על קבלה ושיטות אחרות

להבנתי זה אוסף אינטואיציות רוחניות, חלקן טובות ומועילות. דומני שאין אינדיקציה של ממש לכך שזה ניתן מלמעלה בשלב כלשהו, ולכן אין לזה סמכות אבל בהחלט יש מה ללמוד מזה. בקיצור, כבדהו וחשדהו.
בדרך כלל כשמשהו קרוי "קבלה" זה סימן שיש ספק גדול האם אכן הוא התקבל ומקובל מלמעלה. כמו ששמות כמו "איחוד הקבוצות והקיבוצים" או "הקיבוץ המאוחד" הם סימן ברור לכך שהדבר העיקרי שחסר שם הוא איחוד ואחדות. וכן בית מדרש שמדבר כל הזמן על מסורת ואיסור הסטייה ממנה (כמו בריסק) זה אות לכך שאין לדרכם בדל מקור במסורת. וכך גם בימ"ד שמדבר כל העת על חשיבותו של שימוש ת"ח אמיתיים (הר המור) זוהי עדות לכך שגם הם ממציאים את דרכם יש מאין ואין להם מקור אמיתי במסורת. ובספריו של חיים גראדה תוכל לראות שצמח אטלס שרודף כל העת את מי שיש לו הרהורים אסורים ותאוות (כפירה ויצרים) בעצם לוקה בזה בעצמו (מול החזו"א שהיה לגמרי שליו ביחסו לתופעות אלו) וכן עוד הרבה על זו הדרך.