2 שאלות על הטיעון הפיזיקותאולוגי

2. כפי שהסברתי, לא סביר שהחוליה הראשונה היא חומרית או מכנית. טענתי שלאובייקט הראשוני הזה ייתכן שלא יהיה טעם מספיק (ולא שבהכרח זה כך), שלא כמו אובייקטים אחרים.

1. אז למעשה לפי מה שאתה אומר, כל עיקרון אפריורי הוא רק על דברים שבניסיוננו? לפי זה, גם למלאכים, לשדים, וכן ולדברים שבעולמות אפשריים אחרים, לא חייבת להיות סיבה.
2. אני מבין. אבל האם יש טיעון לכך שרק למשהו שהוא לא חומרי/מכני לא נדרש טעם מספיק, או שזוהי אינטואיציה, מין הנחה שלא דורשת הוכחה?

1. זה מה שאתה אומר. לא אני.
2. אינטואיציה. יכול להיות שאין לו טעם מספיק (לא שבהכרח אין לו).

אבל לפי מה שאני מבין ממה שכתבת, אתה מכיל אינטואיציות אפריוריות רק על הדברים שבניסיוננו (שכן אצלם אנו "רואים" זאת), ומכאן יוצא שדברים שבעולמות אחרים או דברים שלא בניסיוננו, כמו למשל מלאכים או דברים בעולמות אחרים (אם יש כאלה), לא כפופים לאותן אינטואיציות אפריוריות.
איפה אני לא מבין אותך נכון?

מחיל.
לא כתבתי זאת בשום מקום. אמרתי שיכולות להיות אינטואיציות שנוגעות רק לדברים שבניסיון. לא אמרתי שכולן כאלה.

מחיל, כמובן. תודה על התיקון.
ואוקי, אז האינטואיציה על סיבתיות היא דוגמה לאינטואיציה שחלה רק על הניסיון?
איזו אינטואיציה חלה על כל הדברים, גם אלו שלא בניסיוננו?
ומה מבדיל ביניהן? כלומר, מה מבחין בין אינטואיציות שחלות על כל הדברים האפשריים (גם אלו שלא בניסיוננו), ובין אינטואיציות שלא חלות על דברים שלא בניסיוננו (כמו הסיבתיות)?

תוכן האינטואיציה. גם זו שלכל דבר יש סיבה חלה על הכל. אבל אם צריך להחריג, סביר יותר להחריג עצם שאינו בניסיוננו. זה שפשטות היא קריטריון לנכונות (התער של אוקאם) זו אינטואיציה כללית למשל. אינטואיציות על אלוקים הן אינטואיציות על מה שאינו בניסיוננו.

https://drive.google.com/file/d/1eNgWk2Zc0EUrOf6MnmLCcLjDzCFxyPcL/view?usp=sharing

אשמח להתייחסות למאמר בלינק בתגובה הקודמת

תודה.

אני אוהב לשמח אנשים אבל לא עובד אצלך וכבר מכיתה א לא ממש אוהב שיעורי בית. אם יש טיעון כלשהו שתרצה לדון עליו, נסח אותו והצג את הבעיה שבה תרצה לדון.

חלילה וחס אני מעריך את דעתך וחשבתי שהמאמר מציג את הדברים הכי מדויק אבל אנסה לנסח.
אז המאמר עוסק במקור ההכרה האנושית ו מציג את זה שיום הראה שעיקרון האינדוקציה אינו תקף,
מה שמוביל לזה שלא ניתן להסיק על פי תצפית.
לאחר מכן הוא מציג את התאורמה של גדל שהוכיח שאי אפשר לכלוא את האמת המתמטית בסכמה פורמליסטית כלשהי. ואז הוא מציג את הסיבתיות האפריורית של קאנט וזה מוביל אותו לזה
״בשפה מודרנית, מחשב מתוחכם
מאוד )אשר יכול לבצע את כל הפעולות הלוגיות( איננו מסוגל לנסח חוקי טבע,
גם כשעומדים לרשותו כל הנתונים הניסויים האפשריים. בני אדם יכולים לראות
אמיתות שלא ניתן לגזור אותן מהחויה באופן אלגוריתמי (ראה התאורמה של גדל!).״
הוא מדבר לאחר מכן על פופר שאמר שאנחנו צריכים לראות את כל הוחקים והתיאוריות כהיפותטיים או משוערים וזה הופך אותן לדדוקטיביות אבל זה בדיוק מה שגדל שלל.
למעשה זה מראה שאין רציונל להגיע לאיזשהי הכרה מדעית, והכול עוסק בהשערות שאפשר להחליף על ידי שליה אבל אין סוף תצפיות לא יביעו אותנו להוכחה ואנחנו לא יכולים לדעת כמה צרה התמונה שהתאוריה שלנו מסבירה כמו ניוטון והמהפכה של איינשטיין שהראה שהתאוריה של ניוטון לא מתפקדת טוב מספיק בכבידה גבוהה כמו של מסת השמש למשל.
לאחר מכן הוא מדבר על הגישה המקראית ביהדות שבגדול הוא אומר שהאדם נברא בצלם ובזכות ה״שכל האלוהי המדובק בו, שהוא בצלם אלוהים ובדמותו…״(מורה נבוכים)
יש לנו אפשרות להשגה מדעית ואם אני מבין נכון זה מיישב את היכולת שלנו ללמוד מן המציאות.
למעשה התבונה היא צלם אלוהים ומאפשרת לנו לגלות תגליות מדעיות.
יש כמובן עוד טיעונים במאמר אבל זו התמונה הכללית להבנתי, האם לדעתך זה מחזיק מים?

