עצה ללימוד תורה שיטתי.

שלום הרב!
ראשית רציתי לציין שמיום שהתוועדתי לספרי הרב ולאתר, אני קורא בשקיקה נהנה ומחכים מאוד תודה רבה!
רציתי לבקש אם הרב יוכל לתת לי עצת אמת בבעיה שמקשה עלי מאוד. גדלתי בישיבות ליטאיות, נהנתי מדרך הלימוד הישבתית התקדמתי בה מאוד, ותמיד מצאתי את עצמי בין בעלי הדעה בסוגיות השונות. לצערי כדרכם של רבים על אף ההנאה והטעם שהיו לי בלימוד, השקעתי את כל כוחי בעמקות ומחשבה על נושא זה או אחר, וזנחתי לאורך השנים את הלימוד השיטתי של המסכת, שלא לדבר על לימוד שיטתי הלכתי. עם הזמן בשנים האחרונות גם קביעות הזמנים הלכה ודעכה עד שהייתי לומד מעט פה ומעט שם, "מדבר הרבה בלימוד", מבריק בסברות ורעיונות, אך כמעט ולא לומד באופן סדיר וכמובן שלא נשאר ביד עם שום ידע שיטתי.
המצב היום הוא שאני בן 26, ותקופה ארוכה שכמעט ואיני לומד גמרא כלל, יש לי יכולת די גבוהה בלימוד בדרך הישיבתית, אהבה גדולה לתורה ורצון להיון גדול בה,וכאב גדול על מצבי שלא נותן לי מנוחה, פעמים רבות אני חושב לחזור פעם אחת כבר אל הסטנדר ולסיים עם זה לתמיד, אך אני מרגיש חוסר משמעות עצום לעשות מעשה, אני מרגיש שיש איזה שהוא פער שלעולם לא אוכל להשלים, אני עומד מול שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לחזור ללמוד כפי שהורגלתי, דבר שכבר אין לי חשק לעשותו והוא נראה לי חסר משמעות, משום שמה יועיל לי עוד דיבור בלימוד, עוד עיון כזה או אחר שייצטרפו ל"קרעים קרעים" ששוקעים בזכרוני. או להתחיל ללמוד גמרא כסדר דבר שנראה לי גדול עלי ביותר וגם כן חסר משמעות, משום שמה יועיל אם אדע מסכת אחת כשיש לפני אוצר אדיר בלי סוף של ספרים, ארון הספרים היהודי עומד מולי כחומה אימתנית, ואנוכי משול לאותה ציפור המנקרת ממנו גרגר ועוד גרגר…
בזמן האחרון גמרתי בלבי שאין לי כבר זמן, השנים נוקפות ועוד לא עשיתי דבר, אני מוכרח כבר לעשות עם העניין הזה משהו, להציל את עצמי לפני שיהיה באמת מאוחר, אך היאוש הגדול לא נותן לי לעשות שום מהלך של אמת, אני יודע שאין קיצורי דרך, אני יודע שאין ברירה ואני חייב לעמול רבות כדי להחזיר את הספינה לחוף, אך אולי יש לרב איזה עצה של אמת, איזו שהיא דרך סדורה לקנות את הקניין האדיר הזה, כך שמצד אחד לא אהיה עסוק בלגרוס גמרות ולנסות להספיק מה שכבר הפסדתי, ומאידך לא אהיה עסוק בסתם לימוד של עוד עניין כזה או אחר דלא חזי לאיצטרופי, ובעיקר, למצוא דרך שבה ארגיש משמעות ממעשי שארגיש שאני הולך לחיות בתורה ולהנות מיגיעתה, כפי שהייתי נהנה תמיד ביגיעת התורה, ולא כבעל תשובה המתייסר בחטאיו ומנסה לסור מן הרע בכפיפות קומה ובקבלת הדין.
שוב תודה!