שכינת אסתר

שלו' וברכה לכת"ר שליט"א, מבואר בגמרא (מגילה יד, ב), שאסתר היתה אחת מהשבע נביאות, שנאמר (אסתר הף א) 'ותלבש אסתר מלכות' שלבשתה רוח הקודש. וצ"ב, הא מבואר במועד קטן (כה, א) [לפירוש ב' ברש"י ד"ה שהיה, וכן ביאר רש"י ביחזקאל (א, ג)], שאין השכינה שורה על נביא בחוץ לארץ אלא אם כן שרתה עליו קודם בארץ ישראל. וא"כ האיך שרתה שכינה על אסתר להיכלל בשבע נביאות מאחר שלא מצינו שנתנבאה קודם לכן בארץ ישראל. [ובשלמא משרה ומרים שגם הם נתנבאו בחוץ לארץ, לא קשה, שכן זהו עד שלא נבחרה ארץ ישראל, כמבואר בתנחומא פרשת בא (סי' ה) שמשנבחרה ארץ ישראל לא כשרו שאר ארצות לדיבור, אבל מאסתר קשה].  
 
עוד חשבתי לדון בלבי אי בימות המשיח יהיה נוהג תענית אסתר, או שיתבטל. ובהקדם, הנה הרמב"ם (פ"ה מהל' תעניות ה"ט) כתב: כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח, ע"כ. משמע, שכל הצומות בטלים, ולכאורה תענית אסתר בכללם. אולם מאידך י"ל, דאף שכל התעניות שנתקנו מפני הצרות שאירעו בהן יהפכו לששון ולשמחה, אבל תענית אסתר ענינה קשור עם יום הפורים, וכיון שיום הפורים אינו בטל, כמו"כ י"ל דתענית אסתר לא תיבטל, שהיא מסדר היו"ט של פורים. וכה כתב הרמב"ם בענין הפורים (פ"ב מה'ל מגילה הי"ח): ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר (ישעיהו סה, טז) 'כי נשכחו הצרות הראשונות כי נסתרו מעיני', ימי הפורים לא יתבטלו, שנאמר (אסתר ט, כח) 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם', עכ"ל. ויש לדון בלשון הרמב"ם, מהא דפתח דבריו 'ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל' וכו' ואמר שעכ"ז ימי הפורים לא יעברו, משמע שלענין ימי הפורים, גם הקשור ל'זכרון הצרות' לא יתבטל, שכן כל זה נכלל בהא דימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים. ולפ"ז לכא' ה"ה תענית אסתר נמי לא תתבטל, ויל"ע. [ראה לשון הר"ן (תענית דף ז ע"א מדפי הרי"ף) בשם הראב"ד: י"ג [אדר] אינו דומה לשאר תעניות, דזכרון הוא לנס שנעשה בו וכו', ע"כ. עוד ראה פי' ראב"ע (אסתר ט, לא); ולשון הרמב"ם (פ"ה מהל' תעניות ה"ה), ודו"ק].