עמידה בצפירה

רק כדי לא לפגוע? כלומר אם כולם היו פילוסופים חכמים כמוך אז אף אחד ממכם לא יעמוד? הצפירה תצפור ואתם תמשיכו לשתות קפה כמימים ימימה. מרשים מאד.

אני לא יודע אם אתה פחות חכם ממני, אבל בהבנת הנקרא יש לך עוד הרבה מה להשתפר. לעומת זאת, בפסיבאגרסיב, אד הומינם וטענות לא ענייניות ניכר שיכולותיך בהחלט מעל הממוצע.

כתבת שיש טעם אם זה משמעותי מבחינתך. ואין לזה תשובה כללית. לא כתבת שזה דבר משמעותי בפני עצמו. אם בעיניך זה היה דבר משמעותי בפני עצמו אז היית אומר זה דבר משמעותי וזאת תשובה כללית ולכן צריך לעמוד. ברור שמי שלא חושב שזה משמעותי לא יעמוד. כמו שאם אני אשאל אותך האם מותר לרצוח אתה לא תגיד שאסור לרצוח אם לרצח יש משמעות מבחינתך ואין לזה תשובה כללית. לכן לא צריך להיות מומחה גדול בהבנת הנקרא כדי להבין שבעיניך זה לא משמעותי באופן מהותי ולכל היותר אתה מתייחס לזה כרגש אישי לגמרי. מכאן קופצת ישירות המסקנה שאם אין אחרים מסביבך אתה לא תעמוד. זה לא אד הומינם אלא שימוש בהתנהגות המשוערת שלך כדי לאבחן את הדעה שלך. אבל התחושה המוסרית מופנית יותר כלפי מעשים מאשר כלפי דעות ולכן שימושי ונוח לתקוף מעשים. יש לי עוד ביטויים להשתמש בהם אבל הם יותר בסוג של אגרסיב-אגרסיב אז אחסוך אותם. עד כאן תשובות למה שאמרת שיש לי בעיות בהבנת הנקרא ובאד הומינם. עם פאסיב אגרסיב אין לי בעיה כפי שהבנת. ובתחום הטענות לא ענייניות אולי צריך מיקרוסקופ כדי למצוא כאלה אצלי.

אם כבר אתה מבקש כל כך יפה, אתן לך שיעור קצר בחינם בלוגיקה והבנת הנקרא.
1. כשאני אומר שערך העמידה אינו אובייקטיבי, אלא כל אחד שמוצא בכך תועלת שיעמוד, אין שום דרך נראית לעין להסיק מכאן שהערך שבדבר תלוי בחכמה של האדם המדובר. יכול להיות חכם גדול שרואה בזה ערך ולען ראוי שיעמוד, וטיפש מופלא שלא רואה בזה ערך ואז אין טעם שיעמוד (למעט הפגיעה באחרים).

2. כתבת:
"ברור שמי שלא חושב שזה משמעותי לא יעמוד".
גם אם אדם רואה בכך ערך או משמעות, ייתכן שהוא לא יעשה זאת בפועל. יש אנשים שמסכימים שלא ראוי לגנוב ובכל זאת עושים זאת, או כאלה שחושבים שראוי לעזור לזולת ולא עושים זאת. לכן אם אדם רואה ערך בעמידה אין להסיק מכאן שבפועל הוא אכן יעמוד וכן להיפך.

להפך בזכותך אומר שאולי התכוונת שאם הוא רואה ערך בעמידה אז בעיניו מן הראוי שיעמוד. וראה זה פלא, אפילו זאת לא טאוטולוגיה. ייתכן אדם שעובר חוויה רגשית מרטיטה בעמידה בצפירה, אבל חושב שלא נכון להשקיע זמן בצבירת חוויות מרטיטות. או אחר שחש שעמידה בצפירה יוצרת אצלו הזדהות מופלאה עם עם ישראל או עם היקום, אבל לדעתו אין ערך רב בהזדהויות כאלו, ולכן חושב שאין ערך בעמידה הזאת
מש"ל.

ההודעות פוצלו עקב תקלה בנייד שלי

אתה עושה צחוק?
אני מציע מבחן חלופי הפלא ופלא
האם לדעתך (ההומינמית) יש משמעות אובייקטיבית ראויה ליהודי בישראל לעמוד בצפירה, האם אתה עומד, והאם במצב שבו כל האוכלוסיה הייתה מסכימה איתך בכל הדעות והתחושות היו כולם עומדים בציבור
אם תענה על זה ויתברר שבאמת לא פיענחתי אותך נכון אז אני אודה שטעיתי

בוא נשכח את ההתפרצות שלי ונתחיל כאילו מההתחלה אני שואל מעצמי את 3 שאלות ששאלתי מה דעתך עליהם אתה עונה פה לכולם אולי תענה גם לי

בהחלט אענה.
1. אין משמעות אובייקטיבית. מי שזה מוסיף מבחינתו שיעמוד.
2. אני עומד כי מבחינתי זה משמעותי. אמנם בבית אני לא עומד אלא מהרהר.
3. לא הבנתי את השאלה המוזרה הזאת. עניתי מה אני עושה. אם כולם חושבים כמוני אז כנראה כולם היו עושים כמו שאני עושה (במגבלות הטעויות שהעמדתי אותך עליהן קודם).
אינך צריך להודות שטעית, והטעות שלך לא קשורה בשום צורה לתשובות הללו. טעותך הלו היא כתובה על דפי השרשור הזה, וכל דכפין יכול להיווכח בה.
כל טוב

עכשיו אני באמת לא מבין הבנת הנקרא. אני בהתחלה כתבתי שמדבריך יוצא שאתה לא עומד כשאתה לבד ואם כולם היו חושבים כמוך אף אחד לא היה עומד. על זה שפכת עלי דקדוקים ופלפולים שאפשר עם כל מיני שטיקים להתחמק מההיסקים שעשיתי. והנה בסוף יוצא שזה בדיוק מה שאתה אכן חושב ועושה. אז כל דבריי במקומם עומדים ואני אכן לא מודה שטעיתי כי לא טעיתי בדבר. אם היית עונה שלדעתך כן יש לזה משמעות אובייקטיבית והמשך התשובות על הדרך הזו אז היה יוצא שטעיתי במסקנות שלי מהבנת הנקרא. אבל כרגע עמדת ואישרת את כל דבריי.

טעם העמידה הוא להעלות את חשיבות העומד בעיני עצמו בהזיתו כאילו הוא עושה משהו בעצם טקס העמידה. אלו שמאמינים בעמידה זהים לאלו שמאמינים בכישוף וביכולות מאגיות של טקסים לשנות משהו במציאות מעבר להזיותיהם של המאמינים.

טעם העמידה הוא שככה הקולקטיב היהודי החליט להנכיח במעשה זיכרון קבוע את האירוע. כל מעשה וכל טקס אפשר להגחיך במבט ילדותי ציני.

מעשים וטקסים שאפשר להגחיך בכזו קלות ללא שום הגנה חוץ מהטענה שככה החליטו חבורת בני אדם, הם בגד הבל. הבל מהסוג שתקע את האנושות אלפי שנים באמונות תפלות.

עליך אמר הנביא
הוֹצִיא עַם עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ

לעמוד או לא לעמוד זה פחות מעניין
מה שחשוב זה לעצור לרגע ולהצטרף עם כולם
תקרא לזה מיסטיקה או תחושה אנושית נורמלית
הרעיון שיש דקה שבה כל היהודים מייחדים למשהו כל כך משמעותי אבל ההרשל'ה הזה לא הוא מה לו ולקשקושים האלה הוא יותר חכם מזה הוא הקפה שלו יתקרר מה זה מזיז לו בכלל??? האדישות המלומדת הזאת היא בעיניי מגעילה. האם עברו פה על חוק מוסרי עליון? לא יודע. האם ראוי/צריך/חובה להתייחס לדקה הזאת – ברור לי שכן.

אם כולם היו מתאחדים לעזור לאדם חי בזה יש משהו.
התאחדות שמטרתה הגברת ההזיה בממשיותן של אמונות תפלות ותחושות חשיבות עצמית כתוצאה מהשתתפות בטקס היא פסולה ויש להימנע ממנה ולהזהיר עליה. מדבר שקר תרחק.
האורגיה של העבודה זרה קשורה לאותה אחדות שאתה כל כך משתוקק אליה.
אין בזה כלום.

אוף שתוק קשקשן

ככה זה. כל אידיוט מצוי שמאמין במאגיה מסוימת בכל ליבו ושכלו הדל מתמלא שנאה כשמעירים לו על הבערות ממנה הוא סובל.

מאגיה אחותך