מי שפספס פרשת פרה
ציבור יכול להשלים. ראה כאן: https://www.hidabroot.org/question/262861
וכאן https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=276&ArticleID=1361
השאלה הבסיסית היא האם יחיד בכלל חייב בקריאה. בפשטות קריאות התורה הן חובה על הציבור ולא על יחיד. אבל לשיטתי יש חובה על כל יחיד לדאוג לכך שהציבור יקיים את מחויבותו. אלא שכאן אם תשלים לעצמך זה לא יועיל לשום ציבור להשלים את מחויבותו ולכן אם הפסדת אבוד לך. כמובן שאם זו חובה על היחיד אז אתה יכול להשלים בשבת הבאה אם תמצא ציבור שעושה זאת (גם אם זו חובה על יחיד הוא אמור לעשות זאת בציבור).
האם זו חובה על היחיד?
אני נוטה לחשוב שלא, כמו שאר הקריאות.
בס"ד מוצש"ק פרה פ"ב
ועכ"פ נראה לענ"ד שיחיד שהחמיץ את קריאת פרשת פרה בזמנה – כדאי לכל הפחות שיקרא את הפרשה מחומש, שהרינ מסתמא תיקנו חז"ל קריאת פרשת פרה לציבור (ובא"י היו מפסיקים בשבת זו מסדר הקריאה הרציף, וקוראים רק את פרשת פרה) כדי לעורר את המודעות של כל העם להיטהר לקראת הרגל. ומודעות זו ניתן ליצור גם בקריאת יחיד בחומש. את התקנה בשלימותה – לא זכה היחיד שהחמיץ לקיים; אך את תכליתה – ישיג במקצת בקריאתו בחומש.
בע"ה נזכה לבניין המקדש במהרה ונקיים טהרה במשמעה (מה עוד שהרב מנחם בורשטיין מבשר שתוך כמה חודשים תהיה לנו פרה אדומה, ולא יוותר לנן אלא לבקש מ'הצבא האדום' של רוסיה להפנןת כמה טילים להר הבית 🙂
אך גם במישור הרוחני – יש עניין בהתינת הדעת להעצמת התפילה והעבודה לטהרת הלב לקראת חג הגאולה, ולבקש 'וטהר ליבנו לעבדך באמת'.
בברכה, חנוך הענך פיינשמקר-פלטי
להעשרת הידע
א. יש ראשונים שסברו שגם פרה זה דאוריתא
יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא. שוע תרפה
(טו) ופ' פרה אדומה: והרבה אחרונים כתבו שפרשה זו אינה מדאורייתא ועיין לעיל בסימן ס' סק"י במשנה ברורה דאפילו במצוה דרבנן ג"כ צריך לכוין לצאת ידי המצוה. משנ"ב שם
ב. במשנב הנל משמע שגם אם פרה לא דאוריתא היא מצוה מדרבנן ולא כקריאת התורה רגילה (אחרת היה כונה סתמית לצאת בפרה כמו שיש בכל קריאת התורה) ודבריו תמוהים
ג. המשנה ברורה סבר שכל הקריאות הם חובה על כל יחיד (קמו סקג)
אבל ברור שהלכה למעשה לא צריך להשלים (וגם בזכור)
ג. להמשך העשרת הידע, אין ראיה מהמ"ב הנ"ל (קמו ס"ג). בפרט שהוא סותר משנתו לכאורה ממקום אחר (סי' קלה). ראה בטור 254.
המשנ"ב קל"ה מסביר את זה שלא חלה עליו חובה בגלל שהוא לא יכול ללכת לביהמד לענ"ד זה דוקא יותר מסתדר עם הדיעה של חובת יחיד (לפי חובת רבים זה קשור לזה שהוא לא הלך גם אם הוא יכול ללכת)
הביה"ל (קמו דה ויש מתירין) באמת היה יכול להקשות גם לפי הדעה של חובת רבים (לפחות על תוס') אבל לשונו הוא
הא על כל איש ואיש מוטל החיוב דתקנת עזרא
לגבי הראיה שהבאתי מקמו ג ברור שגם לפי הצד של חובת ציבור אסור לאדם לברוח סתם אבל מסתבר שלצורך גדול מותר וכמדומה שזה בסדר גם מבחינת לוגיקה תועלתנית לתת פטור במקרה הצורך
אגב מי שיעין בתשבץ ג צח יראה שדבריו (המובאים בביה"ל) לא כל כך מתאימים להנחות של המשנב (שמותר לצאת רק לצורך גדול למי ששמע כבר קריה"ת)
תוך כדי העיון שמתי לב שהרעיון של המשנ"ב לגבי פרשת פרה נמצא גם בסימן קמו סקיג
ישכ על ההפניה לטור 254 ראיתי שהרב מציין לשיטתו בזה ולא ידעתי איפוה היא
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer