אם למסורת אם למקרא
אשמח לדעת אם יש לרב הסבר מניח את הדעת במח' זו, שהיא נראית תמוהה מאוד לכל בר דעת. הרי ברור שיש לנו גם את האותיות וגם את הניקוד, וא"א ללכת רק אחר אחד מהם. לדוג'- בסנהדרין ג:-ד. ברור לכל שאמנם ירשיען כתיב אבל הכוונה לרבים המרשיעים. אחרת היה כתוב ירשיע. וכו'
קשה להאריך כאן, וזה תלוי בשיטות ראשונים. ככלל, אם למסורת פירושו שמה שקובע הוא הכתוב. המקרא הוא פרשנות ואינו קובע לגבי ההלכה. אם למקרא רואה את צורת הקריאה כחלק ממה שניתן בסיני. זה גם תלוי האם המחלוקת היא רק כשיש סתירה בין המקרא למסורת או לא (נחלקו בזה ראשונים), ועוד. זה גם תלוי בשאלה האם מדובר בלימוד שהוא דרש או פשט. בקיצור, קשה להאריך כאן. זכורים לי שיעורים שנתתי על כך, אבל משום מה איני מוצא כעת אלא בקצרה מאד בשיעור 12 כאן: https://onedrive.live.com/?authkey=%21AEouDri5fuHfPes&id=395204EC53F39CE0%21581&cid=395204EC53F39CE0
שוב ראיתי באורך יותר בשיעור 14 והמקורות שמובאים בקבצים ליד כאן: https://onedrive.live.com/?authkey=%21AMbiFNQNnxwxPk8&id=395204EC53F39CE0%21584&cid=395204EC53F39CE0
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer