הכרעה בספק ע״י רטוריקה

לא חושב שאמרתי משהו כזה. אולי דיברתי על הכרעת מחלוקת, אבל לא על פשיטת ספק. רטוריקה היא אוסף כלים שמאפשרים לי לקחת אותך להתבונן על הסוגיה מזווית אחרת כדי שאולי תראה שאתה טועה בהבנתך. אלו כלים יותר ספרותיים מאשר לוגיים. יש ראיה פשוטה לכך שיש כלים כאלה: כל טיעון לוגי מתחיל מהנחות יסוד. אין דרך לוגית לטפל בהנחות היסוד (ואם יש אז לא תהיה לגבי הנחות היסוד שלהן. התחתונות ביותר). זה מעורר שתי שאלות: א. איך אנחנו מאמצים את הנחות היסוד שלנו? ב. יש לזכור שאנשים לפעמים משנים את דעתם, וזאת גם אם לא מצאו פגם לוגי בקשר בין הנחותיהם לבין המסקנות שלהם. פירוש הדבר שהם משנים הנחות. איך קורה שבוויכוח לפעמים אני משתכנע לשנות את עמדתי (כלומר את הנחותיי)? יש שתי אפשרויות לענות על שני הקשיים: 1. השינוי הזה הוא מקרי (וכך גם אימוץ ההנחות הללו מלכתחילה). 2. השינוי הזה הוא תולדה של זווית מבט שונה שמובילה אותי למסקנה שטעיתי בהבנתי הקודמת. אם אתה ספקן גמור ומתייחס לכל ההנחות שלך כשרירותיות, אז אינך חייב לקבל את תוקפה של רטוריקה. מבחינתך זוהי דמגוגיה. אבל אם אינך ספקן גמור, אתה חייב לקבל את קיומם של כלים שאינם לוגיקה לטפל באמיתות שונות. יתר על כן, הכלים הללו יסודיים יותר מהלוגיקה, שכן היא רק מוציאה מהם מסקנות נוספות. אבל את ההנחות היסודיות שמהן אנחנו גוזרים את כל המסקנות אנחנו מקבלים מאינטואיציה ומדברים עליהן בכלים רטוריים.