קדושה אימננטית

קדושת א"י לצורך העניין. במשנה המפורסמת מוזכרות מצוות הארץ בתמוד לקדושתה, האם הקדושה מחייבת את המצוות (ואז גם היום הארץ קדושה, גם ללא קיום כל המצוות התלויות בארץ) או שהמצוות גורמות לקדושה (ואז הארץ אינה קדושה היות ולא מקיימים בה את המצוות)

השאלה אינה קיום המצוות אלא החיוב בהן. אם יש חיוב על המצוות הארץ קדושה בלי קשר לשאלה האם מקיימים אותן בפועל. וזה אפילו לפי לייבוביץ שתמיד היה מצטט "ומהי קדושתה שמביאים ממנה ביכורים ושתי הלחם".

יש מקורות בחזל ומאוחר יותר לשני הצדדים, פרופסור לייבוביץ ז"ל טען שזה היה טענת קורח שכל העדה כולם קדושים שהכוונה שיש קדושה בעצם אבל משה היה בדעה שקדושתם רק במצוות, אבל לדעתי לא צריך לקשר בין הענינים אלא כפשוטו שקרח טען שכולם באותו קדושה אבל משה אחז שיש דרגות בקדושה, בכל אופן החז"ל הכי מוכר שיש קדושה בעצם זה ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, והחזל ממול זה אין אומתנו אלא בתורה, ואולי אפשר לחלק בין יחידים לרבים וצ"ע

אתה מערבב מין בשאינו מינו, כצפוי משאלות עמומות כאלה. ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא – זה פשיטא. מה זה קשור למושגי קדושה. זו טענה הלכתית פשוטה. גם אם הוא חטא אימו עדיין יהודייה.