מדוע חז''ל ראו בתלמוד תורה ערך עליון ?

שו"תקטגוריה: פילוסופיהמדוע חז''ל ראו בתלמוד תורה ערך עליון ?
שי זילברשטיין שאל לפני 5 שנים

שלום הרב מיכי,
מדוע לדעתך חז"ל העריכו את העיסוק בלימוד תורה יותר מאשר קיום מצוות ?
יש מימרא ידועה שאומרת "ותלמוד תורה כנגד כולם". נוהגים להסביר שלפי חז"ל לעיסוק בתורה יש ערך גבוה מאשר לקיום המצוות באופן מעשי.
שאלתי היא: מדוע הערך בחשיבה אודות מעשה (דהיינו לימוד התורה, שהוא בירור שכלי אודות המצווה) גבוה יותר מאשר האקט של המצווה עצמה ? 
תודה ובהצלחה במפעלך המבורך.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

טענתי היא שמטרת הלימוד אינה בירור מה לעשות. זו צורת הלימוד ולא מטרתו. ערכו של הלימוד הוא ההידבקות ברצון ה' (הבנתו היא ההידבקות בו), כפי שהאריכו בעל התניא (בהתחלה) ונפש החיים (שער ד). אלא שצורת הלימוד הנכונה היא לימוד כדי לברר מה החובה המעשית. וזהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שלכאורה מובא כנימוק לכך שהתלמוד גדול, בעוד שהתוכן הוא שמעשה הוא המטרה. אני טוען שמה שגדול הוא תלמוד כזה שמביא לידי מעשה, כי רק' דבר כזה נקרא לימוד (זו צורת הלימוד שיכול להיחשב כגדול).
חן חן.

שי זילברשטיין הגיב לפני 5 שנים

מוזר בעיניי שהלימוד גדול מהמעשה בפועל. אם הערך של לימוד התורה הוא בכך שהוא דביקות ברצון ה', אז לכאורה מעשה המצווה בפועל מדבק בה' באותה מידה, כי גם דרך הקיום בפועל האדם דבק ברצון ה'.

אם אני לוקח שני אנשים, האחד לומד באופן תיאורטי מה רצון ה' לגבי סוגיית חסד והשני מבצע את רצון ה' בפועל ועוסק בחסד, למה שלא נאמר שמי שמבצע את רצון ה' בפועל דבק ברצון ה' באותה מידה ?

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

בעל התניא מתייחס לזה. הוא מסביר שיש דבקות באיברים (שנעשית על ידי עשיית מצוות) ודביקות בחב"ד (רוחנית-אינטלקטואלית) שנעשית על ידי הבנת רצונו והפנמתו, וזה נעשה על ידי הלימוד.
כמשל לדבר הבאתי כאן פעם את המדע. יש שרואים במחקר המדעי אמצעי: מגלים את החוקים כדי ליישם אותם לצרכים טכנולוגיים. אחרים רואים את היישום כהיכי תמצי לבחון את החוקים, אבל הערך הוא ידיעת החוקים עצמם (ערך אינטלקטואלי-רוחני). כך גם לגבי התורה, לימודה ויישומה.

יקי הגיב לפני 5 שנים

אני מחבב את הטבעיות שבה אתה מסביר מבעל התניא

השאר תגובה

Back to top button