אימוץ ילדים ע"י להטב"ים – שאלת המשך

שו"תקטגוריה: כלליאימוץ ילדים ע"י להטב"ים – שאלת המשך
פיל שאל לפני 7 שנים

בהמשך לשאלה שנשאלה בעניין:
לדעתי מה שעומד מאחורי ההתנגדות לאימוץ ילדים ע"י להטבי"ם, אלו (השאריות) של ערכי המשפחה המסורתיים.
ברור שמוסד המשפחה המסורתי בתהליך של שחיקה מתמדת וזהו קרב מאסף. אבל לא ברור לי מדוע זו 'שערורייה מוסרית ודומקרטית' להתנגד לתהליך הזה. האם מוסר שמעוניין להגן על ערכי המשפחה הוא לא 'מוסרי'? האם החלטה בעניין שיש לו משמעות ציבורית כמו קריטריונים לאימוץ שנועדה להגן על ערכים כאלו (ומשקפת רצון של חלק בעם) היא לא דמוקרטית?
למה?
נכון הדבר, שרוב המתנגדים לא מודים כלפי חוץ ואולי אף בינם לבין עצמם שזו המוטיבציה שלהם. תחת זו הם נתלים בנימוקים של 'טובת הילד', אבל הסתרת המניע האמתי נפוצה מאוד בדיונים ערכיים. נראה לי שכדי לדחות את העמדה יש צורך בהתמודדות עם המניעים האמתיים שעומדים מאחוריה ולא במס השפתיים שמעלים תומכיה. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 שנים

לא מסכים. אני מתמודד עם הטענות שטוענים ולא עם מה שחבוי בלב. מעבר לזה, מדינת ישראל לא מגינה בשום צורה על ערכי המשפחה. לדוגמה, היא לא אוסרת ניאוף שמאיים עוד הרבה יותר על ערכי המשפחה, והמעשה חמור בהרבה שכן הוא מעילה באמון ובחוזה שהתחייבו אליו (משא"כ בהומוסקסואליות). ובכלל, אם חלק (ניכר מאד) מהציבור חושב שגם משפחה כזאת היא בסדר אין זכות למנוע זאת מהם. הרי גם זו משפחה, אלא שלדעתך היא לא תקנית. אז מה? זוהי כפייה פסולה.

פיל הגיב לפני 7 שנים

תודה על התשובה,
אם יורשה לי להעיר על דבריך.
א. בנוגע לזה שמדינת ישראל לא מגנה בשום צורה על ערכי המשפחה. אין זה מדויק. ההתעקשות על גירושן לפי ההלכה שעדיין קיימת למרות הסבל הרב שנגרם לפעמים לשני הצדדים אינה אלא הגנה על ערכים כאלו. (רשמית זה במסגרת ההגנה על הסטטוס קוו, אבל שוב, לדעתי אי אפשר להתכחש לכך שההקפדה הדתית על ההלכות הללו מלכתחילה מכוונת גם או בעיקר לשמירה על ערכי משפחה.)
ב. אני לא בטוח שניאוף זו פגיעה חמורה יותר בערכי המשפחה. ניאוף הוא בעיקר שקר והפרת התחייבות. הנואף לא מציע אלטרנטיבה למוסד המשפחה ומלבד זאת הוא ממילא בדרך כלל זוכה לגינוי. ההומוסקסואלים, לעומת זאת, מקדמים אורח חיים שהוא אלטרנטיבה לאורח החיים המשפחתי המסורתי, ועוד גאים בכך. זה איום גדול בהרבה.
ג. אם חלק מהציבור חושב שזה תקני אין זכות למנוע זאת? גם כאן לא בטוח. תמיד יש חלקים בציבור שחושבים שדברים מסוימים תקניים אבל מדיניות ציבורית לא יכולה להתחשב בכולם. האם נסכים לחנך ילדים יתומים להשתמש בסמים קלים כי חלק מהאוכלוסייה חושבים שזה תקין? יש כאן שאלה של איזון כמובן. אך אני מאמין שההשלכות של מוסד המשפחה החדש על ערכינו גרועות מהשלכות של שימוש בסמים קלים.
אני מאמין שהעמדה שלך נובעת מזה שאתה סבור מראש שאין בעיה מוסרית בהתנהגות כזו, ולכן לדעתך אין כאן אלא קיפוח שנובע משנאת השונה. מה שאני מנסה להצביע עליו הוא שיש כאן שאלה ערכית. וככזו, זכותו של רוב הציבור לקבוע מדיניות שמשקפת ערכים מסוימים. זו כפייה מוצדקת לחלוטין.

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

התפרצת לדלת פתוחה. אכן גם נישואין וגירושין לפי הלכה זו כפייה מקוממת לדעתי. נושא הסמים מביא נזק לחברה וזה תפקידה של מדינה למנוע. מדינה דמוקרטית לא אמורה לכפות צורות חיים על אזרחיה.
אני אכן לא חושב שהומוסקסואליות היא בעיה מוסרית, אבל אני כן רואה בה בעיה הלכתית-דתית. דברי לא נובעים מיחסי להומוסקסואליות אלא מיחסי למושג מדינה ולתפקידיה.
כאן לא מדובר על שנאת השונה אלא על כניעה ללחץ לא לגיטימי של דתיים (אולי אצל הדתיים זו שנאת השונה, ואכ"מ).

פיל הגיב לפני 7 שנים

שוב תודה על תגובתך,
הבעיה היא שעמדה מהסוג שאתה מגן עליה כאן מניחה שמושג כמו 'נזק' הוא מושג אובייקטיבי, בעוד שלמעשה שההחלטה מהו נזק, ובפרט ההחלטה אילו נזקים תפקידה של המדינה למנוע מאזרחיה אלו החלטות טעונות נורמטיבית, ומשקפות ערכים.
אוטופית אולי אפשר לדבר על מדינה שלא כופה שום ערך על אזרחיה. מעשית המדינה – כל מדינה עושה זאת כל הזמן. מנקודת מבטך הומוסקסואליות ונישואין על פי ההלכה הם טיפה בים של שערוריות מהסוג הזה ואין טעם להיטפל דווקא להם.
עדיין אני חושב שזה מקומם אותך דווקא בגלל שאתה לא רואה בהומוסקסואליות בעיה מוסרית, ולא בגלל יחסך למושג מדינה. עבור, אנשים כמוני שרואים בזה בעיה מוסרית, לגיטימי בהחלט לתבוע שהמדינה שבלאו הכי כופה כל הזמן ערכים, תכפה את הערכים הנכונים לשם שינוי.
בקיצור, הדיון האמתי כאן הוא לגבי המוסריות/אי המוסריות של התופעה, כל השאר, ובכלל זה תפקידיה של המדינה, אינו ממין העניין.

השאר תגובה

Back to top button