטיבי ייתכן והוא מוגבל לחלוטין

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אם אתה מדבר לשיטתי שיש לוגיקה אז אין דיון. מיציתי.
לגבי פרשנותי לתורת הקוונטים, זה לא המקום לעשות זאת. רק אומר שלא מדובר בפילוסופיה אלא במתמטיקה. לכן זה לא קשור למודעות להיבטים פילוסופיים. תיאוריה שניתן להסיק ממנה כל מסקנה אינה עקבית מתמטית ומדעית.

ישראל הגיב לפני שנה 1

מהצד שלי הסיכום של הדיון בהנחותיך נראה כך:
טיעון ראשון:
1. יש לוגיקה.
2. ולכן יש לוגיקה

טיעון שני:
1. אין שום דבר מעל השכל / רגש.
2. לכן אין שום דבר מעל השכל / רגש.

ולגבי המקרים שאנו רואים שיש דברים שסותרים את הנחות שני הטיעונים האלו, כמו:
תורת הקוואנטים:
בפרשנות המקובלת סותרת את עקרון אי הסתירה (והמתמטיקה שבהנ"ל, לא מסייעת כלל, שהרי אין המתמטיקה מתארת ומבארת יותר מאשר מה שהמציאות מתארת ומבארת, מתמטיקה היא רק שפה
+ לוגיקה והבעיה כמובן לא נמצאת בשפה אלא בחלק הלוגי של המציאות ואשר משתקף באותה המידה
גם במתמטיקה)

אינטואציה:
כבסיס למושגי הייסוד במתמטיקה

בחירה חופשית:
כפעילות שורשה היא לא תלויית חומר

ועוד,

התשובה היא – ללא מענה וחבל.

יישר כוחך

השאר תגובה

Back to top button