מבט לוגי על סוגיית “תרי ותרי” (טור 319)

בס”ד אני בשוונג מהטור הקודם, אז אטול כעת עוד סוגיא ואתבונן עליה במבט לוגי. אקדים שבטור 195 הגדרתי מבנים לוגיים של פרדוקס ואנטי פרדוקס, ובטור 196 הבאתי לשני המבנים הללו דוגמאות הלכתיות. אני אחזור כאן בקצרה על ההגדרות הללו ואציג אותן באופן מעט שונה כדי ליישם אותן בסוגיית “תרי ותרי”. מהי טענה? אריסטו כבר לימד …

מבט לוגי על סוגיית “תרי ותרי” (טור 319) לקריאה »

בכלל מאתים מנה (טור 318)

בס”ד בטור זה ארצה לגעת בסוג מיוחד של קל וחומר, שמכונה אצל בעלי הכללים ‘בכלל מאתים מנה’. לכאורה מדובר בטיעון לוגי טהור, ובמובן הזה הוא חריג לעומת שאר מידות הדרש (כולל הסוגים האחרים של קל וחומר). אנו נראה כאן שוב שיישומה של הלוגיקה לגבי תחומים מציאותיים צריך להיעשות בזהירות רבה (עמדתי על כך גם בטור …

בכלל מאתים מנה (טור 318) לקריאה »

שיטת הפלפול, כללי שיח וסתימת פיות (טור 317)

בס”ד בתנופה מהטור הקודם, אמשיך לעסוק קצת בפגמים בשיח הציבורי. ברצוני לעסוק בתופעה של כללי שיח, שרבים מהם משויכים לעקרונות התקינות הפוליטית (אם כי לא כולם). אבל לפני כן אקדים דיון שיש לו גם חשיבות בפני עצמו. בין פוניבז’ לסולובודקה לפני שאתחיל אציין שכל התיאור שבכאן עוסק אך ורק בבני ברק המעטירה. הירושלמים (תלמידי חברון, …

שיטת הפלפול, כללי שיח וסתימת פיות (טור 317) לקריאה »

הממזרים שינו את הכללים: מבט על התקינות הפוליטית (טור 316)

בס”ד בשבועות האחרונים מתנהלת מחאה חריפה בארה”ב בעקבות הריגת ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר, ובמסגרתה משתוללים גם האנשים, ולא פחות מכך משתוללת גם התקינות הפוליטית (פי סי – Politically Correct). היא מגיעה בימים אלו לרמות גבוהות מבעבר, לעתים הזויות ממש. ספרים מוצאים מהספריות, פרקים יורדים מסדרות, ואפילו סרט קלסי כמו חלף עם הרוח הוצא משירות …

הממזרים שינו את הכללים: מבט על התקינות הפוליטית (טור 316) לקריאה »

במקום קינה: מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ה. הרנסנס החסידי (טור 315)

בס”ד בטורים האחרונים עסקתי במקומו של הרגש בעבודת ה’ ובכלל. הסדרה התחילה בעקבות תגובות שקיבלתי על הריאיון עם יאיר שלג במקור ראשון (ראו בטור 310). אבל הייתה לכתיבת הסדרה הזאת סיבה נוספת. כמה ימים לפני כן שלח לי גיל טור ובו תיאור בעייתי של החוויות של ארז משה דורון, מורה ברסלבי ידוע, סביב מנהיגותו הרוחנית. …

במקום קינה: מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ה. הרנסנס החסידי (טור 315) לקריאה »

מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ד. על הערך בקיומם של רגשות וחוויות (טור 314)

 בס”ד בטור 310 הגבתי לטענות שעלו נגד דברים שאמרתי בראיון ליאיר שלג במקור ראשון. בתוך הדברים חזרה שוב ושוב הטענה שאני מתנכר שלא בצדק למשמעותם של חוויות ורגשות בעבודת ה’ ובכלל. כדי להסביר ביתר פירוט את עמדתי בנושאים אלו, התחלתי מיד לאחר מכן סדרה שעוסקת במעמדם וערכם של חוויות ורגשות בעולם הקוגניטיבי שלנו ובעבודת ה’. …

מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ד. על הערך בקיומם של רגשות וחוויות (טור 314) לקריאה »

מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ג. רגשיות רגועה (טור 313)

בס”ד בטור הקודם עמדתי על הבעייתיות שבהתנהלות מתוך אקסטזה דתית. אבל אקסטזה אינה שם נרדף לרגש, ומטרתי כאמור לדון במעמדו של רגש בכלל.[1] כאן ארצה לבחון את ההתנהלות הרגשית עצמה, גם במצבים “רגועים”. מכאן והלאה ארצה לטעון שתי טענות: 1. בטור הנוכחי אטען שגם במצבים כאלה שימוש לא נכון ברגש עלול להוביל לתוצאות בעייתיות.[2] טור …

מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ג. רגשיות רגועה (טור 313) לקריאה »

מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ב. דתיות ורגש מתפרץ (טור 312)

בס”ד בטור הקודם (311) התחלתי לעסוק בביקורות על תפיסתי לגבי הרליגיוזיות, או בעצם היעדרה. הטענות היו שאני מתנכר למישורי החוויה והרגש הדתי על אף חשיבותם. טענתי להגנתי שאני מודה בעובדות וכופר באשמה. ניסחתי שם את ארבע הטענות הבאות: א. הרגש והחוויה הדתית אינם בהכרח ביטוי למפגש ממשי עם הבורא. ב. גם אם היה כאן מפגש …

מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ב. דתיות ורגש מתפרץ (טור 312) לקריאה »

מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: א. מבט כללי (טור 311)

בס”ד בטור הקודם (310) הגבתי לכמה ביקורות על דבריי בריאיון ליאיר שלג. אחת הנקודות המרכזיות שעלתה בביקורות השונות, ואולי המרכזית שבהן, נגעה לרגש ולחוויה, ובעיקר למקומם של אלו במסגרת האמונה הדתית ועבודת ה’. בין היתר, הואשמתי בגלל זה על ידי יהודה יפרח ב”אוטיזם רציונלי”, מה שבצורות שונות חוזר אצל רבים ממבקריי.[1] על אף שכבר עסקתי …

מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: א. מבט כללי (טור 311) לקריאה »

הרהורים על השיח בעקבות הריאיון עם יאיר שלג (טור 310)

בס”ד הריאיון עמי שהתפרסם בשבת האחרונה במוסף שבת של מקור ראשון, עורר לא מעט תגובות. אקדים שריאיון עיתונאי, מקיף ככל שיהיה, בפרט כשהוא עוסק במסה של הרבה רעיונות מורכבים וסוקר אותם מלמעלה, לא יכול להיות מדויק. מבחינתי עיקר מטרתו הייתה להפנות את תשומת הלב לטיעונים שבטרילוגיה ולעורר דיון, ובכך הצלחתי. פחות חשבתי להעלות את הטיעונים …

הרהורים על השיח בעקבות הריאיון עם יאיר שלג (טור 310) לקריאה »