הריון מתרומת זרע

שו"תקטגוריה: הלכההריון מתרומת זרע
ואם אין מתה אנוכי שאל לפני 2 שנים

מותר לאשה רווקה גרושה או אלמנה להרות מתרומת זרע ?
ולנשואה כגון בבעל מעגן או שאינו יכול לפרות ?
ואם אכן מותר, האם עדיין יש צד הלכתי שאסור?
השאלה היא הלכתית ולא הנהגתית.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

אישה לא נשואה אין בעיה, בפרט שזה לא כרוך בבעילה. בנשואה דומני שרוב מוחלט של הפוסקים אוסרים, וכך גם נותנת הסברה. ראה כאן סקירה:

מעמדם ההלכתי של ילדים מתרומת זרע או ביצית

אורן הגיב לפני 2 שנים

משום מה זה אסור?
מה הסברה כאן?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

ראה בלינק ששלחתי. יש שם סקירה.

אורן הגיב לפני 2 שנים

הסתכלתי, אבל כתוב שם כך:
מצינו שני פוסקים חשובים הסבורים, שמעצם ההלכה ומעיקר הדין אין איסור בהזרעה מלאכותית מזרע גוי לאשת-איש, ובשעת דחק גדול כשמצטערים ההורים מאוד בהשתוקקם לולד יש להתיר שימוש בזרע של גוי. כי, כאמור, ברור הדבר שלא חלה כאן הגזירה שמא ישא אח את אחותו. ובאשר לחששות שמא ייבם אשת אחיו מאמו ויוציא את אמו לשוק – אין, לדעתם, לאסור מטעם זה, כי "אין אנו יכולים להוסיף על גזירות חז"ל, ולא מצינן דחיישי להכי אלא בכה"ג שכך הוא האמת דלא ידוע ממי הוא הולד, אבל בכה"ג שהאשה יודעת והיא אשה כשרה, מנין לנו לחדש מעצמנו גזירה לחוש, דשמא תתבייש לגלות הדבר וגם לא תוכל לעמוד בניסיון ותינשא לשוק בלא חליצה, הרי כללא הוא דבגזירת חז"ל אין לנו אלא מה שגזרו בפירוש, ואין להוסיף גזירות שלא נזכרו בש"ס

כלומר, אני מנסה להבין מאיזה סיבה אתה חושב שזה אסור? מהסיבות שהוזכרו לעיל? או מסיבה אחרת?

למדתי את המאמר.
והאוסרים ממש לא הצליחו לבסס איסור של המותר..

וזה לשיטות קלאסיות כמו ר' שלמה זלמן אויערבך ור' משה פיינשטיין

בטח לשיטות כמו הרב מיכי שאין סמכות אחרי הסנהדרין להמציא איסורים חדשים.

תמהה על הרב מאיפה ובאיזו סמכות ניתן לאסור את המותר ?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אני דיברתי על תרומת זרע של יהודי ולא של גוי. של גוי זה דיון אחר.
לגבי יהודי, לדעתי הבעיה העיקרית לא מוזכרת שם והיא יצירת ממזרים. לדעתי סביר שילד שנולד כך הוא ממזר (למרות שמובאת שם מחלוקת על כך), וסביר שיש איסור על יצירת ממזרים. באשר למקור האיסור הזה מעבר לעצם הסטטוס של ממזר, זה בא מהפסוק שמובא שם על נתינת זרעו באשת אחר.
אמנם יש תפיסות שממזרות היא עונש על בעילה אסורה, כלומר על האיסור של ההורים, אבל לדעתי זה נכון אולי לגבי שאר עריות. לגבי אשת איש, יש ממד נוסף של עצם העובדה שהוא לא מבעלה. כעין זה כתב הפנ"י לגבי תפיסת קידושין באשת איש (שמעבר לאיסור ערווה היא אשתו של אחר) והבאתי דבריו במאמרי על מהות קרבן האשם.
נכון שחלק מהנימוקים שם הם נימוקי מדרון חלקלק שאני מתנגד להם עקרונית משתי סיבות: 1. אם אין סיבה טובה מאד לא ראוי לעשות בהם שימוש. אבל כאן אולי יש. 2. בגלל שאין סמכות ליצור איסור גם אם יש נימוקים טובים מאד.

אורן הגיב לפני 2 שנים

ומה דעתך לגבי תרומת זרע מגוי?

מיכי הגיב לפני 2 שנים

מגוי זה רק הבדל לשיטת ר"ת שביאת גוי אינה אוסרת. שוב, מסברא לא נראה כך. עדיין יוצרים בן שאינו של הבעל.
מצוות הקידושין בתפיסה המקובלת היא מתיר לפרייה ורבייה, וכאן עושים פו"ר בלי קידושין.

אורן הגיב לפני 2 שנים

אבל אפשר לקיים פו"ר גם עם פנויה, ושם כתבת שאין בעיה בתרומת זרע למרות שזה נעשה בלי קידושין.

לגבי מה שאמרת שביאת גוי אינה אוסרת, למה התכוונת במילים "אינה אוסרת"? הרי בשלחן ערוך אבן העזר (סימן ד סעיף יט) מובא שגוי שבא על אשת איש הולד אינו ממזר.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אישה מחויבת רק בלשבת יצרה ולא בפו"ר. בעל הזרע מקיים פו"ר גם בדרך זו, וההנחה שלי היא שהוא האב. זו בדיוק הבעיה בהפרייה כזאת.
לכן זה שמקיימים פו"ר אינו סותר שיש איסור, שכן יש כאן יצירת ולד מאב אחר (שאינו בעלה). מה שכתבתי שהתורה מצווה על קידושין כמכשיר מצווה לפו"ר, לא בא לומר שבלי קידושין לא מקיימים את המצווה הזאת אלא שהתורה רוצה שנקיים קידושין לפני הפו"ר, או שרוצה שנקייים את הפו"ר בתוך מסגרת של קידושין. לכן כשעושים זאת לא במסגרת של קידושין לא פועלים לפי רצון התורה וזה איסור (לא אמרתי שמבטלים פו"ר. זה לא נכון).
לגבי ביאת גוי. זה נכון, אבל יש מחלוקת ראשונים האם ביאת גוי אוסרת את האישה לבעל ולבועל. ר"ת סובר שלא, ולכן לדעתו אין כאן בעילה אסורה בכלל (בשר חמורים בשרם וזרמת חמורים זרמתם). לדעות אחרות (ריב"ם) ביאת גוי כן אוסרת, ולכן זו ביאה אסורה. אמנם גם הוא יסכים כנראה שהוולד אינו ממזר (נראה שהדין בשו"ע לא תלוי במחלוקת הראשונים הזאת. אם כי ראה פתחי תשובה סי' ד ס"ה, אות א).
נכון שאם הסברא לאיסור בהפרייה היא יצירת ולד ממזר אז אין כאן (בהפרייה מגוי) את האיסור הזה, אבל אם הסברא היא יצירת ולד שאינו מהבעל זה ישנו גם כאן.

אורן הגיב לפני 2 שנים

לגבי מה שכתבת כאן:
"כשעושים זאת (פו"ר) לא במסגרת של קידושין לא פועלים לפי רצון התורה וזה איסור"
על איזה איסור מדובר? אם אתה מתכוון לאיסור שביצירת ולד שאינו מהבעל? מניין שדבר זה אסור?

מיכי הגיב לפני 2 שנים

האיסור הוא ביטול העשה של קידושין. התורה רוצהשפו"ר ייעשה במסגרת משפחתית ובהפרייה הפו"ר לא נעשה כך.
זה נכון גם לשיטת הרא"ש שלא סבור שקידושין הם מצווה (מקובל לחשוב שזו מחלוקת שלו עם הרמב"ם. לדעתי לא בהכרח). עדיין התורה רוצה שהאיש יקח את האישה לפני שמביא עמה צאצאים.

