שיקולים בהסתרת האמת ממאמין תמים

שבוע טוב
 
בעקבות המאמר על אלול (טור 27) יש לי שאלה בנושא שמטריד אותי המון זמן..
 
הנשים במשפחה שלי (אשתי, אמא שלה, אחותה) ואני מניח שעוד המון נשים המוגדרות ״חרדיות״ וכנראה לא רק הן- מתייחסות לעיקרי ויסודות אמונה בצורה מאוד תמימה ופשטנית 
 
לדוגמא – אשתי (שהיא די חרדתית באופייה) לוקחת כפשוטו את נושא הדין בראש השנה
 
כשמחברים לזה היכרות קרובה שלה עם אסונות (חברתה הכי טובה נפטרה לפני שבועיים מסרטן והיא מעודכנת באדיבות חברות אחרות בכל אסון חדש…)- מקבלים תחושה קשה לפני ר״ה
 
במקביל- האסון עורר אצלה ואצל חברותיה שאלות אמוניות
 
אני מתלבט האם לשתף אותה בתכני המאמר
 
מכיוון שכבר שנים שאני נחשב במשפחה כדתי גבולי על גבול הרפורמי רח״ל… – שיחה מצידי על נושא המטפורה של ר״ה לא תתקבל ככל הנראה בעין יפה ובאוזן קשובה ולכן חשבתי לתת לה לקרוא את המאמר ולראות שיש תפיסה שונה ממה שהיא הורגלה לקבל כתורה מסיני
 
מצד שני- השאלה אם זה נכון לתת לה לקרוא את המאמר ולערער לה את העולם האמוני שנבנה בעיקרו על ידי רבנים בסמינר לוסטיג ואופקים לפני כ 25 שנה
 
השאלה בעצם היא גם כללית ולא פרטית – האם עדיף להניח למכרים להישאר באמונתם הפשוטה ולא לחשוף אותם למורכבות מחשבתית או מן הראוי להציג לפניהם אלטרנטיבה
 
כמובן שאני מדבר על אנשים אינטליגנטים בלבד
 
תודה מראש