שאלה על גיוס חרדים

זו לא הגזמה פרועה להגדיר חרדים כרשעים?
אנחנו לא מתנהלים כך ממניעים אנוכיים אלא מאידיאולוגיה של רצון לעשות את הדבר הנכון. אפשר להתווכח עם האידיאולוגיה הזו ולי עצמי יש לא מעט תהיות עליה, אבל המניע הוא ללא ספק חיובי ולא סתם רוע לב.

רשעים לכל דבר ועניין. כתבתי לא פעם שאני מדבר על ההתנהלות הציבורית החרדית. הפרטים זה עניין אחר. רבים מהם תינוקות שנשבו.

יצחק האידאולוגיות היחידות שחרדים מקדמים זה ניצול ובערות

יצחק,
הטיעון שלך נגד חרדים לא מחזיק מים.
הם הרי בכלל לא נהנים מהשמירה של צה"ל. התורה שומרת עליהם.
אם לא היה את שאר הציבור, לא היה צבא. הם היו לומדים וחמאס היו נשרפים מאש התורה. לכן גם הם גם לא הולכים לעבוד. ה' משלם להם, החילונים הם רק השליח.
לכן גם לא הולכים לרופא, או זזים כשאוטו דוהר לכיוונך, או אוכלים. כל מה שצריך זה אמונה וביטחון.

סתם… לא כל החרדים כאלה, אני סתם מכליל. יש איזה מיליון שמתנהלים בדרך הטבע רח"ל, אבל צבא זה קשה וכסף זה כיף.

אתם באמת ובתמים חושבים שהחרדים לא מתגייסים מטעמי נוחות ולא מטעמים אידיאולוגיים?

נ.ב. הייתי שמח לקבלמכם תשובה על שאלתי. אינני מבין למה כולם כועסים על החרדים ומגדפים אותם, במקום להודיע להם שהם צריכים להסתדר בכוחות עצמם ובזה מסתיים הסיפור. הרי אין לחרדים יכולת לכפות את השאר להגן עליהם בחינם…

יצחק,
איך בדיוק לא תגן על החרדים. נגדיר את בני ברק כשטח פתוח בכיפת ברזל?

אנחנו לא חירשים, ושומעים היטב את ה"אידאולגיה" מאחורי ההשתמטות. אממה, האידאולוגיה בנויה משלל סיבות שחלקן חזק וחלקן חלש מאוד, אשר נטענות בנשימה אחת. ואם תפיל תירוץ אחד תמיד יצוץ תירוץ נוסף. מה שמביא לתחושה (או יותר נכון, מסקנה) שמדובר בטענות אד הוק.
יש טענה אחת צרכזית שהיא אכן לא אד הוק, והיא הפחד מחילון. הציבור החרדי נוהג כך לא רק בסוגיה הזו וזה אכן אמין. אבל… ניתן לראות בקלות שגם אם תפריך את הבעיה הזו, המוטיבציות לשאת בנטל רחוקות מלהתקיים. אז כן… מאחורי הכל עומדת פשוט עצלות. ושלא תבין לא נכון, אני לא שופט את האינדיבידואל. זה קשה מאוד לתת את מיטב שנותיך על ערך שלא גדלת עליו ואפילו גדלת נגדו. מה גם שיש לזה תשלום חברתי לא מבוטל. אבל אני גם לא שופט קניבל פראי בערבות אפריקה.
נ.ב. שוחחתי ארוכות עם בני ברקי שחושב שעל החרדים להתגייס. צופר לאות תמיכה בהפגנות בקוקה קולה. מטיף על כך לכל שומע. ו… מתבייש שהוא עצמו לא מתגייס, הוא מרגיש צבוע, אבל חולשת הרצון גדולה (נשוי עם ילדים וקריירה, והוא עצמו אמר: "גם למילואימניקים יש משפחה וקריירה, זה לא תירוץ"… אני מתרץ בשבילו, אבל אין זה המקום). לא רק שאני לא שופט אותו, אני גם מעריך אותו פוזיטיבית. אני לא חושב שהייתי מתנהג שונה ממנו בהינתן הנסיבות. ועדיין אני חושב שהוא נוהג לא בסדר. לא סותר.

אגב. זה כמובן לא התחיל בתור עצלות. פעם עוד היו אידאולוגים אמיתיים והסיטואציה בצה"ל גם הייתה שונה.

הדור החרדי הנוכחי כבר מזמן ציוני ימני קיצוני. ומה שנשאר זה עצלות מובנת: גדלנו ככה. עד היום לא התגייסנו, כל האחים הגדולים לא התגייסו. צבא זה פיכסה. למה להתגייס?

ניסוי מחשבתי:
הר' דב לנדא מכנס את כל בני הישיבות באצטדיון טדי ומודיע על חטיבה חרדית חדשה שהוא חותם עליה ומכריז על גיוס כללי. האם יבוא הסוף להשתמטות? הלוואי. הר' לנדא יועבר לבית אבות מיידית. גם אם הייתה פעם אידאולוגיה. עכשיו כבר המצב נח מדי בשביל להשתנות. סה טו.