בן לא דתי

כמובן. התכוונתי לשאול על הנושא בכללותו דרך זה.
לדוגמא, האם האבא צריך לדחוף אותו להתחתן או לאידך אפילו לנסות למנוע ממנו מבחינה הלכתית?
כלומר השאלה היא האם עצם החתונה היא מצווה ודבר חיובי גם אם ברור ההשלכות ההלכתיות הבעיתיות שהיא תביא, או שלא.

זו שאלה רוחבית יותר מכמה אספקטים. כמו האם מבחינה תורנית חיים כשלעצמם גם בלי קיום מצוות הם חיוביים וקיום מצווה (של ונשמרתם ושלא להתאבד.. וכו) אלא שיש בהם חסרונות של קיום מצוות פרטיות, או שהלכתית אם בן אדם לא מקיים מצוות ועובר על עבירות שדינן כרת עקרונית עדיף שלא יחיה ואם היה בית דין וכו זה כבר היה קורה אבל מהותית זה כך..
אשמח מאד לתשובה עם מקורות הלכתיים כמובן ותודה על כל פועלך

גם אם היה בית דין וכו'. זה לא היה כבר קורה. נדיר שסנהדרין הייתה מוציאה להורג ולא על דברים כאלה. ואתה יודע מה אומרים עליה במצב כזה. צא ולמד.

השאלה האם החיים את אמצעי למצוות או לא, נדונה בטור 421. שם הסברתי שלדעתי החיים הם ערך לעצמו.
אני חושב שצריך להבחין כאן בין בן הומו שנישואין שלו הם איסור בהכרח, ושם לא הייתי דוחף אותו להתחתן (אם כי לא מתנגד, כי מדובר באונס גמור), לבין נישואין של ילד חילוני ששם אין בהכרח איסורים. הוא יחליט אם ינהל אותם כדין או לא. זה כמו החובה להציל חיי חילוני, גם אם הנימוק לדחיית השבת היא "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", והרי הוא לא ישמור. גם שם החובה היא להציל את חייו ולאפשר לו לשמור שבתות הרבה. מה הוא יעשה עם זה, זו החלטה שלו. הוא הדין כאן.
מה עוד שנישואין יש להם תפקיד בחייו של אדם בלי קשר לשאלה האם הוא מנהל אותם כדין או לא. תא זוגי הוא חשוב חברתית וגם לבני הזוג עצמם.
אני לא מנפק מקורות לשאלות שאין להן מקורות ברורים, ובטח לא מקורות מחייבים. במצבים כאלה כל אחד עושה עם המקורות מה שליבו חפץ. כתבתי את דעתי, אז כעת יש לך מקור אחד לפחות.