פטנזיהדות – משה רט

שו"תקטגוריה: פילוסופיהפטנזיהדות – משה רט
ק שאל לפני 2 שנים

בס"ד
שלום הרב רציתי לשאול,
ראיתי את הספר של הרב ד"ר משה רט פטנזיהדות, ורציתי לשאול מה דעתך על הדברים?
אתחיל בפרקים הראשונים.
הרב רט שם מעלה את הטענה שכל תפיסת העולם שלנו עוברת דרך התודעה.
תוך כדי דיון זה, הוא מעלה את הגישה האידיאליסטית (לעומת הסולפסיזטית) וטוען שהיא הסבירה ביותר.
ראשית אציג את התפיסה כפי שהוא מעלה אותה להבנתי, ואציג את הראיות שלו כלפיה: רציתי לשמוע מה דעתך על התפיסה ועל הראיות שלה:
ניתן לומר שהעולם כפי שאנחנו חווים – רשות הרבים שלנו, מתקיימת בו בזמן בתודעותיהם של כל בני האדם ולכן אנו חווים אותו במשותף. אבל הוא קיים בתוכנו ולא אנחנו בתוכו.
ז"א מעין חלום משותף שאותו חולמים בהתמדה כל בני האדם. רק שכאן אין עולם אמיתי אלא גופנו הוא דימוי שוצרת התודעה בידיוק כמו הגוף שבחלום. (המציאות המשותפת לכל האנשים קבועה בעוד שהחלום הוא אישי קצר ולא יציב).
וכך למשל יחסי הגומלין בין התודעה לבין רשמי המח היא שהתודעה היא שמפיקה את דימוי המוח כמו שבחלום התודעה מפיקה דימוי של גופנו, ומי שמתבונן במוח ומגיע למסקנה שהתודעה מורכבת מנוירונים דומה למי שמתבונן בדמותו של אדם על המסך ומגיע למסקנה שאנשים עשויים מפקסילים.
הוא מביא משל על אייקונים שיוצרת תוכנה בשולחן עבודה שבמחשב. או כמו היחס שבין הים למערבולת המים שמופיעה בו.
אם כך אנחנו יודעים שהתודעה מסוגלת להפיק דימויים ורשמים מחושיים כמו למשל בחלום, אז יש פה המעדה על המוכר. וחובת ההוכחה מוטלת עליו. ( כך גם מבינים את ההשפעה שרואים במדעי המח בין הגוף לתודעה.).
כמו כן הראליזם לעולם לא יכול להוכיח שקיים את הדבר כשלעצמו. ומה היחס בין הרשמים לבין המציאות האמיתית. האם הם מייצגים נאמנה או שלא?
תאוריית הקוונטים תומכת בגישה זאת ללפי הפרשנות שהתצפית משפיעה ובכלל יש שמביאים משם ראיה שהיקום מנטלי.
וניתן להסביר שהעולם שמשותף לנו ולאנשים אחרים לא שהוא קיים בחוץ אלא פשוט אותם אנשים מתקיימים בתוך התודעה.

הוא דוחה בקלות את שני ההפרכות המפורסמות: מה לגבי ההיסטוריה שהתרחשה לפני קיומם של בנ"א וטוען שגם היא מוכלת בתודעת העל של אלוקים. (אם כי אני לא מבין מדוע הוא נזקק להגיע לשם).
ההפרכה המקובלת שהנה "יש אבן" ואנחנו מרגישים אותה נניח ומכאן שהאדילאיזם לא נכון , כלל לא תקפה כלפי גישה זאת, כי אנחנו מסכימים שהיא קיימת אלא שהמקום שבו היא קיימת הוא בתודעה.
 
ההשלכות של הגישה שלו בצורה הזאת הם ענקיות וע"י גישה זאת ואף בהמשך הוא מנסה לערער ולהראות שקיימת חוסר יכולת להבדיל בין משהו אמיתי ללא (למשל חלומות והזיות) + המסקנה מקודם שממילא הכל בתודעה. כך גם אם נתקל באיש ירוק מעל הטלווזיה לא נוכל לשאול בנ"א נוספים האם הם רואים זאת, כי מי אמר שהם אמיתיים (שימוש באותו חוש והכרה לשלול את אותו עצמו או שימוש בהנחת המבוקש).. ואם יהיה מחלוקת בין כמה אנשים למי נוכל להאמין… כמו כן הוא חוזר שטיעון מעגלי הוא לא בעל תקיפות לוגית אלא מדובר בכשל (לא ניתן להוכיח שX בגלל הנחת יסוד X, למשל שאנשים אחרים קיימים ולכן מה שהם מעידים הוא נכון בעוד שהם עצמם יכולים להיות כחלק מחלום או הזיה). הוא מעלה את האפשרות לפטה מורגנה והזיה וכמו כן זה קיים בעולם, לא ניתן להבדיל בין חלום למציאות וכל לילה אנחנו מרומים ולא ניתן לסמוך על דבר שמתעתע בנו לילה אחר לילה.
מכל שבבי הטענות הללו ועוד הוא רוצה להסיק שקיים חוסר יכולת מהותי לדעת מה קיים ומה לא, ז"א מה שקיים בחוץ ומה לא. ועוד מי בכלל אמר שקיימת מציאות שבחוץ?! ומי אמר שעכשיו אתה לא בהזיה (ובפרט שבהזיה ניתן להרגיש ממשי כמו מציאות) ולכן הוא מזניח את כל מושג האמת בתפיסה המקובלת למושג חדש בשם "ההשפעה" והרושם על ההתודעה.
דבר הוא אמיתי ככל שהוא יותר משפיע. ואין הכוונה אמת כמשהו אובייקטיבי! (ויכול להיות משהו אמיתי ליחיד כמו הזיה או טריפ) ולאחר מכן רוצה לפתח גם את הדמיון כדבר אמיתי – ולטעון שגם חברות קדומות לא ראו הבדל חד בין מציאות לדמיון. לאחר מכן הוא מערער על החשיבות שבין עולם הדימיון להיסטוריה למשל יכול להיות מיתולוגיות שיהיו יותר משפיעות מדמות היסטורית והרי שניהם אמיתיים כהגדרה לעיל. ועוד ועוד
רציתי לשאול מה דעתך? כרגע הובאו עיקרי הטענות להבנתי של תחילת פרקי הבסיס וההכנה לספר.
כמו כן, רציתי לשאול כיצד נכון להתמודד עם הטענות הללו, כי אף אם יש בהם טיפה מן האמת נשמע שהוא לוקח אותם הרבה מעבר למה שסביר.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

איני רואה טעם לקרוא ולהיכנס לפרטי הטיעונים. אני לגמרי לא מסכים לדבריו ולגישתו. ראיותיו אינן ראיות ודבריו הזויים. אם יש ראיה מסוימת שאתה מתלבט לגביה אתה מוזמן להעלות אותה. 

ק הגיב לפני 2 שנים

תודה,
אני חישוב שהראיה החזקה ביותר זה השילוב:
ראשית כך, ניתן לראות בדמיון דברים שאנחנו מניחים שלא קיימים. למשל ניתן לחלום על אדם בעל גוף. = מכאן אנחנו מכירים לפחות מתודה אחת שאנחנו יודעים שהיא עובדת ויודעת לגשם דמויות והיא – "התודעה".
שנית, האפשרויות השונות שמסבירות כיצד התודעה עובדת, בין אם מדובר באמרגנטיות מתוך הפיזיקה עצמה , או דואליזם, לא נותנות הסבר של ממש חלופי ויסודי לדברים. אלא בד"כ מתן הסבר עמום. בעוד שבאידאליזם שלו קיימת העמדה על המוכר. גם אם תטען שהיא לא מסבירה יותר טוב מהאופציות האחרות לפחות היא האלגנטית ביותר ועל כן מעבר אליה ניתן לדבר על חובת ההוכחה כפי שהוא מזכיר.
שלישית,לעולם לא נוכל לראות את הדברים כשלעצמם. ותמיד ניצב בפני התודעה כגורם מקשר. ואז ממילא נוכל להסתפק על אופיה (האם מה שמוצג אכן קיים פיזית בחוץ או שלא ונוצר פנימה).
רביעית, הטענות הפסקניות שמראות שההפרדה בין מציאות להזיה היא איננה כה חדה בעקבות תוספת הרישא.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

לא הבנתי היכן כאן יש ראיה.
1. זה שניתן גם לדמיין אומר שהכל דמיון? אם אני ישן בלילה אז אני ישן כל היממה? אם אני חולה יום אחד בהצטננות אז אני חולה כל הזמן?
2. האידאליזם אומר שהכל מןפשט, וזה יותר ברור מאשר לומר שיש מוחש ומופשט? באמת דברים מוזרים. מעבר לזה, אנחנו מדברים על קיומם של עצמים ולא של בני אדם.
3. אכן. דרך הפנומנה אנחנו מסיקים שיש נואומנה.
בקיצור, אלו פלפולי סרק שבאים להכחיש המוחש.

ק הגיב לפני 2 שנים

אני מבין היטב את מה שאתה טוען, שהתפיסה הרגילה קוהרנטית לא פחות וזה לא טענות מחודשות כלל.
חשבתי על זה קצת זמן ואני חושב שלמעשה הראיה החזקה היא הטענה שהוא כן מעלה, זה שניתן לדמיין אדם שתמיד חי בתוך קוקפיט או מגדל טיסה עם מסכים ב360 מעלות כפי שהוא מזכיר.
ואז הוא צריך להחליט האם מה שבחוץ קיים בפני עצמו או שהוא רק חלק מהקוקפיט.
עכשיו במידה ונניח שאנחנו לעולם נמצאים שם ואף פעם לא יצאנו החוצה משם, האם תהיה לנו סיבה להניח על קיומם של הדברים כשלעצמם בחוץ? הרי אנחנו לעולם לא היינו בחוץ.

עכשיו בהנחה, שאני "יודע" שהדברים קיימים בחוץ אז אחלה. אבל כמובן תעלה שאלה מניין אותה ידיעה מגיעה אליך… ולעולם לא תוכל לדעת זאת…?
ולכן בהנחה שאין לנו *שום* מידע מוקדם ולעולם לא נוכל לקבל מידע חיצוני שיעזור לנו להכריע, בבחינת גישת הטאבולה ראסה רק כאן התינוק בקוקפיט , ואנו צריכים להחליט האם אכן הדברים בחוץ שם קיימים או שהכל זה רק בבואות כמו במסך?
תוסיף לכך את הטענה שאנחנו יודעים שהחלום יכול לייצר דמויות, ולכן התודעה היא כבר העמדה על המוכר. תוסיף את הסעיפים שלעיל וחוסר היכרות מהותית עם עולם החומר כשלעצמו.
ומכאן ניתן לומר שכבר דיני ספקות אולי יחלו, כמו תערו של אוקאם וכך הלאה…

מה דעתך? אני חושב שכאן זה כבר נשמע הרבה יותר סביר.
השאלה כמובן שאם אנחנו מניחים שעולם החומר קיים צריך איזשהיא הצדקה לידיעה הזאת.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

בסדר. זה הטיעון הרגיל של האידאליזם. מה טעם לפתוח אותו כאן? אני יודע שיש עולם בחוץ וזהו. תמיד אפשר להטיל ספק בהכרה שלי, ולא חסרים ספקנים. איני רואה טעם לדון בזה. כשאענה לך תוכל תמיד להטיל ספק גם בשיקול ההגיוני שלי. נראה לי שאין טעם להמשיך.

ק הגיב לפני 2 שנים

אשמח שתענה עוד תגובה אחת לראות את הכיוון מחשבה שלך לזה.
בכל אופן, האם אתה מסכים שעל הצד שאדם נולד טאבולה ראסה במובן שלעיל , אז הוא צודק? או שלכל הפחות כך ראוי לחשוב (למשל מדיני ספקות וכלעיל).

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

ממש לא. גם אם נולדתי טבולה רסה (וכנראה לא נולדתי כך), כשאני רואה בחושים ובעיני השכל עולם, ואני יודע (הכרתית) שהוא קיים, נטל הראיה הוא על הפנטזיונר שטוען שזו אשליה. זה הכל.

