על שימוש חכמים והבעת מחאות

שלום רב.
יש להאריך טובא בעניין שימוש ת"ח. כאן אנסה להסביר את דעתי בקצרה.
ראשית, מהות העניין: לימוד תורה מורכב משני דברים: א. ידיעת הפרטים והכללים. ב. דרכי הניתוח והפסיקה. שימוש ת"ח עניינו הוא אך ורק לימוד דרכי הפסיקה ורכישת אינטואיציות טובות וישרות, ולא למידת פרטי הלכה (שנמצאים כיום בספרים. לכן כתב הרמ"א שבימינו אין דין רבו מובהק).
מסקנה: כשאתה שומע מרב כלשהו פסק הלכה, אין כאן אלא הכוונה עבורך כיצד לנתח ואיך לחשוב. בעצם אתה לא אמור לשמוע ממנו מה ההלכה אלא איך מגיעים אליה. מה שמוטל עליך כעת הוא לגבש עמדה משלך תוך שאתה נעזר בדבריו. זהו השימוש האמיתי. לקבל את דבריו כפי שהם (as is) אינו שימוש ת"ח אלא מעשה קוף בעלמא. אתה משתמש ברבך כספר, ואפילו בספר לא נכון להשתמש כך. 
מסקנה נוספת: אם רבך שבחרת ללמוד אצלו אומר משהו אחד, אבל יש דעות אחרות, אתה לא יכול למחות בהן אלא אם גם אתה גיבשת את דעתך לכיוון הזה. אין מחאות בשם דעות של אחרים. להם יש את הרב שלהם ואת דעתם שלהם. אם זו דעתך שלך, אתה יכול למחות כי לדעתך יש כאן טעות. כך גם רבך כמובן כי יש לו דעה משלו. אבל למחות בשם הדעה ששמעת מרבך זה מעשה קוף מתחסד בעלמא. האם הם אשמים שאתה בחרת ללמוד אצלו? וכי כולם צריכים ללמוד אצלו ולקבל את דעתו? כעין זה תוכל למחות בידי יוצאי תימן על כך שהם נוהגים כרמב"ם כי אתה שמעת מרבותיך או מקהילתך שפוסקים כשו"ע. או למחות ביד מזרחיים שפוסקים כשו"ע כי רבך פוסק כרמ"א. הרי זו איוולת, לא? האם לדעתך זה שימוש ת"ח? זה  ההיפך משימוש ת"ח כי זה אומר שלא למדת מהם ללמוד ולפסוק, אז איזה שימוש עשית? וכל זה כמובן גם אם שימוש ת"ח היה  לקבל את דעת רבך כפי שהיא, שזה בעצמו טעות וכנ"ל.
לי היה רב (ליטאי מבני ברק) שכיום אני לא מסכים איתו כמעט על שום דבר. אבל מראש הוא נהג כלפיי בדרך הנכונה, כלומר לא נתן לי הוראות ופסיקות אלא לימד אותי לחשוב ולנתח. הוא לימד אותי מה נקרא שימוש ת"ח, אם כי אני מניח שאם תשאל אותו הוא היה אומר לך לשמוע לרבך as is. סו"ס הוא חרדי ליטאי. אני אסיר תודה לו על יחסו ועל הדרך שבה הוא בחר לנהוג איתי. הלוואי שכל הרבנים היו נוהגים כך כלפי תלמידיהם ומאפשרים להם לשמש ת""ח ולא להעתיק את דבריהם כקופים. ככלל, תפקידו של הרב הוא להצמיח את התלמיד שיהיה הוא עצמו מגובש ושלם ולא לשכפל את עצמו (=את הרב). זה שימוש ת"ח אמיתי. ומי שחושב אחרת אני מוחה בידו בזאת.