אמונה בחיי היום יום
שבוע טוב הרב
הפרשנות שלנו לאירועים שאנו חווים במהלך היום הם אלו שקובעים כיצד נרגיש וכיצד נגיב. אם ראיתי בשנת 2000 בשיא האינתיפדה אדם עם זקן ארוך עולה לאוטובוס מיד אפרש שהוא מחבל שעומד לפוצץ את האוטובוס ממילא אפחד וכנראה ארד במהרה מהאוטובוס. פתאום מישהו צועק לו מאחורה דוד מה נשמע איזה זקן גידלת בטיול בהודו ואז אני נרגע.
האמונה שפרנסה היא משמיים , שהכל בהשגחה פרטית ומדויקת , שיש פשר לסבל היא מעניקה לאדם המאמין בזה רוגע נפשי ומנוחת נפש כי אם הפרשנות שלי למצב שלי היא כזו מוכרחים להתעורר בי הרגשות הנ״ל.
מאז שהתוודעתי לרב , לטרילוגיה , שוכנעתי במשנה הסדורה שלך. דא עקא ה״אקומול״ של האדם המאמין שבא לידי ביטוי בתפיסות המחשבתיות כגון השגחה פרטית ופרנסה מן השמיים אני כבר לא חי אותם. וכשחייתי אותם הייתי יותר רגוע ושלו. יותר מזה , אני אוהב לשמוע הרצאות וכמובן השיעורים של הרבנים אצלנו בבית המדרש הם כל מה שחשבתי עד שהכרתי את הדרך שלך ואני מרגיש ״קצת הרבה״ לא שייך.
האם על אף האמור לעיל , ישנם כלים , תפיסות שכליות שיכולות לעזור לאדם המאמין במציאות הבורא ואמיתות התורה? או שמא , נקודת הפתיחה(מצד הפרשנות של האירועים-מה שכתבתי למעלה)שלי כאדם דתי ושל חברי שאינו שומר תורה ומצוות היא אותה נקודה?
בכבוד רב
לצערי איני איש בשורות עבורך. ההתייחסות שלי למה שקורה בעולם היא כמו של איש חילוני. אמנם לחיים יש משמעות ויש לנו משימות שונות מאלו שבתפיסה החילונית, אבל אין לנו ציפיות שונות למה שיקרה בנסיבות נתונות. בהינתן הנסיבות A מה שצפוי מבחינתי לקרות הוא B בדיוק כמו מה שצפוי מבחינת עמיתי החילוני. כפי שאמר קרל מרקס בצדק: הנחמות הדתיות הן אופיום להמונים.
אבל הנה חצי הכוס המלאה: תתנחם (!) בזה שהשתחררת מהתלות הילדותית בנחמות בדיוניות, וכעת אתה עובד את ה' באמת שלא על מנת לקבל פרס (מיידי). התבגרת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer