רובא דאיתא קמן
שלום קראתי שיעור של הרב על סנהדרין ועל החילוק שעשית בין רובא דאיתא קמן שנסמך על שכל ישר ורובא דליתא קמן שנסמך רק על הסתברות ולא על שעל ישר והבאת לשם כך את משל הקובייה שהסיכוי שהיא תיפול על 1 היא לא 1/6 כי מעולם לא בחנו את זה אלא זה נובע משכל ישר אבל גם מדגם שבו ראינו ש80% שאשה תלד לסוף תשיעי זה לא בהכרח אומר שגם האשה כאן היא גם תהיה חלק מהמערך הזה אולי היא תחרוג מהכללים ולה יהיו כללים אחרים אז בסוף גם ברבור דליתא קמן אני נסמך על שכל ישר ? אשמח אם הרב יסביר לי את הנקודה שאני מפספס כאן תודה מראש
ראה טורים 79, 226, ו-237.
תמיד נסמכים על הכללה ושכל ישר. השאלה האם זו הכללה על בסיס מדגם או סברא בעלמא.
לפי מה שהבנתי מהטורים שהפנית אליהם ברוב דאיתא קמן החסרון הוא שאיני נסמך על תצפיות כלל אלא אני משתמש בהנחות שרירותיות אבל כאן איני משתמש ״בהכללה״ שכמו שציינת שם זה גם דבר די בעייתי והדובר דליתא קמן אני משתמש במדגם מייצג שזו תוצאה של חישוב אך החסרון היא שאני משתמש בהכללה ואם כן גם באיתא קמן יש חסרון וגם בליתא קמן יש חסרון ( לכל אחד חסרון אחר) אז למה עדיף לסמוך על רובא דליתא קמן מאשר על רובא דאיתא קמן? וכן אם הרב יכול להסביר את דברי הר״ן על הרי״ף בע״ז שכתב שם לחלק בין איתא לליתא קמן שאיתא קמן עדיך משום וז״ל:״וטעמא דמלתא דכיון שהוא רוב וידוע לפנינו הרי הוא חשוב לבטל את המיעוט ולעשותו כמי שאינו״ עכ״ל אשמח לדעת אם לרב ישב פרשנות לדבריו של הרן
זו אותה שאלה כמו למה להעדיף מדע על סברא. כאשר אתה נסמך על נתונים תצפיתיים הכללה נותנת תוצר מבוסס יותר. כמו במדע. אבל גם אם יש יתרונות לשני הצדדים, עדיין לא ניתן ללמוד אחד מהשני.
הר"ן מייצג את עמדת רוב הראשונים ופשט הגמרא בחולין, שרוב דאיתא קמן עדיף. הגרש"ש מעירא שלפי הרמב"ם יוצא הפוך. כנראה הראשונים הללו סוברים שכשהקבוצה כולה מצויה בפנינו זה חזק יותר מאשר מדגם כללי שמוכלל לכלל האובייקטים. בהחלט יש היגיון בזה.
אז אם הבנתי נכון בעצם הרן ושאר הראשונים אומרים שרובא דאיתא קמן עדיף משום שהוא אינו משתמש ״בהכללה״ ?
אפשר לנסח זאת כך
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer