בס”ד כמה פעמים בעבר כבר עסקתי כאן ברגשות ובמשמעותם הערכית והדתית. נושא משיק, אך לא זהה, הוא משמעותה של החוויה, וגם זה הן במישור הערכי והן בזה הדתי. נשאלתי על כך לא מזמן באתר, ועניתי שכבר טיפלתי בנושא לא פעם. אך אחרי מחשבה נוספת התברר לי שאמנם עסקתי ברגש אך לא בחוויה. בטור הזה אנסה …
בס”ד בטור הזה ברצוני להשתמש במימרא נפוצה שעברה מבלי משים (?) היפוך משמעות, ולהתבונן דרכה על מצב המערכת המשפטית והחברה בישראל כיום. הכיוון המקורי של הארנק והחרב: המילטון ופרידמן פרופ’ דניאל פרידמן (משפטים, אוני’ תל אביב), שר המשפטים לשעבר, ידוע כמתנגד חריף לאימפריאליזם השיפוטי של אהרון ברק וממשיכיו (הוא עוד אחד עם אג’נדה, כמו רות …
הארנק והחרב – מבט על מצבה של מערכת המשפט והחברה בישראל (טור 258) לקריאה »
בס”ד כאשר מתגלעת מחלוקת בין הדיינים בבית הדין, הכלל הוא “אחרי רבים להטות”. דעתם של רוב הדיינים קובעת את פסק הדין. כבר בעבר עמדתי על כך שבפשטות מטרת הרוב בבי”ד היא לברר את האמת העובדתית וההלכתית,[1] כפי שכותב החינוך במצווה עח: ובחירת רוב זה לפי הדומה הוא בששני הכיתות החולקות יודעות בחכמת התורה בשוה, שאין …
בס”ד אם תרשו לי לחזור על קלישאה פתטית שרווחת במחוזותינו: בימים אלו נפל דבר בישראל. הוחלט להגיש כתב אישום נגד ביבי, או, בלשונו הזהב של הנ”ל, לעשות פוטש נגד ראש ממשלה מכהן בכלים משפטיים. הדיון סביב הנושא הזה נגוע בלא מעט טעויות ואמוציות (=שני צדדים של אותה מטבע), ולכן חשבתי שמן הראוי לנצל את ההזדמנות …
בס”ד בטור 252 עמדתי על טעותו של פארפיט שהציע קריטריון של תוחלת בחישוב התועלת של צעד במסגרת של פעולה קולקטיבית. הסברתי שם שישנם מצבים שבהם התוחלת אינה הקריטריון הרלוונטי לקבלת החלטה. כאשר סטיית התקן גדולה (התוצאות מפוזרות מאד), או כאשר הסיכוי לקבל את הממוצע הוא אפסי אין טעם להעריך את שווי המשחק (הרווח הצפוי) לפי …
בס”ד בשני הטורים הקודמים תיארתי את מאמציהם של פארפיט וקגן למצוא בסיס תועלתני למוסר ולהגן עליו מפני האתגרים שמציבות בפניו דילמות של פעולות קולקטיביות. מסקנתי הייתה שאין דרך לעשות זאת, ובשורה התחתונה אם מאמינים שיש חובה מוסרית בהקשר קולקטיבי אין מנוס מאתיקה דאונטולוגית נוסח זו של קאנט והצו הקטגורי שלו. בגלל ההתעניינות הערה בשני הטורים …
מבט מתמטי על אתיקה תוצאתנית – הזווית ההלכתית (טור 254) לקריאה »
בס”ד בטור הקודם תיארתי את מאמציו של פארפיט למצוא בסיס תועלתני למוסר ולהגן עליו מפני האתגרים שמציבות בפניו דילמות של פעולות קולקטיביות. מסקנתי שם הייתה שלפחות במסגרת המודל של פארפיט אין דרך לעשות זאת. כעת אמשיך את המהלך לשלב הבא: טיעונו של קגן. קגן מאמרו של שלי קגן נכתב בעקבות הפרק הנ”ל בספרו של פארפיט. …
מבט מתמטי על אתיקה תוצאתנית – קגן והערימות (טור 253) לקריאה »
בס”ד בשלושת הטורים הקרובים ברצוני לגעת שוב בשאלת אופיו של המוסר (תוצאתנות מול דאונטולוגיה). אני אעשה זאת מן הזווית של סוגיית הפעולות הקולקטיביות. אני אעקוב באופן ביקורתי אחרי טיעונים שעולים בהקשר הזה, ואנסה גם להאיר מתוך כך קצת את המתודולוגיה והמסגרת הכללית של דיונים אתיים בפילוסופיה. בטור הזה אגע בדיונו של פארפיט שככל שאני יודע …
בס”ד בטורים 244, 247 ו-248 עסקתי בוויכוחים אתיים ופילוסופיים, ובמשמעותם לגבינו. בטור הזה בכוונתי לעסוק בוויכוחים על הגדרות. לכאורה זהו סוג אחר של ויכוח, אם בכלל, אך כפי שנראה במבט נוסף ייתכן שההבדל אינו כה גדול. דוגמאות כבר יצא לי לכתוב כמה פעמים על מהותם של ויכוחים כמו “מיהו יהודי”, “מהו מוסר”, מהו “מגדר”, מהם …
בס”ד בשבת לפני כמה שבועות למדנו בשיעור קטע מעין איה של הרב קוק שעורר בי הרהורים נוגים על כשל בניתוח היסטוריה של תרבות ושל רעיונות ועל דמגוגיה רווחת במחוזותינו. כאן ארצה להתמקד בכשל ובדמגוגיה. מרדות ומלקיות מדובר בקטע מהגמרא בברכות ז ע”א: ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר …