מספר שאלות על צורת הלימוד בעיון

שו"תקטגוריה: עיון תלמודימספר שאלות על צורת הלימוד בעיון
שור תם שאל לפני 2 שנים

לאחרונה נחשפתי לשיטות עיון שונות ממה שהכרתי בישיבה, מה שגרם לי לתהות:
א. לדעת הרב, האם המטרה היא לצאת עם מפה של השיטות השונות בסוגיה או שיש עניין גם לגבש דעה משלך בסוגיה?
ב. יש שיטה מקובלת בחלק מעולם הישיבות הציוני לפיה עיקר ההסתכלות הוא על גפ"ת ומתוך הגמרא עצמה הלומד מנסה להעלות בעצמו את הקושיות בסוגיה ובגדול להגיע לבד לדעות השונות בסוגיה, תוך הכוונה מסויימת של הר"מ, והסתכלות יחסית מועטת בראשונים\אחרונים. מה הרב חושב על שיטה זו?
ג. יש ישיבות שבהן נהוג ללמוד עיון יחסית מהר, להבין פחות או יותר מה שני\שלושת הצדדים של הראשונים\אחרונים בסוגיה ולמה כל אחד לא אמר כמו השני ומסתפקים בזה, ויש ישיבות שבהן מתעכבים איזה ארבע חמישה ימים על כל סוגיה קטנה כדי ללבן כל דעה מכל הצדדים ולדייק בה מאד (במחיר הספק מועט כמובן). מה הרב חושב שעדיף לעשות?
ד. ראיתי שהרב ממליץ ללמוד בעיקר אחרונים וספרי למדנות, בעוד כמעט כל מה ששמעתי בעולם הישיבות (הציוני לפחות, אני לא מכיר את זה החרדי) היה דגש גדול מאד על ראשונים, וויכוח כמה אם בכלל כדאי וצריך ללמוד אחרונים. מדוע הרב חושב שעדיף ללמוד דווקא אחרונים?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

א. גם וגם כמובן. ככל שאתה מתקדם יותר, יותר חשוב לסיים בגיבוש עמדה משלך. בהתחלה זה עוד פחות משמעותי כי אתה עוד לא מבושל ולא בר הכי.
ב. אני בהחלט מסכים שכדאי להתחיל בזה לפני שעוברים למפרשים. אבל אח"כ לא לחפף במפרשים.
ג. עדיך להתעכב, כי הלימוד בישיבה הוא מכינה ללימוד בחיים. ושם חשוב יותר ללמוד מתודה ודרכי ניתוח ומיומנויות למדניות ופחות חשוב ההספק והבקיאות. בשביל זה יש את שאר החיים. אחרי שאתה מיומן בלמדנות, תוכל מהר מאד להגיע לעיקרי הסוגיות ולא תצטרך להתעכב. בניגוד לאמירה החז"לית, לדעתי בימינו נכון למסבר איניש והדר למיגרס.
ד. כי אצלם יש דרכי ניתוח. הידע של הראשונים חשוב יותר, אבל כאמור ישיבה היא מכינה ללימוד ושם המטרה היא מתודה ולא ידע. האחרונים אינם גרועים יותר מהשיעור שאתה שומע מהר"מ שלך. אצל האחרונים אתה מקבל שיעורים על הסוגיא מגדולי תלמידי החכמים בכל הדורות. האם לא כדאי לנצל זאת? למה זה פחות ברור ודורש יותר הצדקה מאשר להיכנס לשיעור של הר"מ שלך (עם כל הכבוד לו)?
ככלל, דומני שההכללות שאתה מביא כאן אינן נכונות. אני לא חושב שאתה מתאר את הגישה הרווחת בכל הישיבות ואפילו לא ברובן.

שור תם הגיב לפני 2 שנים

תודה רבה הרב, ומתנצל על ההכללה הלא נכונה.
שאלת נוספת (ואני מזהיר שעוד לא הצלחתי להגדיר לעצמי היטב את ההבדלים בין השיטות, הידע שלי הוא רק מחשיפה מועטה ללימודן וקריאה מועטת בנושא, אבל בכל זאת):

האם לדעת הרב יש עדיפות לשיטת בריסק על פני לימוד ששם דגש רב יותר על מהלך הסוגיה ולשון הגמרא עצמה, או להפך (או לא זה ולא זה)? אם יש עדיפות לאחת השיטות – מדוע?