אורן הגיב לפני 2 שנים

אבל למיטב ידיעתי ביטול העשה של קידושין מדבר על בעילה ללא קידושין ולא על הבאת צאצאים ללא קידושין.

האם לשיטתך מי שחי עם אישה חיי אישות באופן קבוע ללא הבאת צאצאים לא מבטל עשה של קידושין?

וחוץ מזה גוי אינו מצווה על עשה של קידושין וגם האישה לא, אז למה שלאישה יהיה אסור לקבל תרומת זרע מגוי?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

הסברתי שמצוות קידושין היא סוג של מתיר. כלומר התורה מצפה שאת מצוות פו"ר נעשה כך שהקדמנו לה אקט של קידושין. מכאן תוכל להבין שאם מישהו מביא ילדים בלי קידושין הוא מבטל את המצווה הזאת.
הפוסקים ביארו שזה לא מתיר (רק) לביאה אלא (גם, ובעיקר) לפו"ר. לכן כתבתי שלדעתי גם הבאת צאצאים בלי ביאה היא ביטול של המצווה הזאת.
מי שחי עם אישה ולא מביא צאצאים מבטל את מצוות פו"ר ולא את מצוות קידושין. הרי הוא קידש, ואיך תאמר שביטל מצוות קידושין.
גם מגוי האישה מביאה צאצאים בלי להקדים לזה קידושין. הילד לא נולד מזוג נשוי ולכן יש כאן ביטול של מצוות קידושין.

אורן הגיב לפני 2 שנים

מניין שהאישה מצוות על העשה של קידושין? הרי כתוב כי יקח איש אישה – משמע שרק האיש מצווה לקדש ואין האישה מצווה להתקדש

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

זו טענה נכונה. למרות שבמישור הלא הלכתי פורמלי, עדיין ברור שהתורה רוצה ילדים שיבואו מזוג נשוי. לכן מסברא נראה שגם מצוות לשבת יצרה מותנית בקידושין. אבל אתה צודק שפורמלית יש מקום להקל באישה (כאשר מדובר בהפרייה מגוי).

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אגב, כי יקח אישה אישה רק אומר מהי הפעולה: שהאיש לוקח את האישה. אבל זה לא אומר בהכרח שהמצווה היא עליו. ייתכן שזו מצווה על שניהם. סביר שאם טוענים שהמצווה היא עליו, אזי זה בגלל שרק הוא מצווה בפו"ר, וקידושין הם הכשר מצווה לפו"ר. דומני שלכשתעיין תראה שאין בפוסקים אמירה מפורשת שהמצווה היא רק על הגבר.

אורן הגיב לפני 2 שנים

לגבי מה שכתבת שהפוסקים כתבו שמצוות קידושין היא מתיר לפו"ר, אני חושב שזה בגלל שבזמנם לא הייתה אפשרות להפריה חוץ גופית או לתרומת זרע. כלומר, הם התכוונו להגיד שמכיוון שלצורך קיום פו"ר חייבים לבצע ביאה, ומכיוון שביאה ללא קידושין מהווה ביטול של עשה, לכן מצוות הקידושין מהווה מתיר לשניהם. אבל בימינו שניתן לקיים פו"ר ללא ביאה, מנין לך שבמקרה כזה יש פה ביטול של עשה דקידושין?

ועוד שבפסוק כתוב כי יקח איש אשה ובא אליה, משמע שהתורה קושרת בין הקידושין לביאה כמתיר ולא בין הקידושין לפו"ר כמתיר.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

זה בדיוק הפוך. האמירות שרואות בקידושין מתיר לביאה הן בגלל שבעבר עשו פו"ר רק דרך ביאה. אבל ברור מסברה שזה מתיר לפו"ר. גם מפני שיש מצווה בפו"ר ולא בביאה, וזה גם מה שכל הפוסקים כותבים. ראיית הקידושין כמתיר לביאה היא שזוקקת הסבר.

