בס”ד בטור הזה, שמסיים את הסדרה, נעסוק בהערה מתודולוגית שעולה בכמה מהדיונים שעסקנו בהם בטורים האחרונים, ונביא לה כמה דוגמאות. מדובר בטיעון לולאתי, ובסוף הטור נראה שבחלק מהמופעים שלו ישנה הבעייתיות שכונתה בטור הקודם ‘הכשל האונטולוגי’. דוגמה ראשונה: ראיית הר”ש שקופ לגבי ספק פסיק רישא ממכבדות של תמרה ר”ש שקופ בספרו שערי ישר, ש”ג פכ”ו, …
בס”ד בטורים הקודמים עמדתי על ההבחנה בין ספק אפיסטמי לספק אונטי. אחרי הקדמה מושגית ומדעית, עברתי להדגים זאת לגבי שתי סוגיות הלכתיות (ברירה וקידושין שלא מסורים לביאה). לאחר מכן עמדתי על הקשר בין שתי הסוגיות ועל משמעותו לגבי קריסה קוונטית בהלכה. בטור הקודם ראינו את סוגיית ספק פסיק רישא, וגם שם פגשנו השלכה של ההבחנה …
בס”ד בטורים הקודמים עמדתי על ההבחנה בין ספק אפיסטמי לספק אונטי. אחרי הקדמה מושגית ומדעית, עברתי להדגים זאת לגבי שתי סוגיות הלכתיות (ברירה וקידושין שלא מסורים לביאה), ובטור הקודם עמדתי על הקשר בין שתיהן ועל משמעותו לגבי קריסה קוונטית בהלכה. בטור הזה רציתי לגעת בנושא של ספק פסיק רישא שמאד מבלבל אנשים (נשאלתי עליו כאן …
בס”ד בטור 322 עמדנו על ההבדל המושגי והמדעי בין ספק אפיסטמי לספק אונטי. בטור הקודם (323) ראינו את הדמיון בין מצב של ספק אונטי בתורת הקוונטים ובהלכה. מתברר שעל אף המבוכה ואי ההבנה שהתיאור הקוונטי מעורר בנו, פרשני התלמוד משתמשים באותה הבחנה עצמה. יתר על כן, בספירה המשפטית קל מאד להבין ולחוש את ההבחנה המבלבלת …
ספק אונטי ואפיסטמי ג: קריסה קוונטית בהלכה (טור 324) לקריאה »
בס”ד בטור הקודם עמדתי על כך שאין להתחשב בשיקולים מטפיזיים בגיבוש עמדה וקבלת החלטות לגבי מה שקורה בעולם. טענתי שהטעות הזאת מאפיינת הן את השיח הציוני-דתי (מבית מדרשו של הראי”ה קוק) והן את השיח החרדי האנטי-ציוני הקיצוני (מבית מדרשם של חסידות סאטמאר ונטורי קרתא). שני הצדדים, לטענתי, נתלים בגיבוש עמדותיהם וקבלת החלטותיהם גם בשיקולים מטפיזיים: …
בס”ד לא פעם כתבתי כאן שקשה מאד להפיק לקחים מאגדות חז”ל. זאת בעיקר מפני שבנושאים מחשבתיים יש לנו עמדות אפריוריות (לא כמו ברוב השאלות ההלכתיות), ולא פחות מכך מפני שהאגדות ניתנות לפרשנויות רבות ושונות (הרבה יותר מאשר ההלכה). דומני שלא פגשתי עדיין מקרה של אדם שחשב X, ורק בגלל שיש אגדה תלמודית שממנה יוצא אחרת …
“בהדי כבשי דרחמנא למה לך?!”: מבט על אגדה תלמודית ולקחיה (טור 320) לקריאה »
בס”ד אני בשוונג מהטור הקודם, אז אטול כעת עוד סוגיא ואתבונן עליה במבט לוגי. אקדים שבטור 195 הגדרתי מבנים לוגיים של פרדוקס ואנטי פרדוקס, ובטור 196 הבאתי לשני המבנים הללו דוגמאות הלכתיות. אני אחזור כאן בקצרה על ההגדרות הללו ואציג אותן באופן מעט שונה כדי ליישם אותן בסוגיית “תרי ותרי”. מהי טענה? אריסטו כבר לימד …
בס”ד בטור זה ארצה לגעת בסוג מיוחד של קל וחומר, שמכונה אצל בעלי הכללים ‘בכלל מאתים מנה’. לכאורה מדובר בטיעון לוגי טהור, ובמובן הזה הוא חריג לעומת שאר מידות הדרש (כולל הסוגים האחרים של קל וחומר). אנו נראה כאן שוב שיישומה של הלוגיקה לגבי תחומים מציאותיים צריך להיעשות בזהירות רבה (עמדתי על כך גם בטור …