שימוש באינטואיציה למול בעיית הרוע

הוא לא בא מהקב"ה??? אז למה חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה??

ישעיהו מה פס' ז "יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע – אני ה' עושה כל אלה."

לשואל הנכבד חיים,
עיין במפרשים על המשנה והתנ"ך. וברמב"ם. ואכמ"ל.

הכל בא ממנו, כי הוא ברא את עולם. אבל הוא לא עושה רע לאף אחד. הרע יוצא מחוקי הטבע באופן בלתי נמנע.

שלום הרב איך אתה מבין את האמירה של רבי עקיבא שאומר "שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד"

לא כהטבה גשמית כאן בעולם הזה כמובן שהרי אין שכר פה לדידך אלא בכיוון הזה :
הכוונה של ר׳ עקיבא הוא
רע שיהיה לו תוצאה הטבה רוחנית ככה יהיה לו משמעות כל שהיא לפחות ,אחרת זה אומר שאין
תכלית ליסורים אלא כולנו נתונים לגורל חס וחלילה
וזה לא יהיה הוגן מצידו של הקב"ה

זה מוביל בהכרח לחוסר אמונה (לפחות לקושי לשאת היסורים) לא ,?

תודה על התשובה

עדיין אפשר לשאול למה הקב״ה לא מתערב לפעמים במציאות על מנת למנוע אסונות. הרי אין חיוב כלפיו שלא יתערב.

עדיאל,
ראשית, איני חייב לקבל את מה שאמר ר"ע. חז"ל קיבלו סמכות בתחום ההלכה, אבל בהבנת העולם הם אמרו מה שהבינו וזה לא מחייב.
שנית, גם לשיטתי כל מה שהקב"ה עשה הוא לטוב. הוא ברא את חוקי הטבע וזה לטוב. אבל אי אפשר להימנע מהסבל שמגיע מדי פעם בעטיים.
שלישית, גם אם מקבלים שכל מה שהקב"ה עושה הוא לטובה, הרי שרוב הדברים לא הוא עושה אלא הטבע.
אגב, להבנתי מדובר בהטבה גשמית לגמרי. הקב"ה עשה את העולם הזה הכי טוב עבורנו שאפשר.

חיים,
אכן, אפשר לשאול וגם על כך עניתי. אם הוא היה מתערב כדי למנוע רוע טבעי, אזי לא הייתה בחירה, ולןכ לא הייתה משמעות גם לטוב שאנחנו עושים (כי אין לנו ברירה אחרת). ואם הוא היה מתערב ברוע הטבעי אז לא היו כאן חוקי טבע. ניתן כמובן לשאול מדוע הוא לא מתערב במצבים שבהם הרוע גדול מאד, ועל כך אומר שאיני רואה היכן יכול לעבור הקו. מעבר לזה, גם רוע לאדם פרטי הוא בדיוק כמו רוע גדול כמו צונאמי או שואה. מבחינת האדם שסובל אין הבדל אם יש עוד מיליון כמותו.

מבחינת האדם הפרטי באמת אין הבדל אם יש עוד סובלים. אבל מבחינת ה״צדק הקוסמי״ בהחלט יש הבדל. אני לא יודע היכן עובר הקו, אבל יש לי תחושה מאוד חזקה שבאסונות כמו צונאמי היתה אמורה להיות התערבות.

ממש קל –
הנה, אני יכול לעשות עולם שבו אין מחלות, אין צונאמי ואין רעידות אדמה והרי געש (או שיש אבל הם נותנים התראה יפה לפני הגעתם). עולם כזה יהיה מסור בידי האדם ובחירתו, ואז כל רוע שיתקיים – ינבע מהאדם. וככה ה' יוכל לעזוב את הארץ בשקט, ולא להביא אסונות טבע אלא כשיש לו דחף בלתי נשלט ל"התערבות ספורדית".

נראה לי קשה לטעון שהעולם כפי שהוא הוא "טוב" במובן של האינטואיציה שלנו, ולתרץ את הסתירה בזה ש"כנראה אין מודל מוצלח יותר", למרות שקל מאד אינטואיטיבית להציע כזה.

לא חושב שנטל הראיה על המקשן, אלא דווקא על התרצן להסביר למה עולם משופר (למשל כמו זה שהצעתי, כנראה אפשר לחדד את זה) לא יעשה את העבודה באותה מידה.

