שנים אוחזין

שו"תשנים אוחזין
סיני ועוקר שאל לפני 3 שנים

"שנים אוחזין בטלית – זה נוטל עד מקום שידו מגעת, וזה נוטל עד מקום שידו מגעת, והשאר חולקים בשבועה."
לעומת זאת, "שנים אוחזין בכלי – חולקים בשבועה (בלי קשר לתפיסת היד)." (רמב"ם טוען ונטען פ"ט, ודבריו נראים מהגמרא – שבטלית כתבה לפי הישג ידו, ואילו בבהמה לא חילקו כך לפי מקום ישיבתו)
אם הבנתי נכון בגמרא ב"מ ז., הרי שהטעם לכך הוא שבטלית כל "שלוש על שלוש" הם דבר חשוב שנחשב "כפסיק", כלומר אנחנו בעצם תופסים את הטלית כמו המון חתיכות בד, שחלקן בחזקת הראשון, חלקן בחזקת השני, וחלקן באמצע ובשבועה.
א. האם יש מקום לומר שהיום, שאנחנו תופסים בגד כיחידה אחת (לצורך העניין, רוב האנשים לא ממחזרים בד, ולא היו מעוניינים בחצי שרוול של חולצה), טלית תיחשב ככלי לענין זה (רוצה לומר – יחלקו בשווה בלי קשר לתפיסת היד)?
ב. על עצם הרעיון – כיוון שתקנת השבועה היא שמא ילך אחד ויתקוף, מה הצד לתת לאדם זכויות יתר לפי מקום שידו מגעת, כאשר ברור שבמקרה של תקיפה "הגעת היד" תהיה תלויה בכוחם הפיזי של הנצים, ולא בזכותם הקניינית?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

א. בהחלט נשמע סביר. הרי זה כמי שמחזיק בציציות הטלית שהוא כמוחזק בכולה.
ב. ראשית, מעיקר הדין יש לכל אחד מוחזקות עד מקום שידו מגעת. חכמים תיקנו בכל זאת לחייב שבועה בגלל החשש. אתה לא שואל על הדין אלא מדוע חכמים לא תיקנו עוד תקנה שיחלקו חצי חצי בכל המקרים. ראשית, אם כבר תיקנו שבועה זה אמור לפתור את הבעיה, ואין סיבה לשנות את עיקר הדין מעבר למה שחייבים. שנית, בכדא"ג כתב הרא"ש שאדם שהדבר שלו יילחם חזק יותר ויזכה, גם אם השני אדם בעל כוח יותר. אולי גם כאן ניתן לומר כן. 

השאר תגובה

Back to top button