שתי שאלות

מה לגבי השאלה השנייה?

אין לי הסבר נוסף. בחלק מהמקרים יש משהו מגונה בדבר עצמו ולכן הוא אסור בפרהסיא, וממילא יש עניין לא לעשותו גם בחדרי חדרים. אבל זה לא נכון לכל המקרים.

שאלה נוספת, אם אדם גורם לאדם לבטל מצוות עשה, כגון לקשור אדם שמחויב בנטילת לולב, האם מי שגרם לביטול נחשב שביטל מצוות עשה של נטילת לולב או רק עבר על לפני עיור? [השאלה התעוררה בעקבות תוס' בב"ק סט לגבי ביטול חובת ההשבה של חבירו].

לגבי חדרי חדרים, יש גם חשש שמא מישהו יכנס לחדר ויראה אותך עושה את המעשה

בפשטות לפי המדרש שמביא רש"י בר"פ מטות נראה שיש לו ביטול עשה. כך גם עולה מדברי הרמב"ם על ספיית איסור בידיים (בסוה"ל כלאיים וכן במקבילות לגבי טומאת מת ונזירות). בשני סוגי המקורות הללו מדברים על עונ ש ולאוין, אבל איני רואה סיבה לחלק.

תודה

לא מוכח מסוה"ל כלאיים להפך? כל הפרשנים שם מתקשים למה לוקה ומביאים לכך פסוקים מסוימים לגבי אזהרת כלאים במלביש כלובש. האם כוונת הרב היא שהקושי שלהם רק עם המלקות אבל הלאו פשוט להם?

ולא מצאתי את הרש"י במטות, הרב יכול בבקשה להפנות לד"ה מדוייק?

ברמב"ם זה מוצג כעיקרון כללי ולא דין ספציפי בכלאיים (להיפך, בהל' נזירות מובא מקור לכך ששם זה לא קיים. ראה בפרנקל על כלאיים במקו"צ). וכך גם ברש"י ר"פ מטות (ל, טז) שכותב שהמכשיל את חברו הוא נכנס תחתיו לעונשין.
לפי הראשונים שחולקים על הרמב"ם זה אכן לא נכון. יש כאן לפני עיוור אבל לא ביטול עשה. ברור.