אורן הגיב לפני 2 שנים

עכשיו ראיתי שו"ת של הרב שרלו שמתיר תרומת זרע אפילו מיהודי:
https://www.ypt.co.il/6527

והוא לא מזכיר שם את עניין ביטול עשה של קידושין בכלל. איך אתה מסביר את זה?

מיכי הגיב לפני 2 שנים

אני מסביר את עמדותיי שלי, לא של אחרים. הטיעון שלי לא הופיע גם בסקירה של שטיינברג שכללה רק דעות אוסרות (מיהודי).

אורן הגיב לפני 2 שנים

ועוד לא מסתדר לי איך כתבת בתשובה הראשונית שמותר לאישה פנויה להרות מתרומת זרע אם יש פה ביטול עשה של קידושין

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אתה צודק. לאור הסברא של ביטול עשה דקידושין יש מקום לאסור גם בפנויה ולא רק בנשואה.

אורן הגיב לפני 2 שנים

נניח שמדובר באישה בת 40 שאין לה שהות למצוא בעל נורמלי בזמן שנותר לה להיות פוריה ולכן היא מעוניינת בתרומת זרע. האם אישה כזאת צריכה לוותר על העניין הזה ולהישאר ללא ילדים בגלל ביטול העשה של קידושין? האם לא עדיף שתביא ילד ותבטל את העשה הזה כדי שהילד יקיים מצוות הרבה? (בבחינת חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה).

ועוד רציתי לשאול בלי קשר, האם לגבי הבעיות שהוזכרו לגבי תרומת זרע לאישה נשואה יכולים להיפתר בכך שהאישה תתגרש לצורך ביצוע התרומה ולאחר שתיכנס להיריון תחזור לבעלה?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אני חושב שכן. יש כאן אולי ביטול עשה (אם אני צודק) כנגד מצוקה ומצוות לשבת יצרה.
נראה לי שכן.

אורן הגיב לפני 2 שנים

לשבת יצרה זה דרבנן, איך זה יכול לדחות עשה של דאורייתא?

מיכי הגיב לפני 2 שנים

1. יש גם את המצוקה.
2. לשבת יצרה זה לא ממש דרבנן. זה נחשב כחובה יסודית מאד שמעוגנת בפסוק הזה כסמך.
3. הילד עבור הוריו הוא גם צורך: מרא.
4. אם כבוד הבריות מקומי דוחה ביטול עשה אז היעדר ילדים קו"ח שידחה.

קלה כבחמורה הגיב לפני 2 שנים

מה הכוונה שאין לה שהות למצוא בעל נורמלי? אם היא כל כך רוצה ילדים (בהנחה שזה מה שמניע אותה באמת ולא החובה של לשבת יצרה) למה שלא "תתפשר" על בעל בשביל זה?
זה קצת כמו להגיד שלמישהו אין שהות למצוא עבודה נורמלית כדי לקנות תפילין, וכיוון שהוא במצוקה נפשית מכך (לא כי הוא רוצה לקיים את העשה, אלא פשוט משהו פסיכולוגי) נתיר לו לגזול תפילין (של אדם שמקפיד ולכן אין לו רשות) כדי להניח אותן שירגיש טוב (ועל הדרך יקיים את העשה) במקום לעבודה העבודה "בזויה"/ לא נורמלית.

קלה כבחמורה הגיב לפני 2 שנים

*במקום לעבוד בעבודה

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

לפעמים אין לה עם מי להתפשר. הפשרה לעיתים היא דרישה קשה מאד. מדובר על חיים שלמים עם מישהו שאינה רוצה בו. הגמרא בכתובות לג אומרת שאלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה הוו פלחי לצלמא. אדם יכול למסור עצמו למות ברגע אחד אבל לא לחיות חיים שלמים של סבל.

השאר תגובה

Back to top button