תגובה למאמרך
הרב בבקשה יכול להתייחס – https://ravtzair.blogspot.com/2019/11/blog-post_6.html?fbclid=IwAR3mgTlgyOq6GtD2mkqSdPDjr9caRrUk_E37KinpJJDAhuuX_DlnMTtJfD8&m=1
איני יודע למה עליי להתייחס. אלו דברי הבל. הכותב מניח שחוקי הדמוקרטיה דוחים הכל, כביכול קדושה יש בהם. הבאתי בדבריי את הדוגמאות של הרשל גרינשפן ודוד פרנקפורטר. הם רצחו אישיות פוליטית שכיהנה במשטר שנבחר כדין בתהליך דמוקרטי (הנאצים עלו לשלטון בתהליך דמוקרטי). שלא לדבר על כך, שהחובה לקיים את החוקים קיימת גם במשטר מלוכני ולא רק בדמוקרטיה (ההלכה מדברת על "דינא דמלכותא", ולא דווקא על חוקי הדמוקרטיה).
אז למה הכותב מצפה אם אני מגיע למסקנה שכולנו, כל אזרחי המדינה הולכים לאבדון בחסות הדמוקרטיה, כלומר בתהליך שלא נפל בו פגם חוקי פורמלי? האם עלינו ללכת כצאן לטבח ולמסור את נפשנו על מזבח הדמוקרטיה? אלו דברי הבל.
על השאלה האם אכן ההערכה העובדתית הזאת של יגאל עמיר הייתה נכונה (כלןמר האם באמת עמדנו ללכת לאבדון, והאם הרצח היה מציל אותנו מכך) כבר עמדתי בטור שלי. אבל הדיון אינו זה, אלא דיון עקרוני מה אמור לעשות אדם שאלו הן הערכותיו. איני מבין כיצד השיקול האלילי (שמעניק קדושה לחוקי הדמוקרטיה) שמעלה הכותב מתמודד עם הבעיה שעליה דיברתי.
בקיצור, התייחסתי לכל בדבריי המקוריים ואיני יודע מה יש בדברי הכותב שמחייב התייחסות נוספת.
שלום הרב אברהם
הרב הצעיר אינו מניח שחוקי הדמוקרטיה דוחים מוסרית הכל, מה שהוא טוען זה שאני כאדם בודד או כקבוצת מיעוט לא אמור להשתמש בכח או באלימות כדי לכפות על הציבור את הבנתי, גם אם מדובר בענין דחוף וחשוב מאוד מאוד.
זה לא ענין מוסרי – בקטע הטכני כמעט תמיד פעולה של יחיד או מיעוט לא באמת תשנה את מהלך הענינים החברתי. כשלונם של יגאל עמיר ולהבדיל גרינשפן ופרקפוטר אינו "מקרי" אלא נעוץ בעובדה שהם לא צייתו ל"חוקי הדמוקרטיה" שהם יותר כמו חוק טבע-התנהגותי מאשר חוק מוסרי.
חגי, אוסף של מילים מחוסרי תוכן. אחרי כל המלל, במידה ואתה חושב שמישהו כעת על סף פיקוח נפש, הוא עומד למות (!) לא תציל אותו גם אם תעבור על הדמוקרטיה?! אם תציל- זה מה שחשב יגאל עמיר. אם לא – תנמק זאת מוסרית! וכי, הדמוקרטיה דוחה חיי אדם?? אלא מה, אתה מניח שזה לא יעזור, נו, אז יגאל עמיר הניח אחרת. אז לכל היותר הוא טעה. אבל כאן דנים בשיפוט המוסרי כלפי האדם!
לא – לא אציל אותו אם זה מנוגד ל"חוקי הדמוקרטיה" כי אחרי כמה דקות הוא יהיה שוב על סף פיקוח נפש, בעוד שעצם נסיון ההצלה גרם נזק להסכמה הדמוקרטית ואז רמת האלימות תעלה והרבה אנשים אחרים יגיעו לפיקוח נפש.
מלמה"ד – לאדם שנמצא כרגע במרכז קבוצה של מאות אנשים שעורכת בו לינץ, ואין כרגע שום כח מסביב שיכול לעצור אותם – אין סיכוי שאצליח להציל את המסכן מההמון, ומנגד חיי שלי ואולי חיי הסובבים אותי יהיו בסכנה.
ברור שיגאל עמיר טעה, בוא ננסה ללמוד מהטעות שלו ולא לפגוע בהסכמה החברתית לא להשתמש באלימות (המכונה בלעג "חוקי הדמוקרטיה")
חגי ענו לך כדבעי, ואני ממש לא מבין מה אתה אומר. אתה תשאיר אדם למות בגלל חוקי הדמוקרטיה? השתגעת? וגם לשיטתך המוזרה והתמהונית, נניח שכל העם הולך למות. האם בגלל חוקי הדמוקרטיה לא תציל אותו?
ומה פשר הפלפול הזה שאם תציל אותו הוא ייכנס שוב לסיכון? אתה ממציא אוקימתות? אלו סכנות נוצרו אחרי רצח רבין?
סליחה כבוד הרב, אני ממסה לענות לענין ולהסביר, כדאי שתנסו להתיחס למקרים שהבאתי כדוגמאות.
כן – לא השתגעתי כנראה אבל אני לא אנקוט פעולות אלימות שרוב העם שלי מתנגד להם כדי להציל בן אדם. האם היית פורץ לכלא באלימות כדי להציל נידון למוות שיש הסכמה ציבורית שעונש זה מגיע לו ?
אם כל העם שלי הולך למות ומעונין בכך אני לא אנסה למנוע ממנו זאת על ידי נקיטת אלימות (מעבר לשאלה הטכנית האם זה בכלל אפשרי) אלא אנסה לשכנע.
הסכנה שנוצרה אחרי רצח רבין היא חוסר סולידריות בעם עד כדי אדישות לחיי אנשים שמזוהים עם המגזר הימני-מתנחלי, חוסר רצון להגן עליהם או לעזור להם בעת צרה. כשאתה יהודי באיזור עוין (כמו כדור הארץ) זה פיקוח נפש
לא רואה על מה יש לענות. עניתי על הכל, ודבריך לא מתייחסים לנושא. צר לי.
נדמה לי שהטענה היא שכמו שברודף אם אפשר להציל אותו באברים אסור להרוג אותו כך גם כאן היות והיו אמורות להיות בחירות דמוקרטיות ב1996 שרבין הלך להפסיד בהן הרי זה רודף שאפשר להציל אותו באברים.
י"ד, אני מניח שאתה מתבדח.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer