שאלות באמונה

אני חושב שהתנך שאינו חומל על אף אומה בהחלט משדר את המסר הזה

בס"ד ח"י בעומר, שנת 'וכל החיי"ם יודוך' לעצמאות ישראל

לדוד – שלום רב,

אכן התנ"ך לא חומל על שום אומה, אלא מטיל עליהם את עולן הכבד של שבע מצוות בני נח: להאמין בא-ל אחד ולא לעבוד לזולתו, ולשמור על ערכי המוסר הבסיסיים – לא לרצוח לא לנאוף ולא לגנוב, לא לאכול אבר מן החי ולקיים מערכת נורמטיבית של משפטים כדי ליצור חברה מתוקנת.

כדי להנחיל לאנושות ערכי יסוד אלה, הוקם 'חיל חלוץ', עם ישראל ששמע בסיני את עשר הדיברות, כדי שיהיה 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', הנקודה הארכימדית שתזיז את העולם מפראות דתית ומוסרית את אמונת התנ"ך וערכיו.

כדי להיות משפיע ולא מושפע, צריך ראשית כל עם ישראל להעמיק ולהפנים בליבו את אותן אמונות וערכי יסוד. לשם כך קיבל הדרכה פרטנית של התורה והנביאים ותלמידיהם, התנאים והאמוראים וחכמי הדורות. ותרי"ג מצוות שיפנימו בלב 'הסיירת המובחרת' את האמונה והערכים ביתר הידור וביתר העמקה.

אך כדי שעם ישראל יהיה משפיע על האנושות כולה – זקוק העם לעצמאות מדינית שבה תיווצר 'חברת מופת' שתאיר לאנושות, עד שיבואו עמים ואנשים מכל רחבי העולם אל'בית אלקי יעקב' כדי ללמוד מדרכיו וללכת באורחותיו. עצמאות מדינית היא הבסיס לעצמאות רוחנית, שתהיה משפיעה ולא ח"ו נגררת.

ואכן מייסד המלכות בישראל, דוד המלך, הוא שביטא במזמור שכתב בעת העברת ארון הברית לבירתו החדשה, את החזון של השפעה על כל האומות לקרוא בשם ה'. המזמור פותח: 'הודו לה' קראו בשמו הודיעו בכל העמים נפלאותיו'.

תוכנית העבודה של דוד ליצירת השפעה אמונית וערכית על האנושות כולה, מגובשת בששת הפרקים האחרונים של ספר תהלים. מזמור קמה מסיים בתקווה: 'ויברך כל בשר אם שם קדשו לעולם ועד'. ובמזמורים הבאים מותווית הדרך. דרך המרכז בציון (קמו), ודרך עם ישראל שה' מסר בידם חוקים ומשפטים ייחודיים (קמז), וכאשר ה' ירים את קרן עמו (קמח) ויעשה דין ברודפיו וצורריו (קמט) – אז יתגשם החזון שכל העמים יכירו במלכות ה' ו'כל הנשמה תהלל י-ה' (קנ),

תחילתה של השפעה רוחנית על האומות היתה בימי שלמה, כאשר מכל רחבי העולם באו לשמוע את חכמתו. אך ההיתפתות המוקדמת לניסיון של השפעה, הביא במקביל לחדירת משפעות זרות לעם ישראל. הנשים שניסה שלמה לגייר כדי לקשור קשרי תרבות עם אומות העולם – היטו את ליבו והחלישו את כוחו. ותפיסות השלטון האבסולוטי של מלכי האומות חדרו לליבם של רחבעם וחבריו הצעירים והביאו לפיצול הממלכה ולאובדן יכולת ההשפעה האמונית והערכית.

דרך חדשה שהביאה להשפעה רוחנית מוגברת העל אומות העולם, באה בתקופת שיבת ציון ע"י הדרכתם של אנשי כנסת הגדולה. החולשה והפירוד של העם המפוזר והמפורד בין העמים – חייבה לגייס כוחות מחודשים לשמור על הצביון היהודי.

וכך קמה בכל עיר ובכל כפר קהילה המקיימת חיי רוח סביב 'מקדש המעט' המקומי, מקדש נטול פסלים ואלילים, אך מלא בעיסוק רוחני סביב התפילה והעיסוק בלימוד התורה ודברי הנביאים והכתובים, תוך שמירת הקשר עם המקדש שבירושלים ושמירת הצפיה לגאולה שלימה ע"פ חזון הנביאים.

הגויים נפעמו מהדת השונה מכל מה שהכירו. אלה בזו ל'אתאיזם' של דת ללא אלילים, ול'בטלנות' של אומה שנמנעת ממלאכה יותר משביעית של חייה. אך לעומת המבזים – היו גם הרבה גויים שבאו לבקר ולהתעניין ב'אומה של פילוסופים שחייהם סובבים סביב ההתכנסות השבועית ב'מקדש המעט' וכתבי הקודש הנקראים ולמדים בשקידה ע"י גדולים וקטנים.

רבים מהגויים שהתעניינו, החלו להקרב ליהדות ולמצוותיה וחלקם נעשו לגרי צדק גמורים, וחלקם החלו לקיים מצוות בצורה חלקית. ההשפעה היתה כל כך גדולה עד שסופרים רומיים מתאוננים 'שאין ברומא ש/אין בו יהודי'. תהלי זה נבלם ע"י גזירות הדריאנוס על המילה, שהביאו למרד בר כוכבא ודיכויו האכזרי. יורשיו של הדריאנוס ביטלו את האיסור לגבי יהודים, אך אסרו בחומרה את מילת גויים וכך עצרו את האפשרות לגייר גויים'

אבל ה'חידק היהודי' שנכנס לתרבות הרומית לא חוסל, אלא עבר מוטציה', הנצרות שהציעה לקבל את התנ"ך, את האמונה במונותאיזם, בחזון נביאי התנ"ך ורעיון יום המנוחה השבועי, תוך ביטול עול המצוות הפרטני והעלאת טענה שניתנה תורה חדשה שביטלה את התנ"ך היהודי.תהליך דומה קרה כמה מאות שנים אחרי כן ב בחצי האי ערב, כאשר מוחמד יצר את האיסלאם, שקיבל חלק מערכי היהדות, תוך ויתורעל אחרים

'בנותיה' המורדות של היהדות – הנצרות והאיסלאם – הכניסו לתודעה של מאות מילוני אנשים, את ערכי המונותאיזם וחזון הנביאים, את יום המנוחה והתפילה השבועי ועוד. אך אימוץ חלקי זה לווה בהרבה סילופים ושיבושים, ובשנאה למקור, ליהדות שסירבה לקבל את מה שעשו ה'תלמידים' לתורת היהדות המקורית.

כך שאנחנו ב'אמצע הדרך'. מאות מיליוני אנשים קיבלו חלק ניכר מערכי היהדות – אך בכפיות הטובה שלהם כלפי המקור ממנו שאבו – הביאו לקלקולים מוסריים גדולים.

נקווה שתקומתו המחודשת של עם ישראל בארצו, תביא גם לפריחה רוחנית מחודשת של עם ישראל, ובעקבותיה העצמת השפעתו האמונית והערכית על האנושות כולה.

בברכה, עמיעוז ירון שניצל"ר