אינטואיציה וחשיבה סינתטית

שו”תקטגוריה: אמונהאינטואיציה וחשיבה סינתטית
רועי שאל לפני 2 שבועות

שלום הרב יש לי 2 שאלות
א. בספר “אמת ולא יציב” חילקת בין רמות שונות של אינטואיציות ואמרת שהאקסיומות הגיאומטריות או ההסתמכות על העיניים שלנו אלה אינטואציות חזקות מאוד. מה עוד היית מגדיר כאינטואיציה כזאת חזקה?
ב. אתה אומר שבחשיבה הסינתטית חייב שהדברים לא יהיו וודאיים ברמה מסוימת כדי שיהיה אפשר לצבור עוד ידע על העולם. במחברת החמישית אתה גם מבסס ככה את טיעון ההתגלות. 
אבל איך בכלל אפשר להפריך (שזה לא יהיה ודאי) את הטיעונים שלך שם?

אין עוד מסורת כזאת. לא תתגלה פתאום עוד מסורת כזאת. לא יהיה חלופות לטיעונים שלך והשאלה היא רק האם לקבל את זה או לא.
אז באמת שייך כאן חשיבה סינתטית?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות
  1. עקרון הסיבתיות למשל.
  2. לא הבנתי מה הקשר בין מה שאמרתי על סינתטיות לבין הינתנות להפרכה. אגב, עקרונית יש כאן אפשרות להפרכה, אם תבוא מסורת על עוד התגלות ויתברר אין בה ממש.
רועי הגיב לפני 2 שבועות

2.
א) למיטב הבנתי אם בבסיס החשיבה הסינתטית עומדת ההנחה ששום דבר לא וודאי ועל כן אנו גם יכולים לטעות במה שאנחנו מבססים עליו את דעתנו, זה במילים אחרות *דבר הניתן להפרכה*.

ב) זה בלתי סביר בעליל. ובגלל זה אני שואל האם שייך בכלל להגיד שמשתמשים פה בחשיבה סינתטית?

יער הלבנון הגיב לפני 2 שבועות

כל דבר שניתן להפרכה הוא לא וודאי, אבל ייתכנו דברים לא ודאיים שלא ניתנים להפרכה (כל ריבוע הוא מרובע אבל לא כל מרובע הוא ריבוע). למשל האם העולם נברא לפני כך וכך שנים או נברא ברגע זה באופן שמדמה במדויק בריאה לפני כך וכך שנים.
ובפרט שגם דברים שניתנים להפרכה באופן מאד תיאורטי הם לפעמים לא ניתנים להפרכה בפועל, כמו הטענה שאתמול בבוקר היו שתי קרפדות על מאדים למשך חלקיק שנייה. או הטענה שקיים אדם בעולם שפעם ביום אחת הפעולות שלו נשלטת על ידי חייזרים.

הפוסק הארחון הגיב לפני 2 שבועות

המילה אינטואיציה היא מטעית במקצת ונעשה בה שימוש לא נכון בשפה. יש בשימוש במילה הזאת מן הערמה.

בדרך כלל משתמשים בה כדי להתיחס לאמונות נכונות למרות שלא עברו את ביקורת החשיבה בזמן היווצרותן.

ברגע ששואלים על עצם נכונות דברים יש להשתמש במילה אמונה ולא במילה אינטואיציה.

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

יפה ענה יער הלבנון.

רועי הגיב לפני שבוע 1

הרב, אתה לא מוצא את האופציה של “אם תבוא מסורת על עוד התגלות” כדבר שניתן להפרכה באופן מאד תיאורטי אבל לא בפועל?

מיכי הגיב לפני שבוע 1

כתבתי שסו אפשרות עקרונית, אבל היא אפשרית. אך כאמור כל זה לא משנה לענייננו.

יער הלבנון הגיב לפני שבוע 1

למה זה מאד תיאורטי? ייתכן בהחלט שמחר בצהריים ה’ יתגלה לקבוצה מסוימת של שישים ריבוא ויעניק לה לוחות ברית כתובים באצבע הדרו.

רועי הגיב לפני שבוע 1

הרב, לא הבנתי מדוע זה לא משנה לענייננו.

יער הלבנון, אני מסכים שזה ייתכן, אבל לא בהחלט. למה? כי מניסיוננו, יש רק מסורת אחת מבין אלפי מסורות שמדווחת על עניין שכזה, ולכן הסיכוי שזה יקרה שוב הוא די נדיר. הרי זה חלק מהטיעון של הרב מיכי, שהוא דוחה את ביקורתו של יום לטיעון העד בגלל שזה “מקבע מחשבתית” – שהרי אמנם דברים כאלה לא קורים הרבה אבל אי אפשר בשל כך לפסול את האפשרות לגמרי שהם יקרו – תלמד מכאן שבאמת זה נדיר. ואם זה כזה נדיר, זה ממש אומר שלהשתמש בזה בתור מה שיפריך את הטענה שלי זה בעיקר תיאורטי ודחוק מאוד מאוד להגיד שזה ממשי.

אני לא נגד הרעיון של החשיבה הסינתטית ככלל אבל אני תוהה פה כמה הוא רלוונטי בעניין שהוא לכתחילה כל כך נדיר?

רועי הגיב לפני שבוע 1

טוב אני מנסה שוב.
בפרק 20 בספר “אמת ולא יציב” אתה מציג את ה”קל וחומר” התלמודי ככלי סינתטי.
אני מציג כאן סיכום קצר שכתבתי על זה כדי לוודא שהבנתי, אשמח אם תוכל לאשר לי שהבנתי נכון:

“סיכום הקל וחומר ככלי סינתטי – תאכלס אם אני מצליח בספרות ולא באנגלית, אז קל וחומר שדניאל שמצליח באנגלית יצליח גם בספרות (הנחת ההיררכיה היא שהוא יותר חכם ממני). הפירכה תהיה שנביא עוד מבחן באנגלית שבו דניאל לא מצליח ואני כן – ואז בעצם אנחנו שווים, ואי אפשר כבר ללמוד את ההנחה הסמויה. בעצם, אם לא היינו מקבלים עוד נתון, היינו בטוחים שדניאל יותר חכם ממני, אפילו שאולי זאת טעות. כלומר, זה לא וודאי, אבל זה די מסתבר להגיד עד שיוכח אחרת. בשביל חשיבה אנליטית הכלי הזה הוא לא רלוונטי”

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

עקרונית נכון. אבל פירכא מקובלת יותר היא להביא מקצוע שלישי שבו דניאל לא הצליח ואתה כן. מה שאתה הבאת זו הפרכה של אחד הנתונים (הוכחה שדניאל לא בהכרח טוב ממך באנגלית). פירכא רגילה פורכת את יחס ההיררכיה.

ש הגיב לפני שבוע 1

הרב אי אפשר לומר שאנחנו מקבלים עדות בתור ברירת מחדל, ורק אם היא נשמעת תמוה אנחנו לא מקבלים עדות?
ואם כך שהיא חזקה אנחנו מקבלים בין כה וכה.

רועי הגיב לפני שבוע 1

אוקיי, כלומר יש סיכוי סביר שמתישהו נגלה שטעינו בהבחנות שלנו (כי פתאום הביאו מקצוע שלישי שאני הצלחתי בו אבל דניאל לא) ועל כן נצטרך לשנות את המסקנה בהתאם. אז אמנם המסקנות הן אף פעם לא וודאיות אבל אנחנו מוצאים שברוב נכבד מהפעמים אנחנו דווקא מתקדמים בהבנה שלנו את העולם בזכות הכלים האלה – ולכן יש הצדקה בשימוש בכלים סינתטיים ובכלל בחשיבה סינתטית.

עכשיו אם נגיד שמתרחש מבחן שלישי כזה (/עוד מבחן באנגלית) אחת לכמה אלפי שנים, וגם זה לא בטוח – האם עדיין נכון להגיד שהמסקנה שהגענו אליה (שדניאל יצליח גם בספרות) היא סבירה ביותר? הרי הסיכוי שיבואו עוד נתונים הוא מאוד מאוד נמוך, אז מאיפה לי לדעת שאני צודק באופן סביר? אלו הם פשוט שלושה אירועים נקודתיים (המבחן שלי באנגלית + המבחן שלי בספרות + המבחן של דניאל באנגלית).
האם בכלל החשיבה הסינתטית רלוונטית במצב כזה?

אני אוסיף עוד משהו שאבהיר למה אני מתכוון – הרי גם החוק השני של ניוטון הוא לא ודאי, אבל בגלל האינטואיציה שלנו אנחנו רוצים חוקיות (ומבינים שעובר קו ישר בין כל הנקודות בגרף). והרי כל הזמן נוכל לבצע עוד ניסויים ולראות שהנקודות ממשיכות לייצר קו ישר – בינגו! זה לא סתם אירוע נקודתי ועל כן להגיד שהוא סביר מאוד זה כבר הרבה יותר רלוונטי, החשיבה הסינתטית מתאימה.

מקווה שהצלחתי להסביר הפעם

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

ש,
לזה יש אולי גדר של קול ולא של עדות. ויש כאלה שהיא נשמעת להם מפוקפקת (תוכן ה”עדות”” הוא התגלות אלוקית, ולא מעשים שבכל יום. ובהחלט יכולה להיות כאן טעות, הזיה וכדומה).

רועי,
האנלוגיה שלך למסורת היא חלשה. האינטואיציה שלנו מבחינה בין עדות על מסורת לאנלוגיה בין הצלחה במקצועות שונים. ראה תשובתי לש’.

רועי הגיב לפני שבוע 1

לא הצלחתי להבין למה אתה מתכוון, ועדיין לא עשיתי את האנלוגיה – כי לפני שאני עושה אנלוגיה אני רוצה להבין אם יש בכלל על מה.
אני מבקש לחזור שוב לשאלה ששאלתי בסוף התגובה הקודמת – האם חשיבה סינתטית רלוונטית במצב הנקודתי הזה של המבחנים?

mikyab צוות הגיב לפני 7 ימים

לא מבין את השאלה.

רועי הגיב לפני 7 ימים

אתה כבר ראית את האנלוגיה שאני חושב לעשות בין השאלה שלי על המבחנים – לטיעון ההתגלות, וענית לי שהאנלוגיה חלשה, בלי לענות לי על השאלה ששאלתי שם. ולפני שדנים על האם רלוונטי לעשות את האנלוגיה הזאת בכלל, אני עדיין מחפש תשובה לשאלה ששאלתי:

“אם נגיד שמתרחש מבחן שלישי כזה (/עוד מבחן באנגלית) אחת לכמה אלפי שנים, וגם זה לא בטוח – האם עדיין נכון להגיד שהמסקנה שהגענו אליה (שדניאל יצליח גם בספרות) היא סבירה ביותר? הרי הסיכוי שיבואו עוד נתונים הוא מאוד מאוד נמוך, אז מאיפה לי לדעת שאני צודק באופן סביר? אלו הם פשוט שלושה אירועים נקודתיים (המבחן שלי באנגלית + המבחן שלי בספרות + המבחן של דניאל באנגלית).
האם בכלל החשיבה הסינתטית רלוונטית במצב כזה?”

mikyab צוות הגיב לפני 6 ימים

אני לא מבין את כל הדיון הזה. יש היסק של קו”ח שאני מניח שאתה מבין אותו היטב. אם מתעוררת פירכא היא מפילה את הקו”ח. מאיפה אתה יודע? שאל את עצמך. אין לי מה לענות.

רועי הגיב לפני 6 ימים

למרות שמשום מה זה מה שענית, אני לא שאלתי האם יכולה להיות פירכא שמפילה טיעון קו”ח…

שאלתי שבהינתן מצב שהפירכא שיכולה להפיל טיעון קו”ח היא מאוד לא שכיחה – האם עצם העבודה עם הכלי של קל וחומר הוא רלוונטי?
שהרי כבר אמרנו שטיעון קו”ח הוא טיעון בעל אופי חשיבה סינתטי, ומתוך כך הייתי מצפה למינימום של ניסיונות לפני שאני משתכנע שכיוון מסויים הוא סביר יותר.
הרי אני יכול לסמוך על הקו”ח על אף שלפעמים הוא לא הכלי הכי “מדוייק”, דווקא כי אני יודע שאם יש טעות בדברי אז הוא יפול. אם הוא גם כלי לא מדוייק מטבעו + כמעט ואין אופציות לבחון את המסקנה ממנו – האם עצם השימוש בכלי הזה במצב הזה הוא רלוונטי??

אם אני טועה בדברי (אולי אפילו באופן גס) אז נחמד יהיה שתעזור לי לדייק את עצמי ולתקן את מה שאני לא מבין נכון
כמובן שאתה לא חייב אבל אם כבר כתבת ספרים ואתה מאפשר לשאול אותך שאלות ואנשים רוצים ללמוד…

mikyab צוות הגיב לפני 6 ימים

תוקפו של קל וחומר לא תלוי בכמות הפירכות עליו, אלא מההיגיון הפנימי שלו. אם א חמור מב’ אזי כשיש חומרא בב’ היא ודאי תהיה גם בא’. כל עוד זה לא נפרך זה הגיוני. ואם אין פירכות, אז עוד יותר טוב.

השאר תגובה