ר יהודה החסיד

שו"תקטגוריה: כלליר יהודה החסיד
אלחנן ריין שאל לפני 2 שנים

שלום רב.
בשבת פתחתי את הספר חסידים של רבי יהודה החסיד.
מצאתי שם סיפורים נשגבים בהקדמה של הספר על כך שכבר שהיה ילד אביו הטיל שם קדוש והוא לא נרתע וכו
ושכשמת השער נפל כמו שהבטיח.
היה גם כתוב שכמה גדולים כהחתם סופר לא קיבלו גזרותיו.כיון שהם כנגד כמה מקומות בתלמוד.
כמו כן התחלתי לקרוא וראיתי כל מיני דינים משונים ללא טעם בליווי איומים שמי שלא יעשה כך ימות או יחלה.     המון.
ועכשיו לשאלה.
הספר הזה ורבי יהודה החסיד עושה רושם של חירטוטים חסרי שחר שאין להם כל קשר עם תורתינו.ועם הגיון בכללי.
האם אפשר לומר שרבי יהודה החסיד הוא אידיוט מטומטם שצריך להעיף את הספר שלו מהבית כנסת?
או שמא יש פה דברים נשגבים שאעפ שלא נכתבו בשום מקום לפני כן ולא נראה כן במחוזותינו אנו אמורים לכבד אותן?
זו שאלה מוזרה אבל מאוד חשובה לי.
כיון ששום דבר לא ברור והכל מעורפל בככ ברבה נושאים אז האם יהיה החלטה נכונה יהגיונית לזלזל בספר ובאדם רבי יהודה החסיד?
האם הנושא הזה ברור?  זה חשוב לי כיון שמעניין אותי מה האמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ואם לדעתך סביר שזה חירטוטים אז את זה אני רוצה לשמוע ומדוע.
ובמידה ורבי יהודה החסיד זה חירטוט מה אעשה ולפעמים המשנה ברורה מביא אותו?
תודה רבה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

לדעתי אלו חרטוטים. אבל מיסטיקנים, כמו חסידי אשכנז, נוטים לייחס משמעות רבה מדיי לחזיונותיהם. זה לא פוסל את האדם ולא את הספר. מה שראוי לקבל יש לקבל ומה שלא לא. גם בגמרא יש כל מיני דברים משונים (סכנות וסגולות למיניהן למשל) וזה לא פוסל אותה. ובכלל, אין שום סיבה לדון בהלכה לפי האדם האומר. יש לדון בה לגופה. גם אצל הראשונים שלא תמצא בדבריהם עניינים כאלה.
יש מקרים שבהם דברי ר"י החסיד הם המקור להלכה הנדונה (כמו שדנים בהגרלה על נפשות, למרות שלמסקנה הוא כותב נכון לדעתי. ראה מאמרי על תאומי סיאם וטור 438). שם יותר יש מקום לתלות זאת בהשקפותיו המיסטיות, ולהתעלם.

אלחנן ריין ריין הגיב לפני 2 שנים

אבל אדם כזה הוא נורמלי?
זה אדם מן השורה?

אלחנן ריין הגיב לפני 2 שנים

כיון שבגמרא אפשר לומר שכך חשבו בזמנם שעובדת המיסטיקה.והכוחות הרוחניים.אז זו טעות רחבה של הרבה אנשים.

אבל רבי יהודה החסיד הביא פה ארי פוטר חדש ומשונה זה לא מראה על חוסר הגיון ורצינות?

מיכי הגיב לפני 2 שנים

עם השכלתי הפסיכיאטרית אני משתדל לא לעשות דיאגנוזות אפילו לאנשים שאני מכיר, אז בטח לא למישהו ממקום וזמן אחרים לגמרי. צריך להכיר את ההקשר והתפיסות בזמנו.
אני שב ומזכיר לך שבגמרא יש דברים שבהחלט יוכלו להיכנס ל-dsm לא פחות ממנו. ועוד אזכיר שכל הדיון אינו רלוונטי. אם לא קראת עיתון בימים האחרונים, הוא כבר נפטר. יש להתייחס לדברים ולא לדובר.

