שאלות

עיקר שכחתי: מספר הטלפון שלי: 052-3320543. או במייל: mikyab@gmail.com

אפשר להוסיף זאת להפרכות בעת המודרנית,
לאחר ההבנה שבחורות לא מתעיינות בענייני אמונה פתאום מגיעה בחורה ושואלת שאלות באמונה. הנה דוג' מופלאת לעקרון ההפרכה של ק. פופר.

מדוע מבחינה דידקטית כבוד הרב שליט"א לא הפנה אותה למחברות האמונה פה באתר?

וואו, אני ממש מצדיע לתשובה של הרב. מדהים אותי כל פעם מחדש היופי והבהירות המחשבתית של הרב. כיף לקרוא כאלו תגובות לשאלות מהסוג הזה. הלוואי וירבו כמות הרב בישראל!

ק,
עצם העובדה שיש מקרה אחד שמפריך לכאורה את התיאוריה לא אומר שצריך לזנוח את התיאוריה לגמרי אלא רק לשפץ אותה ולהתאים את התיאוריה למקרה. לא ?
ובכלל, אפשר לטעון שלא התיאוריה היא הבעייתית אלא ההתממשות שלה בפועל (אה אוי, ואז היא לא ניתנת להפרכה … אופס)
?

כיהודה ועוד לקרא, רק אוסיף שהקריטריון של פופר קובע את המדעיות של התיאוריה. אבל לא פופר קבע שמקרה מנוגד מפריך את ההכללה שבה. אין כאן בדל קשר לקריטריון של פופר.
וגם ביחס לשאלה האם התיאוריה שלי הופרכה או לא, ברור שלא. לא אמרתי שאין נשים שמתעניינות אלא שזה מיעוט קטן. כבר היו כאן כאלה בעבר. מזכיר לי את איגרת ב' של הרב שך לגבי מבצע אנטבה (ראה טור 87).

לא הפניתי למחברות מפני שצריך כאן כמה הקדמות על וודאות, ספקנות ומוכנות לבדוק. היא כתבה שלא יועילו מבחינתה טיעונים לקיומו של אלוקים ובכלל, אז מה טעם להפנות למחברות?!

אשמח להצטרף או לקבל את השיחה שתהיה ביניכם, היא לא בודדת כאן…

אתה מוזמן גם לתאם

ואם כבר מדברים, דומה שצריך לקבץ את מגון התשובות באמונה לקטגוריה בפני עצמה, אולי אפילו לקובץ או ספר – לתועלת הציבור הרחב. אין לרב מושג עד כמה תשובותיו של הרב הן לתועלת

בשביל זה נועדו המחברות והטרילוגיה

כן, אבל יש משהו בתשובות הקצרות והממוקדות על פני המחברות והספרים הארוכים. ומאמרו של הרב על אברהם אבינו בשבח הנחת המבוקש שנכתב כדו שיח הוא יוצא מהכלל מהבחינה הזו

שני הספרים הראשונים בטרילוגיה הם בצורה של דו שיח.

אם עושים שיחה קבוצתית (דיבייט?) עם המנחה רות אשמח להצטרף בתור קהל.

חיים – חלק גדול מהתשובות לפי גישה זו קיימת באתר של מכון ידעיה (https://www.knowingfaith.co.il). אכן יש כמה דברים עם גישה מעט שמרנית יותר משל הרב מיכי ואין שם עיסוק בסוגיות כגון חידוש ההלכה אבל יש שמה מענה מאוד מקיף וברמה גבוהה על רוב סוגיות יסוד עם גישה פתוחה יותר מהמקובל במחוזותינו.

בסה"כ עדיין לא פגשת את האחד שירמה אותך מספיק טוב לרמה שלך.

מסכים. אדם שאינו מלומד ומיומן היטב אינו יכול לחפש נימוקים משכנעים משום שיודע שכל אחד יכול למרוח אותו, ואין לו ברירה אלא לתת אימון במערכת כל שהיא, ואם הוא מפקפק במערכת מסורת אבותיו ורבותיו אם הוא כנה עם עצמו אין לו אפשרות אמיתית לברר אמיתות אלו לעצמו על ידי נימוקים והוכחות, שכל צד יוכל לעשות כן בצורה טובה ומספקת, וכפי שרואים אנו באנשי הדתות והכתות למיניהם שמצליחים לשכנע ולסחוב אליהם המונים [שחלקם אינו טפש כלל].

בקשר למה שהשבת לרות אבקש להבין, הרי במאמר שציינת בתשובתך כתבת שרק כאשר ישנם שני עמיתים שווים יש מקום לטוען להידחק שהשני נעול או נגוע ולהישאר בוודאותו, אבל כאשר הויכוח הוא בין איש מקצוע מיומן וותיק לבין אדם בוסרי חסר נסיון וידע ברור שאין הרבה משקל לדעתו כנגד בעל המקצוע. ולפיכך שואלת רות שהיות והיא אינה מיומנת ובעל ידע וניסיון, ובויכוח זה עומדים גדולי המומחים והמוכשרים והידענים שבכל הדורות ומתווכחים ביניהם מי צודק, וכל אחד בטוח שהשני טועה, היאך יכולה היא הקטנה לגבש דעה בנושא שכזה? והאם עליה להישאר דתיה רק בגלל ששם היא נולדה, או רק בגלל שהאדם שהיא נפלה עליו בשאלותיה הוא במקרה רב ולא כומר או מופתי.

[וכל זה בלא לחזור על מה שכבר שאלתי אותך שם, שאת אותה נגיעה שהוא מייחס לחבירו הוא צריך לחשוד בעצמו, ושוב אין לו בסיס רציונלי לסמוך על דעתו יותר מאשר על עמיתו].

חלק מההחלטה היא במי לתת אמון. במקרה זה אין לה ברירה אלא לקבל החלטה לבד. אדם יכול להתרשם מי משכנע יותר, בפרט כשהוא בוחן את טיעוניו של האחד אצל הצד השני ומקבל תשובות. במקרה שעושים בירור כזה ניתן לגשר על חוסר המיומנות והכישרון.
מהאי טעמא האמוראים מרשים לעצמם להכריע במחלוקת תנאים למרות שאין להם רשות לחלוק על תנא. וכן הראשונים לגבי האמוראים. אין ברירה.

תחושת הזדהות עצומה ליוותה אותי בעת קריאת הדברים של רות.
אני בן 25 ומה שהיא מתארת כאן אוכל אותי מבפנים כבר כמה שנים. רק שאני למרות אין סוף ניסיונות שיחות טיוטות ופגישות מעולם לא הצלחתי לבטא את המצב בצורה ככ' בהירה ומדויקת.
תודה על הפיסול המילולי הנחמד הזה למציאות שבה חוסר היכולת לתת אמון בכל פיסת מידע שבאה מבית ומחוץ מולידה טלטלה נפשית שלא פוסקת לרגע.

בתשובתו לרות הרב כתב "אם את פוסלת כל טיעון וכל טענה מראש, גם בלי שמצאת בהם פגם, אלא רק בגלל שאולי יש טיעונים מנוגדים, אז אין באמת טעם לחיפוש ולבירור שלך".
אני חושב שזה אולי מה שרות מנסה לומר. באמת אין טעם לכל בירור שנעשה אם בסופו של דבר נותרת הידיעה שמה שאני חושב "זה רק לפי דעתי" וכי אין לזה ערך אמתי אובייקטיבי.
כלומר מה שהרב אומר לא באמת פוטר את הבעיה שהיא נמצאת בה אלא מדייק אותה.
מקווה שהסברתי את עצמי טוב. . .

הסברת את עצמך מצוין, ומתברר שגם אני הסברתי את עצמי לא רע. עובדה שהבנת. מנקודת מוצא כזאת באמת אין טעם לברר ולדון. אני לא מסכים לנקודת המוצא הזאת (והפניתי גם לטורים האחרונים שלי באתר שעוסקים בנושא הזה), אבל זו אופרה אחרת.
כמובן שגם המסקנה שאין טעם לדון בכלום היא מסקנה שלך וככזו לא בטוח שהיא נכונה. אבל גם בזה אין טעם לדון. בקיצור, צריך לשתוק.

אני מבין. אך מה הבעיה עם המסקנה הזו? אולי באמת הנכון הוא לשתוק?
כפי שכתבתי ליפני כן אני שנים מתחבט עם עצמי בנק' הזו ולא מצליח לתת לה שם.
הטורים האחרונים אכן עוסקים בנושא הזה. אך מה הוא הנושא הזה? איך הוא מוגדר בשפה המקצועית?

אין בעיה חוצמזה שלדעתי זה לא נכון.
הזכרתי שם שזה מכונה peer disagreement