מלאכים כבני אדם: בעקבות ספרו של חנוך דאום, רב הנסתר (טור 90)

בס”ד לפני כמה שבועות קראתי את ספרו של חנוך דאום, רב הנסתר. מאד אהבתי את הספר, לא בהכרח בפן הספרותי אלא מבחינת תוכנו. בעיקר נהניתי מן ההצגה של הרב הנערץ נריה גרוס, גיבור הספר, כאדם בשר ודם. יש לנו נטייה להציג (ואולי גם לראות) רבנים וגדולי תורה כמלאכים, בבחינת “ראשונים כמלאכים”. דאום מציג את הרב המשיכו לקרוא »

מבט על משרד חוסר החינוך: ציונים, ערכים ולמידה (טור 89)

בס”ד לפני כמה ימים קראתי כתבה על כך שמשרד חוסר החינוך אימץ מדיניות חדשה ובה במסגרת בחינת הבגרות באזרחות תהיה שאלת חובה (בתחום המכונה שם עמ”ר – ערך, מעורבות, רלוונטיות) שבה יידרשו התלמידים להביע עמדות בסוגיות השעה ובנושאים בוערים שבמחלוקת, וציון הבחינה יתחשב בתוכן העמדות שמובעות בה. כך למשל עמדות מסיתות או גזעניות יביאו לפסילת המשיכו לקרוא »

חיזויים ופרימיטיביות מודרנית (טור 88)

בס”ד בטור הקודם עמדתי על הבעייתיות בהסקת מסקנות לאחר מעשה. עסקתי בבעייתיות של “חכמה שבדיעבד” מול זו שבטענות אודות “הכתובות שכבר היו על הקיר”. סיימתי את הטור ההוא בתהיות: האם בכלל ניתן לחזות את העתיד, ומתי? איך אפשר לבדוק את החיזוי: האם מה שיקרה בפועל בהכרח מפריך או מאושש אותו? כאן אנסה לגעת קצת בשאלות המשיכו לקרוא »

על הוכחות רטרואקטיביות: כתובות על הקיר וחכמה שלאחר מעשה (טור 87)

בס”ד לפני כמה ימים ראיתי כתבה על כך שהאימאם מנהיג תא הטרור שביצע את הפיגוע בברצלונה היה במאסר 4 שנים (על הברחת חשיש ממרוקו לספרד. פעולה בעלת משמעות דתית מובהקת), ולאחר מכן (בשנת 2014) היה מועמד לגירוש מספרד (נראה שיש שם חוק שמהגר שהיה במאסר פלילי לפחות שנה מגורש). הוא ערער בפני בית משפט שם המשיכו לקרוא »

האם המוסר נמצא בבטן או בראש, ולמה זה בכלל חשוב? (טור 86)

בס”ד בטור הקודם סיימתי בכך שפעמים רבות ערכי המוסר שלנו הם סיסמאות שנקלטות מהסביבה ואנחנו לא מעבירים אותן ביקורת הגיונית לפני השימוש. דברים נראים לנו לא מוסריים וזהו, בלי לחשוב שוב האם אכן זה כך. לכאורה זה מתבקש לאור אופיה השרירותי והסובייקטיבי משהו של ההנמקה המוסרית. בטור זה ברצוני לטעון שזה לא המצב. על אף המשיכו לקרוא »

“הליכודניקים החדשים” – מבט נוסף על כשלי ייצוג (טור 85)

בס”ד אקדים שאני דווקא מאד אוהב לומר “אמרתי לכם”. בטור 11 הסברתי את תופעת “הסוס הטרויאני” בפוליטיקה שלנו, כאשר קבוצת אנשים בעלי תפיסות עולם X מתפקדים למפלגה שדוגלת בתפיסות Y במטרה להצביע בפריימריז שלה ולשנות את אופייה והתנהלותה. ראינו שם את הבעייתיות בתופעה הזאת, את הקושי להתמודד עמה ואת הדרכים שבכל זאת ניתן לעשות זאת. המשיכו לקרוא »

עדי מדינה: מבט עגום על ההלכה ורבני זמננו (טור 84)

בס”ד בימים האחרונים בעקבות פרשיות נתניהו השונות ועדי המדינה (כמו ארי הרו, גנור ועוד) עולה על הפרק סוגיית הנוהל של עדי מדינה. זו שאלה חשובה וכמובן עסקו בה רבים וטובים. לעתים בלי עד מדינה לא תוכל להעמיד לדין את גדולי הפושעים ושווה להצליח בזה גם במחיר ויתורים כלשהם לעד. מאידך, באמת נראה שלעתים עושים שימוש המשיכו לקרוא »

מבט על משמעותו של החורבן: התנהלות על פי כללים (טור 83)

בס”ד בתשעה באב חרב הבית וגם נשברו הלוחות [כפי שהעירו בתגובות, טעיתי כאן. זה היה בי”ז בתמוז. נא להתעלם]. בשני המקרים הקדושה הושמדה ונותרנו בעולם של חולין. כפי שאטען כאן, בעולם הקדשים, כלומר בבית המקדש, שורר משהו קמאי שמעבר לכללים. וכשהוא נשבר חזרנו לעולם עם כללים. חשבתי לנצל את ההזדמנות ולדבר קצת על המגבלות של המשיכו לקרוא »

למה למצוינות יש אצלנו שם רע? פוסט לעילוי נשמתה של מפלגת העבודה (טור 82)

בס”ד הפריימריז למפלגת העבודה שנערכו בשבוע שעבר עוררו בי מחשבות עגומות משהו. מפלגה שולית למדיי שמעמדה העכשווי ירוד ואין לה סיכוי ממשי בעתיד הנראה לעין לקבל את הגה השלטון לידיה מקבלת סיקור עיתונאי בגל פתוח כאילו היו כאן בחירות לנשיאות ארה”ב או דיווח בזמן אמיתי על מלחמת העולם השלישית. אפשר היה להתרשם שהשאלה האם אבי המשיכו לקרוא »

“אדם בתוך עצמו הוא גר”? (טור 81)

בס”ד לפני כמה ימים שמעתי ברדיו את שירו של שלום חנוך, “אדם בתוך עצמו הוא גר”, ומשום מה התחלתי לשים לב למילים. ראיתי שהן מעוררות בי מחשבות פילוסופיות. אני כמובן לא מתחייב שחנוך אכן התכוון לכל זה, אבל כידוע עגנון כבר הפנה את הקוראים שחיפשו את משמעות סיפוריו לקורצווייל. אז אני ארשה לעצמי להיות כאן המשיכו לקרוא »