בס"ד ג' באב תשפ"ב

לא"ר – שלום רב,

בשבת שעברה קראתי את זכרונותיו של פרופ' מיכאל שימל מייסד הפגיה בשערי צדק, 'רואה את הנולד', והוא מספר שחבר העוסק בספרות ימי הביניים הראה לו את דברי רבי יהודה החסיד שהריון של כמה עוברים וכן הריון שהחל התוך שנה ללידה הקודמת – נמצאים בסיכון של 'עין הרע'.

פרופ' שימל, שלא מחוייב להסבר המיסטי של 'עין הרע', שיער בכל זאת שדברי רבי יהודה החסיד מבוססים על מציאות עובדתית שבהריונות של תאומים ובהריונות תכופים היו יותר מקרים של אסון, וערך מחקר ניסיוני שבו התברר באמת שבהריונות כאלה יש סיכון גבוה יותר, ולכן הוא ממליץ להמתין שנה אחר הלידה לפני שהאישה נכנסת שוב להריון.

וכידוע, המלצתו של רבי יהודה החסיד להימנע מנישואי קרובים (המנוגדת לגמ' יבמות סב), מאוששת ע"י הרפואה המודרנית, מחשש לפגם גנטי רצסיבי ששני הקרובים נושאים. גם כאן נראה שריה"ח הבחין במציאות עובדתית שיש שכיחות גבוהה של מומים מולדים ואסונות. הוא הסביר זאת בעיה"ר וכיו"ב, והרפואה המודרנית מסבירה את התופעה בצורה גנטית.

ובקיצור: לא בהכרח לקבל את המלצותיו כ'תורה מסיני', אבל כדאי לבדוק!

בברכה, יקותיאל שניאור זהבי

על 'מזיקים' והסבר טבעי הגיב לפני 2 שנים

אף ל'מזיקים' הנזכרים בחז"ל, השורים בדרך כלל במקומות מטונפים, ומצריכים נטילת ידים להגנה מפניהם – ניתן לשער שמדובר בחידקים. את ההסבר המדעי אולי לא הכירו חז"ל, אך הבחינו שבמגע עם טינוף יש שכיחות גבוהה לתחלואה.

בברכה, יקשנ"ז

איתי הגיב לפני 2 שנים

מתוך צוואת ריה"ח:
ב. אין לחצוב קבר ולהניח פתוח אם אין נותנים בו המת מבעוד יום, ואם יניחנו פתוח עד הבקר בימים מועטים [עד ט"ז יום] ימות אחד מבני העיר
ג. אין להשים ארון של מת על ארון אחר שיש בו מת כבר, ואם נעשה בוודאי שימות אחד מבני העיר בתוך תשעה ימים
ה. כשקוברין אשה שהיתה אוכלת ילדים בחייה, אם רואים פיה פתוח בידוע שתעשה כן לאחר מותה שנה אחת, ויש למלאות פיה בעפר ולא תזיק עוד.
ו. כשמטהרין את המת אין מהפכין את הדף שטהרו עליו כי סכנה יש בדבר שמא ימות אחד בתוך שלשה ימים,
טז. לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה, ואם בנה לא ידור בו ימים, כי הוא או בניו ימותו, אלא ימכרנו, ושל עץ ספק.
מג. פרה אשר תלד שני עגלים יחד או כל דבר שאינו רגיל להיות כגון תרנגולת שתלד ב' ביצים ביום אחד צריך לשחטן מיד.
מד. וכן אילן העושה פירות ב' פעמים בשנה יש לקצצו מיד ואין להניחו כלל.
מז. לא יכתוב אדם על ספר, שלי הוא, אלא יכתוב עליו שמו בלי שלי הוא.
מט. לא יתוץ אדם תנור וכריים שאופים בו להשתמש באותו מקום אלא יניח אותו לתקן שנית כי סכנה גדולה כל עושה אלה.
נ. תרנגולת שקראה כמו תרנגול ישחטנה מיד, וכן כל דבר שינוי יסירנו מן הבית.
נה. אשה שהתחילה להנק את בנה תתחיל להניקו בדדה של שמאל.

ירחמיאל הגיב לפני 2 שנים

החלק הבעייתי ביותר בצוואת ריה"ח הוא זה הפוגע עד עצם היום הזה בזוגות הרוצים להינשא ושמות ה – כלה וחמותה / חתן וחמיו / מחותנים / מחותנות – זהים.

ודווקא הסעיף הזה קיבל גיבוי מלא ותקיף של החזו"א, הסטייפלר וכו'.

בס"ד ג' באב פ"ב

ההמלצה של ריה"ח שלא יהיו שם החתו וחמיו ושם הכלה וחמותה זהים, נובעת מהחשש שכשיקרא האיש ואשתו או האישה לבעלה בשמו – ייראה הדבר כרירה לאביה בשמו או לאימה בשמה. ולכן יש גם פתרון פשוט שמוסיפים שם כדי לבדל את שם המתן משם חמיו ואת שם הכלה משם חמותה.

בברכה, יקשנ"ז

מאותה סיבה נמנעים האשכנזים (וחלק מהספרדים) לקרוא לילדיהם על שם הסבים בחייהם, כדי שלא ייראה כקורא לאביו או לאימו בשמם. ר' חיים קנייבסקי נמנע מלקרוא לנכדו 'אברהם ישעיה' בשמו כדי שלא לבטא את שם רבו החזו"' והוא כינה את נכדו 'דער קליינער' (= הקטן).

אף הורי הרב חיים ירוחם סמוטריץ [אביו של בצלאל] קראו לבנם 'חיים ירוחם' כשם אבי האב ואבי האם, אך בדיבור היומיומי כינו ההורים את ילדם 'אבי' כדי לא לבטא בפיהם את שם אביהם, וכך הוא מכונה עד היום: 'הרב אבי סמוטריץ'.

לאיתי – שלום רב,

ההמלצה שלא לקיים עץ או בע"ח המתנהג בצורה משונה, אפשר שהיא נובעת מהעאך של הימנעות מהתבלטות ומשיכת תשומת לב (שהיא העומדת גם ביסוד עניין 'עין הרע' הנזכר גם אצל חז"ל. ואולי קיים גם חשש שביצירת דבר מוזר מעורבים גם מעשי כשפים.

ההנחיה שלא להניח מת על מת נובעת מכבוד המת. אף בתשמישי המת יש לנהוג כבוד, שלא להפוך את דף הטהרה ושלא להניח קבר פתוח 0אף בספר נזהרים שלא להניחו פתוח או הפוך).

ההנחיה שלא לגור בבית אבן שנבנה מחדש, נובעת אולי מהחשש שהבנאים לא עשוי את מלאכתם כראוי (או חיבלו בזדון מתוך שנאה) ולכן יש לקנות בית שכבר דרו בו או לחכות שנהץ

בברכה, יקשנ"ז

אלחנן ריין ריין הגיב לפני 2 שנים

לכבוד מניעת התלבטות.
אתה ממש מיתמם!!!!
זאת לא ההסבר הסביר בקריאת הדברים.
ואין זה מסביר את איומי המוות או את מספר הימים שבהם זה יקרה.!!!!!!

זה ממש נראה מישהו שחושב שכל היקום תוקף אותו והוא ממציא להנאתו סיבות מדוע.

לא"ר- שלום רב

,'עין הרע' מוגדרת ע"י חז"ל כגורם לנזק ולמוות. כשם שחז"ל אומרים שיש ברכה בדבר הסמוי מהעין – כך יסברו שההפיכך, 'ניקור עיני הזולת' עלול להביא את ההיפך מברכה. ריה"ח הולך בזה בעקבות חזל. .

אף אי הקפדה על כבוד המת והדברים שנועדו לשמשו – לא מופרך שעשויה להביא לעונש, בבחינת 'מידה כנגד מידה'.

בברכה, יקשנ"ז

מכיר כמה דומה לעם הדומה הגיב לפני 2 שנים

לעניות דעתי לא להתחתן עם שמות דומים זה לא (רק) עניין מיסטי אלא (גם) עניין פרקטי בדורות שהתאורה (כלומר נרות…) היה ביוקר
ובחדרי השינה התקמצנו על התאורה
חיו חמולות חמולות זוג צעיר שנים רבות נשאר לגור עם ההורים היה חשש סביר (אמנם נדיר) שבן/ת זוג יקראו זה לזה לשם ביאה, ויתחלף האשה בחמותה או הבעל בחמיה או הבת זוג באמו.
בימינו זה נשמע מצחיק וחשש מוזר.
אבל גם עלול לקרוא כשכל החמולה (בעיקר אצל אחינו הפרענקים שאיכשהו סוג של חיים בחמולות דומה לעם הדומה) יוצאים ביחד לקמפינג וישנים בלילה כקבוצה ולא בחדרים נפרדים.
זה עלול לקרוא בעייפות גדולה תוך כדי שינה ובחושך מוחלט.
לכן העצה הזו לא להתחתן עם שמות דומים (ניתן להחליף שמות) זו עצה פרקטית.
בזמן הקדום תקלה יותר מצויה ובזמננו יחסית יותר נדיר

מכיר כמה דומה לעם הדומה הגיב לפני 2 שנים

גם שמעתי שאצל אחינו הפרענקים יש סבל קבוע איום ונורא בחגים שחייבים להגיע כל המשפחה בחגים לסבא וסבתא אפי' שאין מקום לכולם.
כולם חייבים להתייצב אצל הסבא והספתא להידחס בערמות כל הזוגות והילדים אחד על השני רעש והמולה בלי פרטיות ואנושיות העיקר לרצות את מה שנעבך נקרא אצלם הכבוד של הסבא/ספתא.
אמנם זה סבל איום ונורא ואין חג ואין פרטיות ובשינה ממש זו חרפה.
אבל נעבך אצל הדומה לעם הדומה זה נקרא 'כבוד'…

וכך גם מבטלים עשה אנושי של ושמחתך בידך נורמלי.

גם שם סביר שיצא תקלה של גילוי עריות בשגגה או פחות בשגגה.
קריאה באותם שמות בלילה חשוך ועייף זה מקור לתקלה.
לכן נראה לי שדפקא הפרענקים צריכים להקפיד על זה במאוד מאוד

מכיר כמה דומה לעם הדומה הגיב לפני 2 שנים

*ושמחת בחגך

מכיר כמה דומה לעם הדומה הגיב לפני 2 שנים

שלא יהיה ח"ו מכנה שם לחברו
אז אני מתקן
לא אחינו הפרענקים ח"ו
אלא אחינו המכונים ספרדים

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

כינוי השם הוא המרכיב הכי פחות בעייתי בהודעות המטופשות הללו.

מכיר כמה דומה לעם הדומה הגיב לפני 2 שנים

ברצינות.

מה בעייתי ?

אני שומע את הסבל הנורא שבני תרבות סובלים בחובת ההתיצבות בחגים ערמות 1 על השני (לעיתים גם אחרי משקאות חריפים) בצופף ובלי פרטיות עם הגיסים והגיסות והאחיינים כמה ימים דבק 1 אצל הספתא וסבא כי נעבך זה הרמה של ה 'כבוד' אצלם…
סבל בל יתואר ובעיות צניעות ופרטיות ושלום בית חמורות שזקנים חולי משהו שנראה להם ככבוד בגילך מטילים על הצעירים יותר…
וכן הקמפינג המשפחתי המשותף
סבל
צופף
בעיות צניעות
אי כיבוד פרטיות
צ'חצחיות
גסות
וכו'

זו זעקה אמיתית על הסבל הנורא הזה שמצוי מאוד אצל בני ספרד…

באמת מה בעייתי במה שהערתי ?
יתכן בהחלט ש ר' יהודה החסיד ריחם על בני ובנות ישראל ולפחות את בעיות הגילוי עריות שמצב כזה עלול ליצור בשוגג או בחצי שוגג ניסה לפתור או לכה"פ לצמצם

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

נראה לי מוזר שאפילו אחרי ההערה אתה לא מבין את הבעייתיות. זו הכללה מטופשת. החגים אצל האשכנזים כרוכים בלא פחות אי נעימויות ועצבים ומחויבויות, שלא לדבר על אלו שנמנעים מלהגיע מחוסר מקום כי שם לא מארחים בצורה עממית ונעימה כמו מה שתיארת. בנוסף, אני מכיר הרבה ספרדים שמאד נהנים מהאסיפות הללו (כולל משפחת אשתי). כל אחד וטעמו.