אכן קליל. יש לי עוד כמה הצעות קלילות לפתרון כל בעיות היקום:
1. לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטינאי: שכולם יסכימו להתפשר ואז הכל יסתדר.
2. לפתרון בעיות החינוך בבתי הספר: שכולם יתנהגו יפה וילמדו מצוין, ואז הכל יסתדר.
אלו אכן אופציות קלילות, אבל לא הייתי מעלה בדעתי לקרוא להן "הצעות". אתה מציע מה יהיה אבל לא מציע איך לעשות זאת.
ולענייננו, במטותא מינך, הצג כאן מערכת של חוקי פיזיקה, כימיה וביולוגיה קשיחים, שיניבו בדיוק את ההתנהגות הטבעית של העולם שלנו כפי שהוא כיום, רק בלי המרכיבים הרעים (הסבל והכאב והצרות). אם תציע משהו קליל, או אפילו לא קליל, בכיוון הזה, ניתן לראות בכך הצעה.
בהצלחה,

"שיניבו בדיוק את ההתנהגות הטבעית של העולם שלנו…" – מה ההצדקה תמת-הלב להטמנת המוקש הזה? כדי לנטרל את המרכיבים הרעים בעולם משתלם בהחלט לשנות גם חלק מההתנהגות הטבעית של העולם בסביבה נקובה של המרכיבים הרעים.

זה מה שאתה מחליט. כשאדע למה נקבעו כך חוקי הטבע אוכל לשאול למה לא לשנותם.
מה עוד שגם את זה לא הוכחת, ששינוי קטן של החוקים יכול להעלים את כל האספקטים הבעייתיים בלי ליצור בעיות אחרות.

א. "כשאדע למה נקבעו כך חוקי הטבע אוכל לשאול למה לא לשנותם". אם הבנתי נכון אז הרשה לי לנסח את זה מחדש: "לקב"ה יש כנראה מטרות אחרות שיותר חשובות לו מאשר זוטות כמו צונאמי ומלנומה, ובחוסר ידיעתי כקרוץ חומר אני סומך עליו ששקל והחליט בצורה סבירה". הניסוח נאמן למקור?

ב. אפשר גם לשנות הרבה חוקים. וגם להוסיף עוד שש מאות ריבוא אפיציקלים (זה יש ליישב לענ"ד הרטושה שהקב"ה לא רצה להכביד על הסטודנטים העמלנים לפיזיקה). אבל אכן לא הוכחתי ואין לי הוכחה לעניין.

אני חושב שיש לך הערכת יתר לקשיחות.
מה רע בחוקי טבע כמו שלנו לגמרי, רק שיש להם יוצאי דופן – למשל הצטברות יתר של אנרגיה קינטית על גלים באוקיינוס השקט נעלמת לפני שנוצר צונאמי (שימור האנרגיה? אפשר לוותר עליו מקומית); עוד למשל – לא רואה שום צורך במחלות. תן לי חוקי ביולוגיה קשיחים שבהם פרזיטיות או טריפה לא משתלמות אבולוציונית, וכל חומר מזין הוא בהכרח דומם או צומח (חוק טבע – כל יצור מעל רמת מודעות X – כזו שתעשה את הריגתו לא מוסרית – מפריש רעלן שעושה אותו בלתי אכיל). ככה תחסוך את כל הרע הטבעי שבו אינספור יצורים חיים ובעלי רגשות ומודעות סובלים סתם.
חוקים כאלה לא ימנעו טכנולוגיה וקדמה (בהנחה שיש בהן ערך) וגם לא מוסר ודת – להיפך, אני ארגיש הרבה יותר אחראי למעשי אם אדע שהטוב והרע בעולם עומדים עליהם.

והעובדה שכל בני האדם שואלים באופן אינטואיטיבי "למה" על כל רעות העולם, מעידה שלפחות אינטואיטיבית – ברור לנו שאפשר יותר טוב. לכן איני מבין למה נטל הראיה מוטל לדעתך על מי שטוען זאת, ולא על מי שטוען שהאל טוב.
לכל היותר אתה יכול לומר שכנראה שיש לו מטרות שעולות בחשיבותן על הטבה לעולם ולשוכניו. ואם אתה חושב שהוא טוב כמו שהוא – אז אני מתקשה מאד להבין מה מכילה האינטואיציה המוסרית שלך (למשל מה אתה היית עושה בעולם שתברא).

כפי שכתבתי, הנושאים הללו כבר נדונו גם כאן וביתר פירוט בספר השני בטרילוגיה. איני רואה טעם להיכנס לזה שוב. ככלל אומר שאתה נכנס שוב להנחות שאין לך דרך לבסס. אתה שואל מה רע בחוקים לא קשיחים. ראשית, כנראה הקב"ה רוצה את זה, אחרת לא היה עושה זאת. מעבר לזה, אפשר לשער שאם הם לא היו קשיחים אנחנו לא יכולנו לחיות כאן בעולם (כי אין דרך לדעת מה יקרה ומה ייצא מכל פעולה או אירוע). אבל זהו, מיציתי.