ק הגיב לפני 2 שנים

בס"ד
אני חושב שהטענה שלך תלויה בעיקרה ברעיון של עיני השכל. במובן הזה שיש לך הבנות אפריוריות ביחס למציאות (וכך גם על עצמך) והם הגיעו מבחוץ והם כנראה נכונות.

אבל בגוש תודעה שיושב בקוקפיט (טאבולה ראסה אמיתי/"מהותי") – חסר תבונה אלא רק בעל מייצגי הכרה הוא דומני לא יוכל כל כך להכריע.. בפרט שהמחשבה שלו מטעטעת בו מידיי לילה ומציגה לו דמיונות. שם הטענה שלו יותר סבירה.
פשוט אני מניח שאתה אוחז שאתה פשוט לא אותו יצור שכזה…
אבל אני לא מבין כיצד טאבולה ראסה אמיתי,ללא הנחות קדם אפריוריות על המציאות אלא ששואב הכל מהתודעה יכול לומר שעיני השכל שלו/החושים אמינות לצורך העניין???
ממילא יהיה אח"כ ניתן לשאול שאלה הבאה מדוע אתה חושב שאתה לא כזה.

אדם הגיב לפני 2 שנים

אני חושב שמכך שאמרת שבלילה אנחנו חולמים ומסוגלים לדמיין אנשים כבר הבחנת בן חלום למציאות, לא?

ק הגיב לפני 2 שנים

הרב מה דעתך?

אדם,
כן אבל הרעיון הוא בעקבות הסבר לעיל שניתן להסביר גם את המציאות כנוצרת ע"י תהליך דומה. ויש בכך משום העמדה על המוכר כשאין לנו מידע חיצוני אחר וכלעיל.

משה רט הגיב לפני 2 שנים

הרב מיכי, נחמד שאתה מכנה את הדעות שלי "הזויות" וכדומה, כאשר לא רק שאתה לא סותר אותן אלא ככל הנראה אפילו לא מבין אותן. הדגשתי כמה פעמים בספר שהאידיאליזם לא טוען שהעולם הוא "אשליה". העולם הוא מציאות לכל דבר, אבל זו מציאות מנטלית שבבסיסה התודעות, ולא החומר. לדחות את זה בטענה "אני פשוט רואה שהעולם קיים", זה כמו לדחות את התפיסה הקופרניקאית בטענה ש"אני פשוט רואה שהשמש היא זו שמסתובבת". האידיאליזם מסביר את כל המציאות בצורה פשוטה ואלגנטית תוך התבססות על תופעות מוכרות, תואם לניסויים החדשים בתאוריית הקוונטים, ונותן מענה לשאלות כמו יחסי גוף ונפש. הריאליזם הנאיבי שאתה דוגל בו, לעומת זאת, הוא זה שחסר כל ביסוס. אתה טוען שקיים יקום שלם מחוץ לתודעות שלנו, שאין לנו שום גישה ישירה אליו, אין לנו מושג איך הוא נראה כשלעצמו, אין לנו צורך בו כדי להסביר שום דבר, אבל "אנחנו פשוט יודעים" שהוא קיים? ברכותיי, נראה לי שלא אני ה"פנטזיונר" פה.

דורון הגיב לפני 2 שנים

מיכי התנסח פה לדעתי בצורה מגושמת ומטעה אבל כוונותיו רצויות. זה נכון שהאידיאליזם שמדובר עליו פה לא מדבר על אשליות אלא על קיום סובייקטיבי מנטלי ממשי. אבל מה שמיכי כנראה ניסה לטעון זה שעצם ההנחה הזו מעוגנת בעצמה בעמדה סובייקטיבית מנטלית. ככזו היא ניתנת שוב ושוב לרביזיה אינסופית (ניתן להעמידה שוב ושוב על אותה סובייקטיביות). כך קורס ערך האמת שלה מידיה שלה עצמה. זוהי רגרסיה ששום אידיאליסט מודרני (בארקלי, קאנט, היגל..) לא יוכל להיחלץ ממנה.

משה רט הגיב לפני 2 שנים

דורון, לא הבנתי את כוונתך. הטענה של האידיאליזם היא פשוטה. אנחנו מכירים רק את המציאות המנטלית, היא מסבירה את הכל ואין לנו צורך להניח את קיומו של חומר ריאלי כלשהו מחוצה לה. מה הבעיה בזה?

דורון הגיב לפני 2 שנים

הבעיה היא לספק הסבר שלא חותר תחת עצמו. שהרי עפ כלליו של האידיאליסט עצמו גם ההסבר שלו נובע מראיה סובייקטיבית וכך גם ההסבר של ההסבר… וחוזר חלילה. בסופו של דבר העמדה של אידיאליסט עקבי היא זו שמבטלת את עצמה לחלוטין.
ובניסוח קצת הרקלייטי: אם "הכל זורם" אז גם הטענה שהכל זורם היא כזו ואז אובד ערך האמת שלה.

משה רט הגיב לפני 2 שנים

האידיאליסט לא עוסק בטיבם של הסברים והאם הם סובייקטיביים או לא. הוא לא תוקף את הריאליזם בשם הסובייקטיביות. את שאלת הסובייקטיביות אפשר להפנות לכל עמדה בלי קשר לדיון הזה. מה שמעסיק את האידיאליסט הוא טיבה של המציאות, והאם יש לנו סיבה להניח שהיא קיימת מחוץ לתודעות שלנו. הוא מסיק שלא, ולכן דוחה את הריאליזם. אין כאן שום דבר שחותר תחת עצמו.

דורון הגיב לפני 2 שנים

שאלת הסובייקטיבית אכן רובצת לפתחה של כל עמדה פילוסופית, גם עמדות ריאליסטיות מובהקות. אם מי שמחזיק בעמדה כלשהי לא מעוניין לבחון את עצמו בעניין זה הוא מחליש את עמדתו אפריורית. אתה בעצם אומר: אני לא מעוניין לבחון את הנחות היסוד ברקע עמדתי ולכן גם לא מצאתי שם שום בעיה… בעיניי מלאכה פילוסופית בלי ביקורת עצמית, במקרה זה ביקורת של היבט מרכזי ברקע האידיאליזם (המודרני) היא מלאכה לא טובה.

דורון הגיב לפני 2 שנים

בכא בניגוד למה שאתה אומר שאלת טיבו וטיבעו של ההסבר הסובייקטיבי היא עניין מרכזי לאידיאליזם המודרני ובשמו בדיוק הוא תוקף את הריאליזם. ראה למשל קאנט וביקורתו על "הדוגמטיזם"

משה רט הגיב לפני 2 שנים

קאנט ושותפיו לא ממש מעניינים אותי בהקשר הזה, אני מסתמך בעיקר על הוגים בני זמננו כמו קסטרופ ולנזה, שמבססים את האידיאליזם הן מהצד הפילוסופי והן מהצד המדעי.
ולא אמרתי שאני לא מעוניין לבחון את הנחות היסוד שלי, אבל זה משהו שכל אחד אמור לעשות, זו לא ביקורת ספציפית על האידיאליזם.

דורון הגיב לפני 2 שנים

מה שחשוב זה לא אם מדובר בביקורת ספציפית או לא אלא אם היא מוצדקת. בעיניי כן ונימקתי למה.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

הרב משה, אני אכן לא מכיר את פרטי השקפתך והתייחסתי למה שעלה כאן. אתה מבחין בין אשליה לבין מציאות מנטלית. בעיניי זה אותו דבר בדיוק. מהי לדעתך אשליה? תחוש פנימית שך שאין לה קןרלט בחוץ. נו, על כך בדיקו אתה מדבר. אלו משחקי מילים בעלמא.
ואם האשליה שלך היא שיש עולם חיצוני בעוד שהכל קיים בתוכך, אז אתה מדבר עם עצמך ולא איתי (אולי אני קיים בתוכך (ואתה בתוכי? אז שנינו קיימים בעולם האובייקטיבי כל אחד מבחינת עצמו ולא מבחינת השני?). איני רואה למה בדוק עליי להתייחס. ואנא את תורת הקוונטים אל תשרבב לכאן. זו ממש בעלבתיות פופוליסטית.
כל זה הוא באמת אוסף הזיות חסר שחר. כאמור, איני מתייחס לספר ולהשקפתך אלא למה שנכתב כאן. אם לא הבנתי אותך נכון אתה מוזמן לתקן.

