“הליכודניקים החדשים” – מבט נוסף על כשלי ייצוג (טור 85)

בס”ד אקדים שאני דווקא מאד אוהב לומר “אמרתי לכם”. בטור 11 הסברתי את תופעת “הסוס הטרויאני” בפוליטיקה שלנו, כאשר קבוצת אנשים בעלי תפיסות עולם X מתפקדים למפלגה שדוגלת בתפיסות Y במטרה להצביע בפריימריז שלה ולשנות את אופייה והתנהלותה. ראינו שם את הבעייתיות בתופעה הזאת, את הקושי להתמודד עמה ואת הדרכים שבכל זאת ניתן לעשות זאת. המשיכו לקרוא »

עדי מדינה: מבט עגום על ההלכה ורבני זמננו (טור 84)

בס”ד בימים האחרונים בעקבות פרשיות נתניהו השונות ועדי המדינה (כמו ארי הרו, גנור ועוד) עולה על הפרק סוגיית הנוהל של עדי מדינה. זו שאלה חשובה וכמובן עסקו בה רבים וטובים. לעתים בלי עד מדינה לא תוכל להעמיד לדין את גדולי הפושעים ושווה להצליח בזה גם במחיר ויתורים כלשהם לעד. מאידך, באמת נראה שלעתים עושים שימוש המשיכו לקרוא »

מבט על משמעותו של החורבן: התנהלות על פי כללים (טור 83)

בס”ד בתשעה באב חרב הבית וגם נשברו הלוחות [כפי שהעירו בתגובות, טעיתי כאן. זה היה בי”ז בתמוז. נא להתעלם]. בשני המקרים הקדושה הושמדה ונותרנו בעולם של חולין. כפי שאטען כאן, בעולם הקדשים, כלומר בבית המקדש, שורר משהו קמאי שמעבר לכללים. וכשהוא נשבר חזרנו לעולם עם כללים. חשבתי לנצל את ההזדמנות ולדבר קצת על המגבלות של המשיכו לקרוא »

למה למצוינות יש אצלנו שם רע? פוסט לעילוי נשמתה של מפלגת העבודה (טור 82)

בס”ד הפריימריז למפלגת העבודה שנערכו בשבוע שעבר עוררו בי מחשבות עגומות משהו. מפלגה שולית למדיי שמעמדה העכשווי ירוד ואין לה סיכוי ממשי בעתיד הנראה לעין לקבל את הגה השלטון לידיה מקבלת סיקור עיתונאי בגל פתוח כאילו היו כאן בחירות לנשיאות ארה”ב או דיווח בזמן אמיתי על מלחמת העולם השלישית. אפשר היה להתרשם שהשאלה האם אבי המשיכו לקרוא »

“אדם בתוך עצמו הוא גר”? (טור 81)

בס”ד לפני כמה ימים שמעתי ברדיו את שירו של שלום חנוך, “אדם בתוך עצמו הוא גר”, ומשום מה התחלתי לשים לב למילים. ראיתי שהן מעוררות בי מחשבות פילוסופיות. אני כמובן לא מתחייב שחנוך אכן התכוון לכל זה, אבל כידוע עגנון כבר הפנה את הקוראים שחיפשו את משמעות סיפוריו לקורצווייל. אז אני ארשה לעצמי להיות כאן המשיכו לקרוא »

מתווה הכותל וחוק הגיור: מבט נוסף על כפילות נורמטיבית (טור 80)

בס”ד   בימים האחרונים הממשלה קיבלה שתי החלטות שמעוררות כעס גדול בארץ ובעולם: היא ביטלה את מתווה הכותל (שמטרתו לאפשר תפילה סבירה של אנשים שמעוניינים בסטנדרטים לא אורתודוקסיים, כמו אלה שלא רוצים הפרדה בין נשים וגברים, או נשים שרוצות להניח תפילין או להתעטף בטלית) שהיא עצמה החליטה עליו, וחוק הגיור שנותן את המונופול בתחום זה המשיכו לקרוא »

רוב בבית דין ובכלל (טור 79)

בס”ד בטורים 66 ו-69 עסקתי בהליכה אחר הרוב (בראשון השאלה היתה האם הרוב קובע ובשני האם הרוב צודק). ראינו שם שבניגוד לרוב דמוקרטי שיסודו בזכות האזרח להשפיע על גורלו, רוב בבית דין מיועד להתקרב ככל האפשר לאמת. בטור הזה אשוב לעסוק בשתי השאלות הללו, בראשונה מן ההיבט ההלכתי ובשנייה שוב מן ההיבט ההסתברותי. השאלה הראשונה המשיכו לקרוא »

עוד על התפילה (טור 78)

בס”ד הפוסט הקודם שעסק בתפילה, בבית הכנסת ובתופעת העלונים, עורר דיון ער ומרובה תגובות. הדברים חידדו אצלי כמה נקודות והבהירו לי שחלק מדבריי וממטרותיהם לא הובן וגם עזר לי לגבש עמדה יותר מחודדת. לכן החלטתי להמשיך את הדיון בפוסט נוסף. זהירות, יש טוויסט בעלילה. שאלת העלונים לא אעסוק כאן בתופעת העלונים. גם בפוסט הקודם היא המשיכו לקרוא »

בית הכנסת כזירת הטפה לקהל שבוי: מבט נוסף על התפילה (טור 77)

בס”ד אני משליך עליכם פוסט נוסף תוך יומיים, מפני שבתפילת שחרית בשבת האחרונה, תוך כדי קריאה של ספרו המונומנטלי של קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה (עוד מפעל תרגום מופתי של מכון שלם, תודה להם שוב ושוב על מילוי שהותי בביהכ”נ בתוכן אינטלקטואלי מענג), חלפו בי, ולא בפעם הראשונה, מחשבות על בית הכנסת בכלל, ועל מה המשיכו לקרוא »

מבטים סותרים או משלימים? (טור 76)

בס”ד אחרי המנוחה שקיבלתי בעקבות הפוסט האחרון (שבעוונותיי לא היה אקטואלי אלא עסק בנושאים חשובים באמת, ולכן זכה לתגובה אחת במקום מעל 200 בפוסט הקודם), ראיתי כי טוב והחלטתי להמשיך את המנוחה ולקיים בי מקרא שכתוב “וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד”. לפני זמן מה התפרסם מקרה המשיכו לקרוא »