שור מועד

תודה רבה .
כלומר אם אני מבין נכון שור תם בכלל לא צריך שמירה ובכל זאת הטילו עליו חכמים קנס לכן אם אני רוצה להפטר מהקנס עלי לשמור שמירה מעולה . לעומת זאת שור מועד צריך שמירה והדרישה ממני לשמירה היא פחותה. ההגיון שלי אומר שככל שהממון שלך מהווה סכנה גדולה יותר לציבור עליך לשמור עליו יותר. לכן הייתי מחייב שמירה מעולה. גם הסברא ששור תם לא צריך שמירה ולכן החיוב הוא רק מדין קנס גם קצת לא מובנת . שור הוא בהמה שקיים בה פוטנציאל של גרימת נזק לציבור . האם הרב רואה הגיון בכך ששור לא צריך שמירה כלל. דומני שהיום כלב צריך שמירה מעולה.

צודק, אבל מסקנה שגויה שמירה פחותה העא "כדנארי אינשי" ולכן די בה כדי שהשור (אפילו מועד) ייחשב שמור. אבל כדי להיפטר מהקנס של חצי נזק דרוש להיות ממש צדיק ולשמור שמירה מעולה.
זו לא שאלה כמה שמירה השור צריך אלא מה השמירה שמצדיקה שנחוס עליך ונפטור אותך אפילו מהקנס.

לכאורה החילוק הוא, שבשור תם יסוד החיוב הוא משום ששורך הזיק. ואילו במועד יסוד החיוב הוא משום שלא שמרת.

נכון (אף שיש לפלפל בחקירת אבהא"ז לגבי חיובי נזיקין), אבל זה גופא זוקק הסבר.

כי החיוב לשמור על שור המועד הוא מסברא – שור זה קרוב להזיק, לכן שמור עליו – ולכן החיוב הוא על הגברא. אבל בתם, חצי נזק זה קנס שהוא גזה"כ, שאומרת שמי ששורו הזיק חייב לשלם.
כנראה שכוונת התורה היא שכולם ישמרו שמירה מעולה – לכן בתם חייבנו בתשלום את מי ששומר שמירה פחותה, אבל במועד התורה סומכת על הבעלים שישמור שמירה מעולה ("סתם שוורים בחזקת שימור קיימי" לדעה זו), הן בגלל ששור זה קרוב להזיק והן בגלל שהוא ישלם את מלוא סכום הנזק שהשור יגרום. כלומר, הבעלים כבר מורתע.

טוב, איבדתי אותך. בשור מועד מי ששומר שמירה פחותה פטור, כלומר הלכתית די בשמירה פחותה. אז מדוע להניח בסתמא שהבעלים ישמור עליו שמירה מעולה? כבר הסברתי שהגמרא קובעת שהשמירה הדרושה היא "כדנטרי אינשי", כלומר שמירה פחותה. אבל נדמה לי שהכל כבר ברור.

האם יעלה על הדעת שמי שיש לו שור תם והוא שומר עליו שמירה מעולה, יפחית את רמת השמירה על השור לאחר שהועד?
למה שיעשה זאת, האם בגלל שההלכה כבר לא מחייבת אותו בתשלום?! הרי מדובר בדעת ר"י, שסובר ש"סתם שוורים בחזקת שימור קיימי", כלומר, הוא סומך על הבעלים שישמור על השור שלו עוד לפני שהתורה חייבה תשלומי נזק בתם! א"כ לא עלי קושייתך כי אם על ר"י.

אני חושב שהתבלבלת כאן לגמרי. אבל הכל הוסבר. סתם שוורים תמים בחזקת שימור אבל לא מועדים. וחזקת השימור אינה רק בגלל שהבעלים שומר אלא גם בגלל שאין חשש שהם ינגחו. טוב, מיצינו.

מאיפה המושג הזה של חצי נזק? האם אין הדין למכור את השור החי ואת השור המת ולהתחלק בכסף? כלומר שניהם יקבלו את אותו סכום. כלומר אף אחד לא מוחזק אשם בכך שהשור נגח, ושניהם חולקים במידת הנזק באופן שווה.
ובמקרה של שור מועד הקנס הוא בכך שהוא נותן לו את השור החי והוא מקבל את השור המת.