משה רט הגיב לפני 2 שנים

להתייחס לדעותיי במילים "ראיותיו אינן ראיות ודבריו הזויים", או "אוסף הזיות חסרות שחר", בלי שאפילו קראת את הדברים במקור, זו תגובה לא רצינית ולא ראויה. אם תרצה להבין, אתה מוזמן לקרוא את הפרקים הרלבנטיים בספרי ולא להסתמך על ציטוטים חלקיים. אני מסביר שם בצורה מסודרת למה מציאות מנטלית זו לא אשליה, ולמה ההנחה שמציאות אמיתית היא רק מה שקיים "בחוץ" היא חסרת יסוד ושגויה.
אל תאמר לי לא לשרבב לכאן את תורת הקוונטים, מכיוון שלא מעט מדענים מגיעים למסקנות דומות לאידיאליזם בדיוק על סמך הממצאים החדשים בתחום הזה. מוזמן לקרוא את ספרו החדש של ברנרדו קסטרופ, שמורכב כולו ממאמרים מדעיים שפורסמו בכתבי עת ועברו ביקורת, ובאמצעותם הוא מחזק את תפיסתו האידיאליסטית, ואני יכול להפנות אותך לעוד מקורות מתאימים. בקיצור, לא יזיק לקרוא קצת יותר לפני שמגיבים בנחרצות.

מפרש? הגיב לפני 2 שנים

הרב אני חושב שהטענה שלו היא שהבחוץ בנוי על בסיס יסודות מנטליים. כן קיים דבר כזה בחוץ משותף וגם פנים שהוא אישי.
זה קצת כמו משחק מחשב, שיש הרבה שחקנים בפלטפורמה אחת. רק שהתווך פה הוא תודעתי.
למשל אין כזה דבר חומר כמו אבן או זהב. אבל הוא מיוצג בראש שלנו וגם בראש שלך.

השלכה נוספת להבנתי זה שהחומר המנטלי הוא בר שינוי ע"י הדעת של כל אחד. ז"א שהאנשים והתודעות מעצבות את חוקי המשחק, ואצלנו חוקי הטבע. למשל מלא אנשים שיפסיקו לדמיין את חוקי המשיכה אז באמת הוא ייפסק וכך הלאה. אומנם יש גם את המחוקק ותודעת העל של אלוקים שגם הוא נמצא במשחק. וקיים איזשהוא יחס בין כח הדימיון שלנו לבין הכח שלו. למשל אולי ככה אפשר להסביר כשפים.

משה רט הגיב לפני 2 שנים

לא טענתי שאפשר לשנות את חוקי הטבע אם אנשים יפסיקו להאמין בהם. חוקי הטבע נקבעים על ידי אלוקים, לא על ידי אמונה מודעת מצידנו (אגב, יש מחקרים שמראים שלתינוקות מתחת גיל שנה כבר יש תפיסה מסוימת של חוקי הפיזיקה, והם מופתעים כשקורה משהו שנראה כסותר אותם. מה שמראה שהם מוטמעים בנו עמוק וקשה לשנות את האמונה בהם, אם בכלל). לאמונותיו ורצונותיו של אדם פרטי אולי יש השפעה מסוימת על המציאות סביבו, אבל היא תהיה זניחה בד"כ. כדי לחולל ניסים או כשפים צריך אמצעים יותר חריגים.

? הגיב לפני 2 שנים

לא אמרת שככל שהתודעה המשותפת יותר חזקה היא בעלת שינוי יותר גדול בעולם "הפיזי". ולכן נניח אנחנו כיום נמצאים בעולם עם חוקי הטבע יחסית קשיחים לעומת פעם.

משה רט הגיב לפני 2 שנים

התודעה המשותפת של כל בני האדם, לא תודעות של אנשים פרטיים. וגם היא לא יכולה לחולל שינויים באופן מודע (אי אפשר פשוט להגיד לכולם להאמין שאין כוח משיכה ואז הוא ייעלם), אלא האמונות שמוטמעות בלא-מודע הן אלה שמשפיעות על המציאות שאנו תופסים.

לרב מיכי הגיב לפני 2 שנים

זה די דומה להבנתי.
הרב מה דעתך על הדברים?
הגישה של משה רט נראית שמסתדרת היטב עם השינוי בין העולם העתיק כמו תקופת המיתולוגיות עם חוויות על טבעיות של אנשים רבים מעמים שונים ועם הפיזקה המודרנית כדבריו. בצרוף הגדרתו לעיל.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

חברים, באמת איני רואה טעם בדיון ההזוי הזה. כמה הערות על מה שעלה כאן.
1. אין שום קשר לקוונטים, ואני ממש לא מתרשם מהזיות של פרשני הקוונטים השונים (גם כאלו שעברו ביקורת. אני מכיר המוני שטויות בתחום הזה שעברו ביקורת, ובוודאי המוני פרשנויות לא הכרחיות שעברו ביקורת, וביניהם אפילו חתני פרס נובל כמו ג'וזפסון. תורת הקוונטים מסובבת את המוח להרבה אנשים ומביאה אותם להלוצינציות מרשימות). כאשר תראה לי שזו תוצאה מוכרחת מהקוונטים, כלומר שכל פיזיקאי שמכיר את הקוונטים מקבל אותה, או במילים אחרות שזו טענה מדעית בפיזיקה, אודה שזה נובע מהקוונטים. אחרת אלו פטומי מילי בעלמא, ונשיאת שם הקוונטים לשווא. אלו שטויות במיץ. התורה הזאת כל כך מוזרה וכל כך לא מובנת אצל אף אחד, שכל אחד יכול להוציא ממנה את מה שירצה. בפרט הדיוטות אבל גם מומחים.
2. אני לא מתכוון לקרוא את הדברים בפנים במחילה, וגם ציינתי שלא קראתי. כל התייחסותי כאן היא אך ורק לטענות כפי שעלו כאן. אלו פשוט הבלים. אין כאן טיעון אחד שמחזיק טיפת מים. אולי לך עצמך בספר יש טענות יותר טובות ועמוקות ומדויקות ומוגדרות, ייתכן. אני מתייחס למה שעלה כאן.
3. את ההבחנה בין אשליה לבין מציאות סובייקטיבית לא זכיתי להבין, וכנראה אין הדבר תלוי אלא בי. בעיניי זה בדיוק אותו דבר. אולי בספרך זה מוסבר היטב, כאמור לא קראתי.
4. אני גם לא מבין מה העדיפות להכיר במציאותם של אנשים אחרים ותודעות אחרות (וגם אלוקים) על פני קיומם של עצמים בעולם שמחוצה לנו. או שכוונתך שגם האנשים האחרים (ואלוקים) קיימים רק אצלך בפנים, ואז אתה מאמין ביצירי רוחך, משוחח עם עצמך ובונה מגדלים על ההסכמות שלך עם יצירי רוחך. זה בהחלט מרשם לשלום נצחי ומוחלט. אשריך. בד"כ מאשפזים על דברים כאלה, אבל אני בהחלט חושב שאם זה לא מזיק אין סיבה והצדקה לאשפז.

- הגיב לפני 2 שנים

הרב, אני חושב שלא התייחסת רק לנק' אחת, מה דעתך על הרעיון ש"החומר" או התווך שבו מתקיימים דברים היא מציאות מנטלית.
מעין משחק מחשב, שכל תודעה מחוברת לשם. ומי שקובע את חוקי המשחק זה אלוקים. אין "חומר".
היתרון לתזה זאת זה שמסברים הכל ע"ב החוויה האנושית שהיא קודם כל מנטלית.
נראלי שזה עיקר כוונתו, ומשם ממילא הוא מפתח זאת למחוזות שונים.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אתה מבין את המילים שאמרת כאן? אני לא. נסה לנסח טיעון מסודר ותראה שייצאו לך שטויות.

השאר תגובה

Back to top button