ממש לא. הפרט כיום בעידן ה-ai ניתן לראות כמה מהדברים שאנחנו עושים יכולים להיות מכניים. יש לי טורים על ai מול אדם ושם יוסבר.
יש כאן גם טעויות לרוב בתיאורים המדעיים.
יום לא הראה שהאינדוקציה אינו נכון (תקף אינו מונח רלוונטי כאן) אלא רק שהוא לא נובע מתצפית.
משפט גדל מוגבל למערכות אקסיומטיות מסוימות ולא לכולן.
מחשב בהחלט יכול לנסח חוקי טבע והוא אף עושה זאת.
פופר שטוען שתיאוריה היא היפותטית פשוט טועה.
ואם המלל הלא ברור שלו (או שלך) טוען שיש לאדם יכולת להגיע למסקנות, איך זה מתיישב עם יום ופופר? אז התיאוריות שלנו כן טמתיות או היפותטיות?

קודם תודה על התגובה.
השלו זה פרופ׳ בנימין פיין.

הטענה היא לא שזה אמור להתיישב עם יום ופופר, הטענה היא שדרך יום קאנט פופר וגדל קשה להראות איך אדם מגיע להכרה מדעית.

אני די חדש בללמוד את הנושאים האלו אבל שוב, הטענה היא שעיקרון האינדוקציה לא נובע מהתצפית(מסכים זה יותר מדויק) לכן יש לנו בעיה במצב לבסס הכרה מדעית על תצפית, נכון?

פופר לדעתי מתכוון להיפוטתיות במובן הזה שאין לנו יכולת להוכיח שתיאוריה מסוימת מתארת את המציאות כפי שהיא כמו הדוג של ניוטון ואיינשטיין וזה נראה לי נכון כי זה ממש עומד בבסיס המדע.
לגבי המחשוב זה ציטוט אבל אני חושב שהכוונה שלאדם בניגוד למחשב יש תפקיד פעיל בעיצוב חוקי הטבע(זה נגזר מקאנט).

בשורה התחתונה הטענה שבעולם ללא אלוהים יש לנו קושי לפתח הכרה מדעית אנחנו יכולים רק להפריך או לשלול ולא להוכיח או לאמת ובתפיסה המקראית אדם נברא בצלם הבורא והעולם נברא באמצעות המילה ״בעשרה מאמרות נברא העולם״.
ה“מילה“ עצמה הופכת למציאות(”יהי אור, ויהי אור“), דבר המצביע על כך שגם המציאות ניתנת להבנה האמיתי הוא תבונתי.

אדם מגיע להכרה מדעית לא רק על בסיס תצפיות אלא גם על בסיס אינטואיציות אפריוריות. מה הבעיה בזה?
ברור שאין דרך להוכיח תיאוריה מדעית. אז מה? יש דרך לאשש אותה.
מכאן והלאה אלו מילים שאיני מבין.
יש לאנשים אינטואיציות פילוסופיות שבגלל חוסר מיומנות הם מציגים אותן לא נכון. בשיחה הרביעית במצוי הראשון הסברתי את הראיה שכיניתי הראיה מן האפיסטמולוגיה, שמתבססת על הדברים הללו, אבל זה טיעון אחר והוא דורש דיוקים נוספים. עיין שם.