מכיר כמה דומה לעם הדומה הגיב לפני 2 שנים

כנראה הרב עדיין צעיר
ומחלת הנעבך כבוד עוד לא הגיעה

אבל זקנים טיכו כנראה מעט צפונה מהרגיל של הרב חולים בנעבך כבוד הזה…
והסבל שהם מטילים על צאצאיהם הוא נורא ואיום
טרגדיה ממש כשמגיעה החגים
כולם חייבים להתייצב ויהי מה
גם עדינים
גם במצבים אישיים ורפואיים מורכבים
ובכלל עומס צופף ודבק
שזה כר פורה לפגיעות מיניות וכו'

חמולתיות מאמללת
אולי לה לעדינה, שנפלה לכזו משפחה

בשורה טובה (למכיר) הגיב לפני 2 שנים

בס"ד ד' באב תשפ"ב

למכיר – שלום רב,

בשורה טובה לעדיני הנפש המתקשים בכינוסים החמולתיים הצפופים בבית הסבא והסבתא. מהרה ייבנה המקדש, ואז ינהרו כולם בחגים לציון, ויתכנסו יחדיו מיליוני יהודים 'עומדים צפופים ומשתחווים רווחים', ובחג הסוכות יגיעו גם כל הגויים…

בברכה, חסדאי חייא פרענקיל-תאומים

לשצ"ל (שמשון צבי לווינגר): הגיב לפני 2 שנים

מדוע אתה קורא לעצמך כאן : יקותיאל שניאור זהבי \ יקשנ"ז \ חסדאי חייא פרענקיל-תאומים?

בברכה
חיים זעליג בערגער

קצת לגוון (ךחז"ב) הגיב לפני 2 שנים

לחז"ב – שלום רב,

הואיל וכל קוראי האתר יודעים שכל הכינויים הנ"ל ורבים אחרים שלי הם, אני מגוון את כינויי, הצד השווה שבכולם הוא שברור שאין אדם אמיתי אחר שנקרא כך. ברבים מהכינויים רמוז שמי בראשי התיבות 'פיש"ל' השוות במניינם ל'שצ"ל' ויש גם 'שניצל"ר' שהוא ראשי וסופי תיבות שמי. ברוב כינויי אני מקפיד שיעלו בגימטריא 1148 (פלוס / מינוס 1) שהוא גימטריא 'שמשון צבי הלוי לוינגר'

הכינוי מותאם לפעמים לנושא התגובה. אם מדובר על בירור מסודר של עניין – אחתום 'ירון פיש"ל אורדנר' או 'אליעם פיש"ל וורקהיימר'. אם מדובר ביישוב סתירה לכאורה בכתובים – אחתום 'נהוראי שרגא אגמי-פסיסוביץ' ע"ש 'גביהא בן פסיסא'. אם מדובר על מעלת ישראל – אחתום 'עמיעוז ירון שניצל"ר'. ובענייני חינוך – 'חנוך הענך פיינשמקר-פלטי'.

וכך בתגובה על מי שהלין על 'הצפיפות אצל ה'פרענקים' – נאה החתימה 'חסדאי חייא פרענקיל-תאומים', ובתגובה בנושא 'החוק כשומר על רגש האהבה' – אין מתאים יותר מ'ע"ה שמריהו אוקסיטוצינסקי הי"ו'.

בברכה, חסדאי בצלאל דובדבני-קירשן-קוואס, המכונה גם 'שמחה פיש"ל הלוי פלנקטון

ואם אנחנו מדברים אשאלך אף אני.

בשעתו ראיתי שאתה מקפיד שלא לחתום בשלושה 'עיינין', אלא 'חיים זייליג בערגער' או 'חיים זעליג ברגר'. כעת נפשי בשאלתי: 'מה נשתנה הלילה הזה' שחתמת בשלושה עיינין? וצעע"ע

השאר תגובה

Back to top button