קידושין ע"י העברה בנקאית

מצאתי כעת לעניין מחצית השקל:
https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA/

מחלוקת רשי וריטבא זה בעבד כנעני ולא בערב

אכן. התבלבלתי.

האם מי שמקדש בהנאת מלווה צריך מעשה קניין כדי להחיל את הקידושין? או שהם חלים באמירה?

למה זה משנה? לא זכור לי שמובא שצריך פעולת קניין. ואם נאמר שהנתינה המקורית הייתה הקידושין וכעת יש רק הסתלקות אז יותר פשוט שלא צריך.

נראה לי קצת מוזר שניתן לקדש אישה בלי מעשה קניין. ניתן לשאול גם לגבי אישה שמתקדשת ב"רקוד לפניי" האם צריך מעשה קניין (ושם לא הייתה נתינה בכלל). או שאולי מעשה הריקוד עצמו הוא מעשה הקניין? והאם אחד הצדדים יכול לחזור בו תוך כדי הריקוד לפני שהוא נגמר (כלומר האם תחילת ריקוד קונה או גמר ריקוד קונה או אולי אף אחד מהם)?

לכן הבאתי את הפת"ש.

בהמשך לעניין של קידושין ללא מעשה קניין, האם ניתן להקנות מעות קידושין לאישה ללא מעשה קנין לצורך קידושיה? כלומר, האם קנין כסף צריך משיכה או הגבהה של הכסף, או שניתן להקנותו באמירה בלבד? אני שואל כי נתקלתי ברש"י שממנו משמע שניתן להקנות מעות בדיבור בלבד:
רש"י מסכת קידושין דף מז עמוד א
אבל באלו – מקבלת הראשונה לא באתה לידה בתורת מלוה דמשנגמר הדיבור הקנה לה בתורת קידושין וכי אכלה מדידה קא אכלה ואפילו אכלה ראשונה ראשונה מקודשת אם יש בכולן שוה פרוטה.

ברש"י משמע שהנתינה הראשונה היא מעשה הקידושין. הדיבור רק מגדיר אותה ככזה. כעין מה שהבאתי מהפת"ש למעלה. גם ההנגדה למילווה מצביעה על כך, שכן לו הייתה אפשרות לקידושין במילווה היא הייתה מקודשת בנתינה הראשונה גם כשאמר לה בזה ובזה ובזה.

אם הנתינה הראשונה היא מעשה הקידושין, איך היא מצטרפת לתמרות האחרות שטרם ניתנו? כלומר, מילא התמרה הראשונה מוקנת לאישה ע"י מעשה הנטילה שלה. אבל שאר התמרות טרם ניתנו או ניטלו על ידה, ואיך הבעל יקנה לה גם אותן מבלי מעשה קניין?

הטענה היא שזהו מעשה מתמשך

בהמשך לשאלה המקורית, חשבתי שיש לדמות את הדבר למי שקונה משהו בכרטיס אשראי, אם הקניין מועיל. גם בקניין עם כרטיס אשראי יש העברה בנקאית של כסף שקורית ברקע. לכאורה זה קניין תקף מדין סיטומתא ולכן גם הקידושין חלים.

שוב ראיתי שהרעיון כבר מופיע בלינק שהבאת בתגובה הראשונה.

הבעיה העיקרית אינה האם הקניין מועיל. סיטומתא רק מראה שמדובר בקניין מועיל, אבל ייתכן שבקידושין נדרשת נתינה מסוג כלשהו. לעניין זה לא יועיל להגדיר זאת כסיטומתא. לדוגמה, חליפין לא מועיל בקידושין, והראשונים חלוקים האם זה מדאורייתא או מדרבנן. אם זה מדאורייתא – אז רואים שיש קניין מועיל במקח שלא מועיל בקידושין.

במחשבה שנייה, למה לא לראות בזה קניין כסף רגיל? הרי קניין כסף רגיל מוגדר כהעברת כסף מידו של צד א' לידו של צד ב'. בימינו הכסף הוא וירטואלי והעברת הכסף לא נעשית מיד פיסית ליד פיסית אלא מיד וירטואלית (חשבון צד א') ליד וירטואלית (חשבון צד ב'). כלומר, באופן עקרוני זה אותו מעשה.

אכן, וכך כתבתי למעלה. אלא שאיני בטוח בזה, כפי שהסברתי.