קרטל של מדינות לתיאום מס
קרטל של חברות לתיאום מחיר כדי להימנע מתחרות על הלקוחות שתביא לירידת מחירים הוא בדרך כלל לא חוקי. בפשטות החוק הזה מתעדף את רווחת כלל האזרחים יותר מאשר רווחת בעלי החברות, מס פסיבי על העשירים. בהקשר אקטואלי, מה לגבי קרטל בין מדינות לתיאום שיעורי מס כדי להימנע מתחרות על החברות והאזרחים שתביא לירידת שיעורי מס?
השאלה רק מהפן "המוסרי" בלי שום שיקולים כלכליים וכל מיני תוצאות נלוות מסדר שני והלאה. נניח שבאמת כל ההשפעה של קרטל חברות לתיאום מחיר הוא מחירים גבוהים יותר לצרכן, וכל ההשפעה של קרטל בין מדינות לתיאום מס הוא מס גבוה יותר על החברה שבסופו של דבר יתגלגל למס גבוה יותר על בעלי החברה היחסית עשירים. האם אכן לא ראוי למדינות לעשות קרטל?
מצד אחד יש כאן לכאורה בעיה של עקביות, מצד שני (וכך אני חושב במחשבה ראשונה; קופנהגן הסימטריקן הקטגורי אייכה) אפשר לומר שבדיוק אותם שיקולים שמכוחם מונעים קרטל בין חברות הם הם השיקולים שמכוחם ראוי לעשות קרטל בין מדינות.
אתה מניח שמעבר לבעיה החוקית יש גם בעיה מוסרית בקרטל בין חברות. אני לא חושב כך.
כלומר אין בעיה מצד חוסר העקביות שמצד אחד אוסרים על חברות להתקרטל ומצד שני מנסים לעשות קרטל כנגדן?
התכוונתי לומר שאין בעיה מוסרית ביצירת קרטל, לא בין חברות ולא בין מדינות. השאלה האם חוסר עקביות הוא בעייתי, אני נוטה לחשוב שלא. לגוף מחוקק מותר לנקוט פעולה כזאת (זה לא בלתי מוסרי) ומותר גם לא לנקוט אותה. אם יש גוף (כמו מדינה) שמחליט לנקוט אותה זה לא מחייב גופים אחרים (האו"ם?) לעשות זאת, בפרט שאין גוף שאחראי על כלל המדינות.
ואם זה אותו גוף מדינתי עצמו – מדינה (ארה"ב למשל) מכריזה שתטיל סנקציות על כל מדינה אחרת שתוריד את המס משיעור מינימלי מסויים, אף שבתוך המדינה עצמה יש איסור על הקמת קרטלים.
לא רואה הבדל. יש שיקולים לטובת איסור קרטלים, ומותר למדינה אאו לכל גוף או אדם אחר לעשות אותם לפי העניין. אם נראה להם שראוי לאסור קרטלים בין חברות לטובת המדינה אז זה מה שעליהם להחליט. ואם בו בזמן נראה להם שראוי ליצור קרטל מדינות לטובת המדינה אז זה מה שעליהם לעשות. הדאגה לשאר המדינות אינה תפקיד שלהן אלא של גוף שמנהל את כלל המדינות (ואין כזה).
תודה
קופנהגן, אם אתה רואה את זה – תוכל לחוות את דעתך בנושא?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer