עוד עניינים מהלכים בין העומדים

שבוע טוב ושלום רב
ממהלכים בין העומדים
א. באזור עמוד 152, בעניין טעמא דקרא,  מחילה אבל הטענה שעדיף ללכת עם ההסתברות בטעם ולא להיצמד לטקסט, כי בכל מקרה מישהו יפסיד. זאת טענה תמוהה כי להיצמד לטקסט זה הפשטות, על סף שב ואל תעשה. הלוא כן?
ב. מעמ' 180 והלאה, כתבת דברים מאלפים ביסודות התלמוד (הבבלי, ואיני יודע אם יש הבדל בין התלמודים לגבי העקרונות הללו) ויש רש"י אפשהו שכתב כך  כך כתב רש"י 'הוא התלמוד התלוי בסברא שהיו נותנים לדברי משנה טעם והיו מתאספים יחד ועוסקים בכך והיא דוגמת הגמרא שסדרו האמוראים'. וזה מאד מבסס את דבריך.
עוד באותו עניין, איני יודע אם אתה מכיר את מאמרו של הרב ירושלמסקי שנדפס בסוף קובץ מאמרים לר"י אברמסקי (שבהמשך הבאת מאותו קובץ את קונטרס הממון, שאני בוחר במקצת שיטתו מאשר דבריך שם, וכדלהלן) אם לא עיין שם, תמצא הרבה  נחת [בפרט חיזוק להשערתך בהערה29 בעמ' 232]. (ובמשך הזמן ראיתי עוד דוברים שמבססים לעין ההבנה הזו – רשב"א עירובין ו: פחד יצחק חנוכה מאמר א' ועוד) 
ג. התשובה של הבן איש חי שהבאת בעמ' 36 מדהימה בהתאמתה לתשובתו (היותר ידועה) שהבאת בהמשך. אמנם נראה שדבריו צריכים ביאור כדי להסתבר, שבדברים הפשוטים כבד דחהו (ראה הר צבי או"ח לה ויביע אומר ח"י או"ח ס' כ"א א', ובמק"א הארכתי בזה. (כעין דברי האריך לכתוב ה' אברהם אוחיון במקבציאל ד)
ד. החלוקה הקטגוריאלית של הטור, אין לי כעת, אבל לדלות דעתי היא קדומה לטור, וראשונים (פחות נודעים) כבר חילקו בין ממון (אולי לא כמוהו ממש) לאישות לאיסורים ואולי עוד.
ה. גזל ביהרג ואל יעבר – יש גם בסוגית שטרות בדעת ר"מ ויש שם ראשונים (לזכרוני, ריטב"א ועוד) כתבו שאין זה דין אלא רצון, וזה מדהים ונותן הסבר אחר לכל מהות משפטי הממון שבזה אני בדלותי מאד חולק עליך בין פרק כ"ד בין בסוף הספר בסברות המשפטיות, חישבתי אם לכתוב אבל זה ארוך ביותר.
טוב, אלו רק מקצת הערותי [מאלו שקל לתמצת ויש לי עוד הרבה נושאים שרשמתי לי מדבריך מ"מ, בהתאם לעיוני] אחרי התענוג הרב בעיון בספר שיש בו כ"כ הרבה. הרבה מעבר לעניין הטרילוגיה, מבחינתי הוא גדוש בסברות עיוניות חשובות. הוא גם באר לשאוב משם הלאה, בהפניות טובות. תודה רבה ואנא המשך! אברך שתזכה לטוב בבריאות איתנה.
נ.ב. הנספח על החרדים כלל לא מתאים למציאות, ואומר זאת על אף נגיעתי בחרדיותי, [זכורני את הנאתי מהספר של שטרסלר עד שחזיתי בפרקיו האחרונים והבנתי שגם עד כה אינו אמין במיוחד, אם כי בספרך לא, כי הקטע על החרדים מורגש כאילו הוא מונולוג ספחת  לספר ותו לא…] בתמצות אומר שלדעתי רבים בחרדים טוענים לא מעט מהטענות, ומציינים הלוך ושוב, זו הברירת מחדל הטובה ותו לא! [בדר"כ גם במהלך החיים האישי יחיו כך] ולא אאריך עוד.