מהרלנ״ח על חצי שיעור

שו"תקטגוריה: עיון תלמודימהרלנ״ח על חצי שיעור
EA שאל לפני 3 שנים

הקשית בשיעור 1 על יומא קושיא על המהרלנח כזו: 
הוא כתב שכיון שחמץ הייתה לו שעת הכושר לכן צריכים פסוק מיוחד ללמדנו שגם בחמץ יש דין חצי שיעור. 
ואתה הקשית א״כ גם ביום כיפור היינו צריכים פסוק מיוחד כיון שלפני יום כיפור היה מותר לאכול כמובן, וא״כ גם לאכילה הזאת הייתה שעת הכושר. ע״ש מה שענית. 
רציתי להציע לך תשובה אחרת: בפסח מותר לאכול, אלא שיש דין פרטי על החמץ שרק הוא אסור באכילה, מימלא הייתי יכול לחשוב שכיון שאני אוכל כרגיל (רק לא חמץ) אז יהיה מותר חצי שיעור, לכן בא פסוק מיוחד לאסור. משאכ בכיפור שבו אין אכילה כלל וכלל ולכן זה דומה לחלב שהוא אסור באכילה תמיד, ולכן אני לא צריך פסוק מיוחד ביום כיפור.
במילים אחרות, אתה מדמה בין איסור חמץ לאיסור אכילה בכיפור כי אתה מניח אותם על ציר הזמן (שניהם יש להם שעת הכושר), ואני מציע לך להניח אותם על ציר יותר מהותי, ציר האכילה, ועל הציר הזה כיפור וחלב דומים זה לזה (כי הם איסורי אכילה ״לגמרי״). 
מה אתה חושב 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

אתה מניח שח"ש אסור בגלל סייג. זו לא הדעה המקובלת, שכן מקובל לחשוב שאיסורי דאורייתא אינם סייגים. מעבר לזה, הסיבה שלך מספיקה כדי להתיר ח"ש גם בלי קשר לכך שהוא תלוי בזמן. אתה יכול כמובן לומר שצירוף הסיבות הוא הגורם לאיסור ח"ש (שאין תלות בזמן ויש חשש), אבל זו תמיד אפשרות פחות סבירה. ולבסוף, מהרלנ"ח היה אמור להזכיר את זה ולפחות להעיר זאת, שהרי הדיון העיקרי בבבלי על ח"ש הוא ביו"כ שתלוי בזמן.

EA הגיב לפני 3 שנים

לגמרי לא. ח״ש איסור בפני עצמו ולא משום סייג.
אגיד את סברתי בניסוח אחר: ומה חמץ שהייתה לו שעת הכושר אבל אוכלים הכל חוץ ממנו (״הסביבה״ שלו היא קל) מ״מ אסור חצי שיעור, יום כיפור שהייתה לו שעת הכושר אבל לא אוכלים בו כלום (״הסביבה״ היא חמור) אינו דין שיהיה אסור ח״ש !
(ולכן בכיופור איננו צריכים לפסוק מיוחד)
והתשובה הזאת נכונה גם לבבלי, בלי להיכנס בגדר חובה להתענות והירושלמי וכו וכו.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אם זה לא משום סייג, אז למה זה משנה שלא אוכלים דברים אחרים? האם זו 'ולא או חומרא? למה?
מעבר לזה, כפי שכתבתי אתה מצרף כאן שני נימוקים שאין קשר ביניהם: שעת כושר ושאוכלים דברים אחרים. כיצד המשחק ביניהם? ובכלל, עקרונית, צירוף אינו סביר כבסיס לדין. ההנחה הפשוטה היא שלכל דין יש בסיס של עיקרון אחד.

EA הגיב לפני 3 שנים

« ובכלל, עקרונית, צירוף אינו סביר כבסיס לדין. ההנחה הפשוטה היא שלכל דין יש בסיס של עיקרון אחד ». מה זה שני דינים אז ??

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

דיברנו על זה. כאן אתה מעמיד את הדין על צירוף הכרחי של שני עקרונות. שם הסברתי לך שזה לא שני דינים.

EA הגיב לפני 3 שנים

אכן. יש הבדל בין שני דינים (שכל אחד די לחוד) ובין דין אחד מורכב משני דברים.
אז כללית, דין אחד מורכב משני דברים תמיד (כמעט כמובן) פחות סביר משני דינים קלסי ? יש סיבה לזה אולי ?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אין מה להשוות ביניהם. דין אחד יותר פשוט מהרכבה של שניים. שני דינים זה משהו שונה, כי זה פעמיים דין אחד. אבל אין טעם לעסוק בטענות כלליות כאלה. אתה מציע כאן שמדובר בשני פרמטרים שרק אחד מהם מוזכר, וזה לא סביר. גם בגלל שרק אחד מוזכר וגם בגלל שאין היגיון לתלות בשני פרמטרים, וגם בגלל שלא ברור מה הרלוונטיות של אחד מהם (האם הוא חומרא או קולא ומה משמעותו בסוגיא בכלל).

השאר תגובה

Back to top button