קונפליקט
כאשר הערכים שיש עליהם קונפליקט הם אינקומנסורביליים, נכון שלא רק שלא יכולים למדוד את הערכים זה מול זה אלא שפשוט אין להם מדידה, כלומר זה לא בעיה טכנית אלא מהותית ?
ולפי זה גם פסוק לא יכול ללמד אותי את התשובה כי פשוט אין תשובה (וכמו שכתבת במהלכים). אבל בסוגיא פיקוח נפש ביומא שמואל כן מביא פסוק של וחי בהם כדי להכריע בין שמירת שבת לפיקוח נפש, והלא אמרנו שאין תשובה לזה גם מה׳ בכבודו ובעצמו ?
הפסוק הזה הוא הוכחה לכך שאין אינקומנסורביליות אמיתית בין ערכים, כפי שאמרתי לא פעם. הרי כל אחד מאיתנו מקבל החלטות בקונפליקטים ערכיים כל הזמן, וזה גם מוכיח שאין אינקומנסורביליות. הסברתי שיש מושגי סל כלליים שחלים על כל מערכות הערכים. בהקשר הדתי-הלכתי מדובר על עד כמה זה רצון ה'. בהקשר המוסרי – עד כמה זה קטוב. ובהקשר של קונפליקט מוסרי-הלכתי עד כמה זזה ראוי. הסברתי גם שהטוב והראוי אינם ערכים שהמערכת באה לשרת, שהרי ערכים לא משרתים שום דבר מחוץ להם עצמם. זהו קנה מידה שהערכים משקפים ומבטאים אותו.
כתבת שמחויבות שלי לערך מוסרי מבוססת על עקרון הערך של המחוייבות למוסר. אבל על מה מבוססת המחוייבות שלי לעקרון הערך הזה ? וא״ת ״ככה״ אז גם על המחוייבות לערך מוסרי יכולתי לומר ״ככה״; ועוד שאם זה משום ״ככה״ אז המחוייבות שלי לעקרון הערך של המחוייבות למוסר היא שרירותית ?
בתחילת כל שרשרת הנמקה יש אקסיומה. אין מה לשאול מניין שהאקסיומה נכונה, כי אם יש לך הסבר אז זו אינה אקסיומה. ואם אתה ממשיך לחפש הסברים כל הזמן אתה נקלע לרגרסיה אינסופית.
משמעות הדבר היא שאקסיומה מתקבלת ללא הסבר, "ככה". זה לא אומר שמדובר בטענה שרירותית. זו טענה שמובנת מאליה ולכן היא אינה טעונה הסבר. מה שאינו מובן מאליו זוקק הסבר ואי אפשר לומר עליו "ככה".
זה הבנתי. מה שלא הבנתי הוא על מה אתה אומר ״ככה״, על ערך או על עקרון ערך ?
בראש ובראשונה על עקרון הערך. אבל אחרי שאני מחויב לעקרון הערך המוסרי, עליי גם לקבוע מהם ערכי המוסר. מעת ש-X נקבע כערך מוסרי, אני מחויב אליו מכוח עקרון הערך.
ניתן כמובן לשאול מדוע X הוא ערך (למרות שאינך יכול לשאול מדוע להיות מחויב אליו, גם אם הוא ערך. זו תוצאה של עקרון הערך). ואז גם שם התשובה תהיה "ככה". אני רואה שזה ערך, וזהו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer