מילה ביום השביעי

שו"תקטגוריה: הלכהמילה ביום השביעי
אלי שאל לפני 4 שנים

שלום הרב, 
שמעתי פעם סיפור (אולי בדוי) על ילד שנולד בתקופת השואה, והדרך היחידה להציל אותו היתה למסור אותו למשפחה נוצרית. לא היתה אפשרות לחכות עד היום השמיני בשביל למול אותו, והשאלה היתה האם למול אותו ביום השביעי, מחשש שאחרת הוא אף פעם לא יהיה מהול.
מסברה הייתי אומר שיש למול אותו, גם אם לא מקיימים כך את מצוות המילה, כי אחרת יהיה ערל ויהיה חייב כרת. ואם יותר מאוחר בחיים יגלה שהוא יהודי, הוא יוכל לעשות הטפת גם ברית.
האם זה נכון? האם עונש הכרת בא מעצם העובדה שיש עורלה, או מזה שלא עבר ברית כהלכה, ולכן לא נכנס לבריתו של אברהם אבינו?
נפקא מינא גם לגבי אדם שנולד מהול, ולא עשה הטפת דם ברית, האם חייב כרת. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

ככל שאני מבין הכרת הוא על מי שלא נימול כדין ולא על מי שיש לו ערלה. זה קצת מזכיר לי את המנ"ח שמבחין בין קיום מצוות סוכה לבין ביטול עשה של סוכה. הוא טוען שלולא הפסוק שפוסל סוכה גזולה היינו פוסלים אותה רק מצד מצווה הבאה בעבירה, ואז מי שהיה אוכל בסוכה גזולה לא היה בזה ביטול עשה של סוכה אבל הוא גם לא קיום מצוות סוכה. אתה טוען לגבי ערלה דבר דומה. מי שאין לו ערלה גם אם לא קיים את המצווה לא ביטל אותה. האחרונים דוחים את דברי המנ"ח על הסף (אם כי אני לא שולל זאת בכלל), ולגבי מילה קשה לי להאמין שמישהו בכלל יאמר דבר כזה.
 

FRED הגיב לפני 4 שנים

איפה המנח"ח?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

איפה זה יכול להיות? במצוות סוכה.
https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.325.9?lang=he

אריאל הגיב לפני 4 שנים

לכאורה זה דומה לדין של כיסוי הדם, שאם כיסהו הרוח פטור מלכסות. לא?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

לא. כי בכיסוי הדם אין את מה לכסות ולכן המצווה בטלה. זה לא שהוא קיים את המצווה אלא אין לו מצווה. כמו בית שאין בו גג שפטור ממעקה. אבל במילה יש מצווה גם אם נולד ללא ערלה, הוא מטיף דם ברית.

אלי הגיב לפני 4 שנים

ניתן אולי לדייק מדברי הפסוק "וערל זכר *אשר לא יימול את בשר עורלתו* ונכרתה" שיש הבדל בין "ערל" לבין "אשר לא יימול". בקרבן פסח, למשל, כתוב רק "וכל ערל לא יאכל בו". אם הדיוק נכון, מי שלא מל אבל גם לא הטיף דם ברית יוכל לאכול מקרבן פסח.
מהסיפור של שכם ברור שיש גנאי בעצם העורלה, שהרי ברור שאנשי שכם לא עשו מילה כהלכה, ובכל זאת זה הספיק לבני יעקב (אא"כ נגיד שזה היה חלק מהתחבולה).
אגב, מצאתי שהרמ"א אומר "הגה: עבר ומל בלילה צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית (ב"י ממשנה שם והגה' מיי') מלו תוך ח' וביום יצא (הרא"ש בפ' ר"א דמילה ושכ"נ מתשו' הרשב"א) ועיין לקמן סי' רס"ד: (יורה דעה רסב א).
מעניין למה הוא מחלק בין מילה בלילה לבין תוך שמונה.
בכל מקרה, מכאן ברור שבמקרה של הסיפור היה להם למול מוקדם.

השאר תגובה

Back to top button