אני מניח שבכל הישיבות יש לפחות איזה מידה מסויימת של בריסק, אבל האם כדאי ללמוד דווקא באחת שמלמדת בריסק במובהק ושמה על כך דגש על פני ישיבה שדרך הלימוד בה יותר נוטה לכיוון הדגש על מהלך הסוגיה ולשון הגמרא?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אין מה להתנצל על טעויות (גם אם אני צודק שזו טעות). 🙂
אני אישית אוהב את שיטתם אבל זה טעם אישי שלי (ועוד רבים). כל אחד וטעמו.
אני כן חושב שצריך ללמוד גם את זה כדי שזה יתווסף לך לארגז הכלים שאתה מפתח. כל מה שתכניס לתוכו זה רווח נקי. השאלה במה להתמקד היא סובייקטיבית ואין טעם ללבן אותה. נסה ותראה מה מדבר אליך. ככלל, שני הדברים חשובים, ואם יש מקום שמדגיש את האחד אז נסה ללמוד מהם את זה, ואז ללכת למקום שבו תוכל להפיק את האחר. בסוף תלמד בשיטה שתפתח לעצמך ועם הדגשים שלך. בדרך נסה לצבור כל מה שתוכל. מניסיוני, בירורים של במה להתמקד ואיך ללמוד לא מאד מועילים. עשה את המיטב בכל מקום לפי מה שנעשה שם, ובסוף תגבש לעצמך את דרכך. הבירורים הללו רק מכניסים מורך ואי ביטחון בלימוד, ובסופו של דבר כל מי שלומד ברצינות צומח.

מ. מ. הגיב לפני 2 שנים

מה לגבי שיטת הרוגוטשובי?
ראיתי שהרב מפנה אליו כמעט בכל מאמר של מדה טובה. יש לו חשיבות ייחודית? כדאי לשהקיע זמן כדי ללמוד אותו ולהכיר את סגנון חשיבתו?
[ברור שהוא נועד למטיבי לכת, אבל מן הסתם יש כאן גם קוראים המשתייכים להגדרה הזו..]

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

קשה למצות בתשובה קצרה. ככלל, הוא משתמש במערכת מושגים פילוסופית שלקוחה מהמורה נבוכים כדי לנתח ולמיין סוגיות ודעות בש"ס. לכן הקישורים שלו נראים רחוקים במבט ראשוני (ולפעמים הם באמת רחוקים לדעתי). תוכל לקרוא עליו ועל שיטתו באיישים ושיטות של הרב זווין, ובאופן יותר מלא ב'מפענח צפונות' של הרב כשר.
אני חושב שבהחלט שווה ללמוד גם אותו, או לפחות להכיר את שיטתו. בצעירותי היה לי תחביב לעסוק בו (ובכלי חמדה) בעיקר בשבתות. יש לו חיבור (אסופה של מכון צפנת פענח) על התורה, שהוא אחד מחיבוריו הלמדניים הרגילים ובסגנונו הרגיל. כך אפשר לעשות היכרות עמו בשבת סביב פרשת השבוע. יש שם הערות של המערכת למטה מה שמיקל על הפענוח של דבריו (אם כי לא תמיד הם צודקים לדעתי).

ישי הגיב לפני 2 שנים

לענ"ד המטרה של לימוד ראשונים היא כדי שאתה בעצמך תגיע להיות חלק מהאחרונים. כלומר כשבן אדם מתאמץ ללמוד את הראשון בעיון בסוף הוא בעצמו עושה את המהלך של האחרון ובעצם השיעור של הר"מ(לפחות בהתחלה) נועד לכוון אותך שאתה באמת לומד נכון. וככה מתפתח מה שנקרא "שכל של תורה" על ידי המאמץ בעצמך ובלי שאתה אוכל בכפית את מה שהאחרון כותב.

שור תם הגיב לפני 2 שנים

תודה לרב ולשאר העונים על התשובות!
עוד שאלה קטנה:
בהנחה שאחרונים הם כמו שיעור של הר"מ, הרי גם לשיעור של הר"מ אני לומד את הגמרא והראשונים נניח שני סדרים (סדר גודל של 7 שעות) בשביל שיעור של שעה וחצי בערך. האם כך צריכים ללמוד גם את האחרונים?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אם אתה שומע חמישה שיעורים על אותה סוגיא אין צורך להכין אותה חמש פעמים.

השאר תגובה

Back to top button