בס”ד הבוקר (יום ו) קראתי את טורו של הרב דניאל סגרון (דומני שהוא נהג פעם להתפלמס ולכעוס עליי מאד באתרא הדין) על חשבון הנפש שאמורה לעשות החברה הדתית-לאומית אחרי נפילתו של בנט והתפרקות מפלגת ימינה. בתמצית, טענתו היא ששורש הבעיה הוא המקף בין הדתי ללאומי. הוא מסביר שאין ללאומיות (הדתית) סיכוי אלא אם היא נסמכת …
בס”ד הבוקר (יום ד) התבשרנו על פטירתו של פרופ’ דוד הלבני וייס, מחוקרי התלמוד הידועים והבולטים בדורות האחרונים. למרות שלא עסקתי במשנתו ובכלל איני עוסק במחקר אקדמי של התלמוד (וגם לא מאד מעריך את התחום הזה), חשבתי שמן הראוי להקדיש לו כמה מילים. רקע כללי הלבני נולד ברוסיה הקרפטית בשנת 1927, למד אצל סבו בסיגט …
בעקבות הטור הקודם שעסק בליברליזם שפוי מול פרוגרסיביות, חשבתי להוסיף עוד טור שמתבונן בצורה דומה על גזענות. הטריגר היה סיפור משעשע (ראו גם כאן) על תחרות הסיפור הקצר של ארגון להב”ה (עמותה בעלת מטרות ספרותיות ואמנותיות מופשטות. חלק מתופעת הניו אייג’), שקראתי לפני כמה ימים. לאחר מכן חשבתי שאולי הכתבה הזאת היא עצמה הסיפור הזוכה …
בס”ד לפעמים יש לי תחושה שמדינת ישראל מתנהגת כמו איראן. השתלטות של גורמים דתיים פנאטיים שתקועים בימי הביניים והצלחתם בכפיית ערכיהם המעוותים על כלל הציבור מדאיגה אותי לא פעם. אבל אז אני צובט את עצמי ושם את הדברים בפרופורציה. זה לא נכון אובייקטיבית. יש החלטות ופעולות בעייתיות מאד, אבל זו אינה איראן. זו פרימיטיביות וכוחנות, …
האם איראן זה כאן? על פרוגרסיביות וליברליזם שפוי (טור 483) לקריאה »
בס”ד בטור הקודם עסקתי בתפקידן של הנפקא מינות בחשיבה התלמודית. נקודת המוצא לדיון הייתה היחס בין הלימוד לבין השלכותיו המעשיות (שנדון בטור 479). בטור הזה ארצה לגעת בנקודה משיקה, והיא מדוע התלמוד מעדיף להציג את הדיונים והעקרונות שלו דרך מקרים מעשיים ולא דרך עקרונות תיאורטיים כלליים. במינוח משפטי זוהי שאלת הקזואיסטיות של התלמוד. השאלה במאמרי …
בס”ד בטור 479 עסקתי במטרתו של לימוד תורה, וביחס בין הלימוד לפסיקת ההלכה. טענתי שם שמחד הלימוד אינו רק אמצעי לדעת מה לעשות (כלומר מכשירי מצווה לקיום), ומאידך לימוד מסתיים במסקנה מעשית. טענתי הייתה שהדרישה שהלימוד יהיה מסקני לא אומרת שהוא אמצעי לקיום אלא שזו צורתו הנכונה של הלימוד: לימוד נכון צריך להסתיים בהשלכות מעשיות. …
בס”ד בהתחלה תכננתי לכתוב טור על הפילוסופיה ומשמעותה, כתגובה למאמר של ידידי פרופ’ משה קופל שאיקלע לידיי. מהר מאד ראיתי שהוויכוח הזה לא נוגע רק לפילוסופיה אלא לגישות שונות לחיים בוודאי לאמונה. בעצם הגעתי למסקנה שיש כאן גריסה שונה של אורתודוקסיה מודרנית, ובמובן הזה יש כאן המשך לסדרת הטורים שהסתיימה זה עתה (475 – 478). …
האם הפילוסופיה כה משעממת, ומה לזה ולאורתודוקסיה מודרנית? (טור 480) לקריאה »
בס”ד לכבוד חג השבועות המתקרב אעניש אתכם בטור נוסף השבוע, והפעם שתי הערות על תלמוד תורה. מדובר בדברים שכבר כתבתי עליהם בעבר, אבל החלטתי לאסוף ולארגן אותם לקראת החג ש”כולו לכם”. הטור מחולק לשני חלקים: א. מטרת הלימוד. ב. בין תלמוד תורה למצוות תלמוד תורה. בסוף אנסה גם לחבר ביניהם. א. מטרת הלימוד עמל …
בס”ד בשלושת הטורים הקודמים הצגתי מפה די מפורטת של מצבים ומכניזמים של שינוי הלכתי ומיינתי את טיעוני השינוי וההתנגדות לסוגיהם. בטור האחרון הצעתי אפיונים לאורתודוקסיה מודרנית, והנגדתי אותה בעיקר לשמרנות לא מודרנית. הסברתי בסוף הטור שמתבקשת כעת השאלה ההפוכה: האם יש כאן שיטה שמרנית, או שמא רק ניסחתי מחדש את עקרונות הרפורמה. כדי לענות על …
מהי אורתודוקסיה מודרנית: מה בינה לבין רפורמה? (טור 478) לקריאה »