שאלות על מסכת כתובות

שלום הרב מיכאל,
למדתי היום במסכת כתובות דף יז עמוד א כך:

1. "רב אחא מרכיב לה אכתפיה ומרקד, אמרי ליה רבנן: אנן מהו למיעבד הכי? אמר להו: אי דמיין עלייכו ככשורא – לחיי, ואי לא – לא." איך רב אחא לא חשש למראית עין שיחשבו שיש היתר בדבר?
2. "א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה, כדי לחבבה על בעלה. ולית הלכתא כוותיה". האם יוצא מזה שאסור להסתכל בפני נשים בכלל? הרי העולם לא נוהג כך?
3. "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי, שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה; במה דברים אמורים – כשאין עמו כל צרכו, אבל יש עמו כל צרכו – אין מבטלין. וכמה כל צרכו? אמר רב שמואל בר איני משמיה דרב: תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי, ואמרי לה: תליסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי. עולא אמר: כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא. רב ששת, ואיתימא רבי יוחנן אמר: נטילתה כנתינתה, מה נתינתה בששים רבוא, אף נטילתה בששים רבוא. וה"מ למאן דקרי ותני, אבל למאן דמתני – לית ליה שיעורא."            האם אפשר לפרש סוגיה זו שאין ממש חיוב ללכת להלוויה או חתונה אלא רק שיש בזה מעלה יותר מתלמוד תורה (ולכן ראוי לבטל בשביל זה תלמוד תורה?). או שמא נגיד שיש ממש חיוב? ואם כן, מה ההלכה בנושא זה היום?

בברכה,